אור ברסלב
הליכות אליהו (קליסינקר) תורת החיים › סימן מ

הליכות אליהו (קליסינקר)· רבי אליהו קליסניקר

תורת החיים · סימן מ

סימן לט

במה שנדחקו כל האחרונים בפי' הבה"ג דמ"ש מכבד דטרפה בקופה לבר ולפע"ד אפ"ל דהבה"ג מיירי כאן כשהבהמה תלויה ואז אי הוה רישא לתתאי היינו לצד הראש אז טרפה מצד שמא דרך הושט בא משום דבזה אין לנו שום הוכחה דדרך הקנה נכנסה ולכן שפיר חיישינן שנקבה הושט וז"ש דכמה דאתי נקובי נקבה ר"ל הושט אבל אי קופה לתתאי אז ע"כ דרך הקנה נכנס דאל"כ איך נקבה הקופה את הלב, עוד ישבתי ע"פ דברי הט"ז בסי' מ"א דלכך קאמר הטור בכבד דאם קופה לצד חלל הגוף טרפה שע"כ דרך הוושט נכנסה דאל"כ איך יוכל לכנס בקופה לתוך הכבד דאם לא היה הכרח זה היינו אומרים מסברה דדרך הקנה נכנס דאל"כ האיך נכנסה הקופה בנקב קטן שעשתה המחט בחודה יע"ש והיינו מטעם דס"ל לבה"ג דהוה רק ספק שמא דרך הקנה ואף דרוב הנבלעים דרך הושט מ"מ כיון דקרובה לקנה הוה לי' ספק השקול וע"כ אף בהוכחה קצת יש להקל וא"כ הכא בלב דאין כאן הכרח זה דהא היא בסימפון דלבא דגואי ולא היה צריך לינקוב בודאי הי' תלינן דדרך הקנה נכנס וצע"ג על הט"ז שלא חילק בכך:

עיין בפ"ת ס"ק א' מ"ש בשם ח"ס בדעת התב"ש דבאם העצם אדום ושחור בחלל כשר אף ביש לו עוקצים וחידודים ולדעתי צ"ע דהא בתחלה שם כתב התב"ש דפשוט דמיירי באפשר לתלות שנעשה מדם אבל ביש לו עוקצים וכו' פשיטא דמסתבר טפי דעצם הוא שבלעה דדה אין דרך לעשות בתמונה זו וכיון דפשוט לי' כ"כ שאין דרך דם להיות בתמונה זו איך נכשיר בנמצא בחלל דהא עיקר ההיתר מטעם שנעשה מדם ואף שאפ"ל דכ"ז כתב התב"ש כ"א לפי פשטות דברי הב"ח דאיירי אף בעצם לבן אבל לפי מה דמסיק דאין להכשיר כ"א בשחור ואדום א"כ שפיר יש לתלות מצד מראיתו שנעשה מדם ומ"מ צ"ע כיון דמצד תוארו נראה עצם ודם א"א להיות בתמונה זו איך נסמוך להקל וכן נראה באמת דעת התב"ש דאל"כ כיון דמתחלה החליט בפשיטות לאשור אם איתא דהדר בי' לבסוף עכ"פ הו"ל לבאר זאת בהדיא גם מ"ש הח"ס דבעובי הלב יש להתיר אף בעצם לבן עם עוקצים וחדודים ג"כ צ"ע דהנה בלה"פ התיר בעצם דק וארוך כתמונת סכין ודי להתיר בכה"ג שהעידו הגדולים משא"כ בנ"ד דהוא כתמונת עצם הנשבר מנא לן להתיר ועוד דהא כ' בלה"פ בטעם ההיתר בנ"ד שלו שהוא משום דהעידו הקצבים שכך נמצא לפעמים ומנא לן להתיר באופן אחר וזה נראה דעת הפמ"ג שכ' דבעוקצין טרפה בכל ענין אמנם מ"ש עוד הפמ"ג דבצבי יש להתיר אף בלבן בתוך החלל צ"ע דהא התב"ש פי' דעת הב"ח דמיירי באדום ושחור ואף בצבי מיירי בכה"ג מדלא פרט להדיא דמיירי בלבן ואפשר דסמך על מ"ש התב"ש על מ"ש הפר"ח להתיר בלבן תוך החלל ע"פ דברי שער המים והוא השיג ע"ז וסיים דגם הפר"ח לא התיר כ"א במין ידוע שהוא כן וס"ל דבכה"ג גם הוא יודה וס"ל דצבי הוה לי' כמין ידוע אמנם באמת ז"א חדא דמי יודע דצבי אורחא בכך כיון דהתב"ש פי' דעת הב"ח דמיירי בשחור ואדום ועוד דנראה דדעת התב"ש עצמו דבחלל אין להתיר ולא כתב כ"א דאף הפר"ח יודה בזה והעולה מדעת התב"ש לפע"ד הוא כן דבאדום ושחור יש להתיר אף ביש לו עוקץ חד בכל הבהמות ואם אין לו שום עוקץ כלל יש להתיר אף בלבן וכ"ז בתוך החלל ובעובי יש להתיר אף בלבן ועוקץ חד והיינו דוקא בבהמה גסה וכמ"ש בס' שער המים נבלה"פ וגם כשהוא דבוק בבשר אמנם באם יש לו הרבה עוקצים כתמונת עצם הנשבר יש להחמיר בין באדום ושחור תוך החלל ובלבן בעובי כדעת הפמ"ג וכן בצבי בעצם לבן תוך החלל בעוקץ ג"כ נראה להחמיר:

במ"ש המחבר דאם השומן אדוק ונסרך ללב וקורט דם בעובי טרפה ורש"ל כתב דלולי קבלת ראבי"ה נראה להכשיר ופר"ח התיר ובתב"ש תי' מטעם דע"כ נתרפא ואין ניכר ועיין פמ"ג מה שהקשה עליו אמנם לפענ"ד בלא"ה דברי התב"ש צ"ע והא בדברי המחבר ע"כ א"א לפרש כן דהא כתב ואם נמצא שם או בעובי הלב קורט דם משמע להדיא דאף הקורט דם תיכף בתחלת מקום דבוקו בשומן וא"כ אין בו שום הכרת דנתרפא ואין ניכר ואפ"ה טריפה ובזה אין שייך תי' התב"ש דהא שפיר י"ל דבמקום הק"ד התחיל המכה ושם ניכר הוא ומכאן והלאה חושבנה ושם אין שום מכה ולפעד"נ דדעת הראבי"ה דסירכא בשאר איברים כשר וכדעת הד"מ ושאר אחרונים והטעם בזה דבשאר מקומות שכיח סירכא בלי נקב אמנם כ"ז במקום דליכא שום הוכחה דבאתה מחמת נקב אמנם היכא דאיכא תחתיו ק"ד או שאר ריעותא שיורה ויגיד שהסרכה באתה מחמת איזה מכה שוב הדר דינה ודינה כמו בריאה ולא תלינן שמא לא ניקבה מעל"ע אלא כל שיש לנו עד המעיד על הסירכא שהוא באתה מחמת נקב טרפה ודמי למ"ש בראב"ד דסירכא תלויה מתוך הבועה טרפה ע"ש ואף דבסירכה לבדה אין בה משום נקב מ"מ כיון דיש בה עוד איזה ריעותא המעידה עליה בנקב טרפה:

תוכן העניינים

הליכות אליהו (קליסינקר)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה