אור ברסלב
הליכות אליהו (קליסינקר) חדות יעקב › סימן י

הליכות אליהו (קליסינקר)· רבי אליהו קליסניקר

חדות יעקב · סימן י

סימן ט

א) הנה זה זמן כביר [בעת היותי בבא"ד] הראני כבוד ידידי הסופר המופלג וכו' מוהר"ר לוי יצחק ז"ל מבא"ד את קונטרסו אשר חיבר וכבר נדפס כעת בספרו תיקון סופרים] בענין הקלפים שלנו שנהגו לגרור אותם הרבה מצד השיער יותר מלצד הבשר וכבר עמד על המבחן בזה עד שכתב איזה פרשיות על הקליפות שמצד חוץ ושמה הרבה לדבר גבוה שקלפים שלנו הנ"ל המה ח"ו דוכסוסטוס גמור ופסולים לתפילין, ועיקר יסודו בזה ממ"ש בב"י באו"ח סי' ל"ב ובשו"ע שם שמה שגוררים. קליפתו העליונה שבמקום שיער אינו אלא כדי מה שצריך לתקנו ולהחליקו ואפילו אם הי' חולקים העור לב' הי' צריך לגרר ממנו כך ומצד הבשר גוררים הם הרבה עד שלא נשאר אלא הקלף בלבד עכ"ל, ומזה כתב להוכיח דדוקא בגרירה מעט לצד השער אזי יש לו דין קלף משא"כ אם נגרר הרבה לצד התיער הו"ל על הנשאר דין דוכסוסטום, ונסתייע עוד לזה משפר ברוך שאמר שכתב ג"כ שלא יגרדו לצד השער יותר מלצד הבשר ע"ש, והנה לכאורה נראה שכן הוא להדיא דעת המרדכי בהל"ק ובפ' המוציא יין במ"ש לסתור דעת האומרים דקלפים שלנו יש להם דין דוכסוהטום מטעם כיון דמסירין הקליפה הדקה שלצד הבשר נעשה ראוי לכתוב לצד הבשר ואי משום הקליפה שמתירים האומנים לצד השיער [הג"ה מרמ"א שם פי' ויהי' הנשאר דוכסוטוס] אינו אלא תיקון ואינה עבה כ"כ שיהי' שם קלף [הג"ה מהרמ"א פי' על הנקלף וא"כ הנשאר לא מקרי דוכסוטוס] עכ"ל, משמע דאם הי' גוררין הרבה לצד השער היה על הנשאר דין דוכסוסטוס, וכ"נ לכאורה גם דעת הב"ח באו"ח שם שכתב וז"ל ועכשיו שאין חולקין העור לב' אבל מגררין אותו לצד הבשר הרבה קרוב לחצי עובי העור ולצד השיער גוררין מעט דין קלף יש לו עכ"ל, וכן נראה לכאורה מדברי הלבוש שם שכתב ג"כ שמה שגוררין מצד חוץ אין גוררין שם כ"א מעט וכו' ע"ש, אכן למעשה ח"ו לחשוב כן כפי מה שחקרתי בזה והעידו לפני כמה וכמה סופרים מובהקים מבא"ד שרבו רמו רבו התפילין במדינות אלו שנכתבו על קלפים הנ"ל וכן העידו לפני שהתפילין הגבוהים והמופלאים אשר אין ערוך להם שכתבו תלמידי הבעה"ש ז"ל ג"כ נכתבו על קלף שנגררו הרבה מצד השיער והמה ממש כמו הקלפים שלנו:

ב) והנה טרם כל שיח הננו להעתיק דברי התוס' שבת (דף ע"ט ע"ב) בד"ה קלף שכ' וז"ל ודלא כאומר דקלפים שלנו הם דוכסוסטוס וכו' דא"כ איך כותבים עליהן תפילין הרי דיש די במנהג כזה לסתור שיטת האומרים דיש לו דין דוכסוסטוס אף שלא יהיה לזה שום הכרח מדברי הש"ס] וע"כ צ"ל דבמנהג כי האי לא אמרינן דהו"ל מנהג בטעות, וכמו שהאריך בזה הגאון בעל תב"ש בסי' ל"ה אות מ"ז דמאחר שהיא דבר השוה לכל ישראל מגדולים ועד קטנים ונוהג בכל עת ובודאי כשנתחדש הדבר הזה מעשיית הקלפים הנ"ל בודאי לא עשו הסופרים זאת מעצמם כ"א ע"פ חכמי ישראל לכן בכל כה"ג סמכינן על המנהג ובכה"ג אמרו דמנהג עוקר הלכה, ואשר ע"כ אף ע"פ שבודאי מסתמא היה לר"ת וסיעתו הרבה הוכחת לסתור דבריהם מ"מ תפסו השגה זו לעיקר דאף אם יתרצו כל ההוכחות הנ"ל ע"פ שיטתם מ"מ עכ"פ זה א"א לסתור בשום אופן, ולפ"ז ה"ה בנ"ד גם כן יש להתיר מטעם הנ"ל, והעלם דבר נעשה בזה לכבוד ידידנו הסופר הנ"ל דאיך הרהיב בנפשו עוז לגשת אל הקודש פנימה להוציא לעז ולפסול כל התפילין שלנו ולומר על רבים מישראל הן אותם שעדיין בחיים והן אותם שכבר נצררו בצרור החיים שלא קיימו מימיהם מצות תפילין ונכללו ח"ו בכלל קרקפתא דלא מנח תפילין ושופטי ארץ כתוהו עשה כמש"ל שגם התפילין מהמפורסמים הקדושים ז"ל ג"כ נכתבו על הקלפים הנ"ל שנגרר הרבה לצד השער ובודאי לא יאונה לצדיק כל און ובפרט להכשיל אחריני כי בודאי זכו להיות ממזכי הרבים ולא ח"ו להיפך, ואיך לא ירא מגחלת הראשונים ולא בוש מהביט בגדולי הפוסקים הקדמונים אשר עם כל גדולתם וידים הרבה והעצומה בש"ס בבלי וירושלמי לבנות ולסתור ה"ה ר"ת וכל הפוסקים העומדים בשיטתו ה"ה הסה"ת והרא"ש וסמ"ג ומרדכי והגמי"י שמו עיקר יסודם דא"כ תפילין היכי כתבין וכו' ואנן מה נענה אבתריה, תא חזי מה בין תקיפי קמאי שהרב בעל כה"ג ג"כ נתקשה בנידון מעשה הקלפים ואעפ"כ לא הוציא ח"ו דבר מגונה מפיו לומר על תפילין שלנו שהם ח"ו פסולים ושרא ליה מרא לידידנו הנ"ל על שהוציא עתק מפיו ובודאי ע"ז וכיוצא בזה נאמר עת לחשות, ואם כי מי אנכי להרים כשופר קולי ומי הביאני הלום אכן עצור במילין מי יוכל בראותי שרוצה להביא כתבי הקודש לבית הגניזה ואשר בתוכם ה' ולא מלבי דברתי זאת כי הן המה דברי חז"ל אשר מפיהם אנו חיים הארכתי קצת בזה להוציא מלב ידידנו הנ"ל:

ג) ומעתה נבא לעמק יהושפט בגופא דהאי דינא והנה מתחלה נחקור ב' חקירות, א) אם בימי חכמי הש"ס שהיו חולקים העור לב' אם היו מותר לגרר חלק הקלף הרבה לצד השער אם נאמר כיון שכבר נחלק חלק הקלף לעצמו לא איכפת לן במה שיגררו אותו אח"כ לצד השיער אפילו הרבה ואם ישאר לאחר הגרירה קליפה הראוי לכתוב יהיה לו דין קלף, או נימא שאסור לגררו הרבה כי מה שנשאר יהי' עליו דין דוכסוסטוס, ב) אם נחלק העור לג' בעובי מה יהי' דין החלק האמצעי, והנה בתחילת העיון נראה דדבר זה במחלוקת שנויה בתוס' שבת (דף ע"ט) ד"ה קלף דלדעת הסוברים דקלפים שלנו יש להם דין דוכסוסטוס אף שנגדר מב' הצדדים א"כ ה"ה בנ"ד כיון דס"ל דאף שנגרר מב' הצדדים בשוה עכ"ז יש על הנשאר שם דוכסוסטוס וע"כ ס"ל דהקלף הוא דק והנשאר הוא דוכסוסטוס וכיון שגוררים מצד שיער כבר גררו את הקלף והנשאר הוא דוכסוסטוס, וממילא מובן דה"ה והוא הטעם בנ"ד ולדעת ר"ת וכל הפוסקים העומדים בשיטתו [והוא העיקר] דיש לו דין קלף אף שנגרר מב' הצדדים וע"כ ס"ל דלאחר שגררו הדוכסוסטוס מותר לעשות בקלף מה שירצה היינו אפילו לחלוק אותו לב' ויהיה על שניהם שם קלף כי מאחר שהתירו לגרר מצד השיער ולא התנו איך ומה יהי' אופן הגרירה משמע אפילו אם יגררו הרבה, וזה ידוע בודאי כי אין שום חילוק בין אם יחלקו העור ויהיה הנחלק קלף עומד לעצמו ובין אם יגררו אותו גרירות דקות כשיעור הנ"ל וא"כ ממילא ה"ה בנ"ד אם נחלק הקלף לב' יהיה על שניהם שם קלף [ועיין בשו"ת הרשב"א סי' תק"פ] ולפ"ז נפשטו ב' הספיקות שלנו והיינו דאם כבר נחלק הקלף לעצמו מותר לגרור הקלף כמה שירצה, וכן מוכרח מצד הסברא כיון דכבר גררו כל הדוכסוסטוס מאי איכפת לן במה שיגררו מצד השער אפילו הרבה מאד עד שישאר דקה מן הדקה אם עכ"פ יהיה ראוי לכתוב עליו יהי' עליו דין קלף, ובנידון הספק הב' שכתבנו נפשט לנו דבאמת יהיה חילוק בזה דאם החלק האמצעי הוא מחלק הדוכסוסטוס יהיה עליו דין דוכסוסטוס ואם הוא מחלק הקלף יהיו לו דין קלף:

ד) אמנם לפ"ז צריך להבין מהו קלף ודוכסוסטום אם הם נבדלים בעצמותם ובתוארם עד שיוכר לכל שזה קלף וזה דוכסוסטוס או יש בזה איזה חילוק אחר ובסמוך אי"ה יתבאר, והנה ראיתי להסופר הנ"ל בקונטרסו שהאריך מאד לבאר שהקלף הוא דק מן הדוכסוסטוס וא"כ כיון שגוררין הרבה מצד השיער שוב יש על הנשאר דין דוכסוסטוס ואינו מועיל שוב מה שגוררין הרבה לצד בשר כיון שכבר גררו כל הקלף, ויסוד דבריו ממה שכתבו כמה מהפוסקים בזה מדברי רש"י על הרי"ף בהלכות ס"ת ד"ה בקלף אינו יודע בקלף שהוא דהף וכן מדברי הרמב"ם בהלכות תפילין פ"א הלכה ז' שצד השיער הוא דק, וכ"כ בתשובת פאר הדור וכן כתב הנמוק"י בכמה מקומות ובפרט בהא דתפילין צריכים שירטוט כתב לפי שהקלף דק הרבה ושמא נקרע, עוד נסתייע לזה הסופר הנ"ל ממה שאמרו בירושלמי בקולף פני העור ומשמע לי' מזה דהקלף הוא דק והוא ממש פני העור וכל שנקלף פני העור הוא אמיתת הקלף ומה שנשאר שוב יש לו דין דוכסוסטוס, אכן לפענ"ד ז"א דא"כ יקשה לדברי האומרים שהקלף הוא לצד הבשר ולפי שיטתם הקלף הוא עב ואיך יפרשו המה דברי הירושלמי הנ"ל א"ו דאין ראיה מהירושלמי הנ"ל דהקלף הוא הדק וכן מוכרח להדיא מדברי הסה"ת בסי' קצ"ד שכתב שעתה שאין בקיאים לחלקו לב' אלא א' היא עבה וראויה לכתוב והב' הוא דקה ואינה ראויה לכתוב עליה ואם אותו חלק העב נשאר לצד שער יש לה דין קלף ואם אותו חלק העב היא לצד הבשר יש לו דין דוכסוטוס ע"כ תוד"ק הרי דאם יגררו מצד הבשר אפילו קליפה דקה שאינו ראוי לכתוב עליו שוב מה שנשאר יהיה לו דין קלף, ואם כדבריו דיש ראיה מירושלמי דהקלף צריך להיות דק אם כן איך יכתוב הסה"ת בפשיטות בזה דהוא קלף בלי שום ראיה כיון דמוכח מן הירושלמי דהקלף צריך להיות דק, א"ו דבאמת אין הכרח משום מקום דהקלף צריך להיות דק, ומה שכתבו הפוסקים הנ"ל שהקלף הוא דק קושטא דמלתא קאמרי דבעת שהי' חולקים העור לב' הי' צד השיער דק שכן הוא דרך התחלקות העור כפי מנהגם הא אולי הי' באפשר לחלוק באופן אחר והיינו שצד השיער יהי' עב הרבה וצד הבשר יהיה דק מאד מ"מ הי' צד השיער נקרא קלף וצד הבשר יהי' דוכסוסטוס, ובזה א"ש ג"כ דברי הירושלמי הנ"ל אפילו למה שהבין הוא דמ"ש בקולף פני העור היינו לפי מנהג מלאכתם בחלוקת העור ולפ"ז אכתי צריך להבין מהות וגדר הקלף וגדר הדוכסוסטוס ואיזה חלק בעור הוא חלק הקלף ואיזהו חלק הדוכסוסטוס:

ה) והנה ראיתי בספר נשמת אדם בכלל י"ד סק"ג שכ' דהעיקר תלוי בשני הקליפות החיצונים דהעליונ' שהיא לצד השיער הוא הנקרא קלף ולצד הבשר הוא דוכסוסטוס [ולפי שיטה הב' הוא להיפך] ואעפ"כ כל מה שנשאר דבק לקלף בטל לגבי הקלף ובין שלא נטל רק הקליפה שלצד הבשר והשאר נשאר דבוק לקלף ובין שחלקו אותו בעובי לב' שוה בשוה יש לצד השער דין קלף וכן אם נשאר החלק האמצעי הנ"ל או מהחצי שבצד השיער דבוק לדוכסוסטוס בטל לגבי הדוכסוסטוס ויהיה לו דין דוכסוסטוס, ועפ"ז כתב לפרש דברי הפוסקים שכתבו שמה שמגררים אינה רק דרך תיקון בעלמא, דר"ל דלכאורה יקשה כיון דבע"כ צריך לגרר במקום השיער א"כ ממילא הו"ל על הנשאר דין דוכסוסטוס, לזה כ' דמה שמגררין אינו כ"א לתקן ולהעביר השער ובלא"ה היה צריך לגררו כן וע"כ צ"ל שהקליפה שתחתיו היא הנקראת קלף ומ"ש שצריך לגרור הרבה מצד הבשר הוא ג"כ מטעם זה דאם לא יגרור רק מעט רק כדי תיקון א"כ ישאר בו הקליפה הנקרא דוכסוסטוס ע"כ תו"ד יעו"ש, והנה לפ"ז נפשטו ב' החקירות הנ"ל דבאמת אף בעת שהי' חולקין העור לב' הי' אסור לגרור הרבה לצד השיער דאם יגררו הקליפה שתחת הקליפה העליונה (שהיא נקראת קלף) שוב אין על הנשאר דין קלף, וכן מ"ש בנידון אם הי' חולקין אותו לג' הנה לפ"ז באמת אין לחלק האמצעי הנ"ל לא דין קלף [מאחר שאין בו הקליפה שתחת העליונה] וגם אין לו דין דוכסוסטוס [מאחר שאין בו הקליפה שתחת העליונה שלצד הבשר] ופסול לכ"ד:

אכן לפענ"ד הנה מלבד שגוף דבר זה צ"ע דאנה מצא ענין הביטול הנ"ל ואיך שייך ביטול בדבר הניכר ואפשר לתקנו בגרירה ולא נמצא לזה שום מקור בש"ס ומי הוא הנביא שהגיד לנו ענין הביטול, הנה באמת המעיין בלשון הרא"ש בהל' ס"ת יראה להדיא שז"א דהא כ' שם להדיא שמסירין הרבה קליפות (לצד השיער) בתער הגלבים ואפ"ה יש לו דין קלף מטעם שקולפין אותו הרבה גם במקום הבשר ע"כ, הרי להדיא דאף שכבר הסירו כמה וכמה קליפות לצד השיער מ"מ יש לו דין קלף, וגם מזה נראה דבאמת אם הי' חולקין אותו לג' בעובי יש לאמצעי דין קלף, וגם מלשון המרדכי משמע להדיא דאף שכבר גררו הקליפה הדקה שלצד הבשר (ובודאי דר"ל הקליפה שתחת העליונה לפי שיטתו דאל"כ אכתי נשאר הדוכסוסטוס) מ"מ אם יגררו הרבה לצד השיער יהי' על הנשאר דין דוכסוסטוס והנה לכאורה הי' אפ"ל דדעת המרדכי דבאמת הקלף אינו כ"א קליפה אחת שתחת העליונה ושאר העור שייך לדוכסוסטוס (דבעת שהי' חולקין לב' היה חלק העב להדוכסוס' כמש"ל) ומ"מ ס"ל דכל שכבר נטלו עיקר הדוכסוסטוס (ר"ל הקליפה שלצד הבשר) והקלף לא ניטל עדיין שפיר בטל שאר העור לקלף ויש לו דין קלף, אכן אם באמת כבר גררו גם הקליפה שתחת העליונה בצד השיער שוב יש על הנשאר דין דוכסוסטוס (וה"ה בחלקו לג') אכן באמת גם זה צ"ע דא"כ מנ"ל להמרדכי להשיג בפשיטות על הסוברים דיש להם דין דוכסוסטוס ומנ"ל ענין הביטול הנ"ל, וגם לכאורה צ"ע דלמה לן להכניס א"ע בזה ולמה לא נגרר אותם היטב בצד הבשר עד שלא ישאר אלא הקלף בלבד כיון שבאמת יש לחלק האמצעי הנ"ל דין דוכסוסטוס, ועוד דאכתי מה נעשה בדברי הרא"ש וסיעתו הנ"ל שכתב להדיא דמותר לגור הרבה בצד השיער:

עוד ראיתי במחה"ש בסי' ל"ב סק"י שצריך להשגיח שלא ישאר על העור קרום מן חלק שלצד הבשר והנה כפי הנראה דס"ל כי הקליפה הדקה של צד הבשר הוא הדוכסוסטוס וכל שהסירו הקליפה הנ"ל שוב לא נשאר כלל מן הדוכסוסטוס וכפי הנראה שזה היה ג"כ דעת השואל בנשמת אדם שם יעו"ש, הן אמת שכן נראה לכאורה במרדכי בהלק"ט דקלפים שלנו יש להם דין קלף מאחר שמסירין הקליפה הדקה הנ"ל אמנם ממ"ש אח"כ דמה שמסירים הקליפה החיצונה אינה עבה כ"כ לחול שם קלף עלי', ופי' הרמ"א בהג"ה שם דר"ל דיהי' על הנשאר שם דוכסוסטוס יע"ש, הרי מבואר דאף שכבר הסירו הקליפה מצד הבשר מ"מ אם הקליפה שמצד חוץ עבה כ"כ שהי' ראוי לחול עלי' שם קלף הי' על השאר דין דוכסוסטוס וא"כ ע"כ צ"ל דנשאר עוד מהדוכסוסטוס אף לאחר שמסירין הקליפה דקה, וכן מבואר מדברי הרא"ש בהל' ס"ת במה שחלק על הסוברים דקלפים שלנו יש להם דין דוכסוסטוס מאחר שמגררין הרבה קליפות לצד השיער, והקשה עליהם דא"כ תפילין וכו' א"ו קולפין אותו הרבה גם במקום בשר ודין קלה יש להם ונכתבין במקום בשר הרי להדיא דדוקא בגוררין הרבה נשאר הקלף וכ"ה בב"י ושאר אחרונים כמש"ל ע"ש וכן הבין הגאון מהרמ"מ בשו"ת צ"צ בסי' י"ד בדעת הב"י ע"ש:

ו) אמנם מה שנלענ"ד בזה והוא דמתחלה צריכין אנו להבין החילוק הגדול והעצום שיש בדבר הפוסקים בהשגתם על דברי האומרים דקלפים שלנו הם דוכסוסטוס דהנה התוס' סתרו דבריהם דא"כ תפילין היכי כתבינן עלייהו ולא ביארו מאיזה טעם יש להם דין קלף אמנם הרא"ש בהל' ס"ת כתב דיש שרצו לומר דקלפים שלנו יש להם דין דוכסוסטוס לפי שמגרדין הרבה במקום שיער ומסירין הרבה קליפות בתער הגלבים ונשאר הצד שכלפי הבשר ולדבריהם יקשה וכו' א"ו קולפין אותם הרבה גם במקום בשר ודין קלף יש להם ונכתבין במקום בשר, הרי מפורש יוצא מפי הרא"ש דאף שגוררין הרבה קליפות מצד השיער מ"מ כיון שכבר גררו גם מצד הבשר הרבה יש להם דין קלף והטעם פשוט כיון דכבר גררו כל הדוכסוסטוס והנשאר הוא קלף א"כ לא איכפת לן מה שגררו שוב מצד השיער דבאמת אף אם נחלק הקלף הנשאר לב' יהי' על שניהם שם קלף כמש"ל, ומ"ש הרב הנ"ל דגם הרא"ש מיירי דאין גוררין כ"א מעט וכמ"ש המרדכי דאיני עבה כ"כ לחול עלי' שם קלף הנה אף שדבר כזה לא ניתן להשיב כי דברי הרא"ש מפורשים להיפך, חדא ממ"ש שמסירין הרבה קליפות בתער הגלבים ומלשון זה משמע להדיא שגוררין הרבה גם ממ"ש שקולפין אותם הרבה גם במקום בשר מוכח להדיא דבמקום שיער ג"כ גררו הרבה וכמ"ש בתחלה, ועוד דא"כ אמאי איצטריך להשיג עליהם מטעם דגם במקום בשר גררו הרבה ולא השיב להם כמ"ש המרדכי, ועוד דנראה מדעת הרא"ש דאם לא יגררו כ"א מעט לצד הבשר היה מודה להסוברים דיש לו דין דוכסוסטוס ואם כדבריו דמיירי בלא גררו לצד השיער כ"א מעט אמאי לא יהיה לו דין קלף וכמ"ש המרדכי באמת, ומה שנסתייע מדברי הרא"ש בהל' ס"ת שכתב דאינו יכול להזדייף כמו בצד השיער ומזה הוכיח דע"כ לא נגרר מצד השיער הרבה דאל"כ קשה בו הזיוף מצד שהוא מדובלל, לאו ראיה הוא כלל כי אדרבה לצד בשר שהוא חלק אם יגררו שמה אף שיחליקו אותו אח"כ מ"מ א"א שלא יוכר קצת אבל במה שהוא מדובלל ואינו חלק בודאי יכולים לזייף כמו שאמרו בש"ס גבי נייר מחוק, ובלא"ה אין להפוך דברי הרא"ש ולפרשו במה שאי אפשר להאמר כלל מחמת איזה קושיא שקשה לנו על דבריו א"ו כמ"ש:

וכן נראה לפענ"ד דעת הסה"ת דהטעם שקלפים שלנו יש להם דין קלף הוא מטעם שכבר נגרר כל הדוכסוסטוס ונשאר רק הקלף שהוא צד השיער וע"כ לא איכפת לן שוב מה שגוררין לצד השיער, דאל"כ אמאי לא השיג עליהם מטעם דהגרירה מצד השיער אינו כ"א מעט וכמ"ש המרדכי, ומדהשיג עליהם רק מטעם הגרירה שמצד הבשר אלמא דיש די בזה לבד להביא הקלפים שלנו לדין קלף ואין שום צורך לחלק בהגרידה לצד השיער איך ומה שתהי' וזה ברור שהוא כדעת הרא"ש הנ"ל, וכ"ה דעת הסמ"ג והגמי"י שכולם כתבו טעם ההיתר לקלפים שלנו מצד הגרידה מצד הבשר ולא הזכירו כלל טעם ההיתר מחמת שהגרידה מועטת לבד שיער כמ"ש המרדכי, ומ"ש הרב הנ"ל להעמיס בדבריהם דברי המרדכי והיינו שבמ"ש ונשארה הקליפה לצד השיער ר"ל שלא נגרר מצד שיער כ"א מעט, זהו בודאי לא ניתן להאמר כלל, חדא דהרי עדיין לא הזכירו כלל הגרידה מצד שיער כמבואר למעיין בדבריהם שם ואיך שייך לומר ע"ז שהוא אינו אלא מעט כיון שעדיין אין אנו יודעין אם גורדין אותם כלל מצד השיער, ועוד דהמעיין בהגמי"י הגי' שם ונשארה קליפה לצד השיער הרי דמיירי עדיין מהגרידה לצד הבשר, וכן נראה מסה"ת עצמו סי' קצ"ד שכתב ונשארה אותה שלצד שיער הרי דאינו תנאי חדש א"ו כוונתו כמ"ש דכיון שכבר גררו הרבה מצד הבשר ונשאר צד השיער שהוא הקלף, ע"כ יש לו דין קלף אף שיגררו הרבה לצד שיער וכמש"ל:

אמנם אכתי יל"ע בזה ממ"ש המרדכי בהלק"ט וגם בפ' המוציא יין במה שכתב להשיג על שיטת הסוברים דקלפים שלנו יש להם דין דוכסוסטוס דאינה עבה כ"כ שיהיה שם קלף עליה דמוכח מדבריו דאם היה גוררין הרבה מצד השיער הוה על הנשאר דין דוכסוסטוס אף שנגרד גם מצד הבשר וכמש"ל, והנה לכאורה נראה מזה דלא ס"ל כדעת הרא"ש וסיעתו הנ"ל, ובאמת דין זה במחלוקת שנויה בין המרדכי והרא"ש, אמנם לאחר העיון היטב נראה דיש לישב דהנה באמת יש עוד איזה חילוק בין דברי המרדכי להרא"ש בנידון ההיתר בקלפים שלנו, וזה הוא דהרא"ש שם לעיקר התנאי בקלפים שלנו שיהיה להם דין קלף דהוא מטעם שגוררין הרבה לצד הבשר, וע"כ שוב לא הוצרך להטיל שום תנאי אחר בהגרידה מצד שיער איך ומה שיהיה, אמנם המרדכי הזכיר בהדיא שאין גוררין מצד הבשר כ"א הקליפה הדקה וע"כ הוצרך שפיר להטיל תנאי שהגרידה מצד שיער לא תהיה עבה כ"כ, וע"כ צ"ל שהיה חילוק באופן תיקן הקלפים בין המקומות [היינו שבמקומות הרא"ש וסיעתו הנ"ל היו גוררין הרבה לצד הבשר וכן לצד השיער] [ובמקומות המרדכי לא הי' גוררין הרבה לצד הבשר וכן לצד השיער] ובזה א"ש ג"כ שבדברי המרדכי נזכר שהחולקים הנ"ל נתנו על קלפים שלנו דין גויל או דוכסוסטוס יעו"ש ולא נזכר דבר זה בשום אחד מהפוסקים הנ"ל, וע"כ הוא מטעם האמור דכיון שבמקומותיהם גררו אותם הרבה מב' הצדדים א"א בשום אופן לומר עליו שיש לו דין גויל משא"כ למנהג ותיקן הקלפים של המרדכי שפיר אפ"ל דיש לו דין גויל, כ"נ ברור דעת הפוסקים הנ"ל, ועפ"ז נוכל לפשוט מה שנסתפקנו לעיל בדין החלק האמצעי הנ"ל [והיינו ממש קלפים שלנו שנגרדו מב' הצדדים דאם נגרד מצד הבשר הרבה אף שנגרד גם כן הרבה מצד השיער אפ"ה יש לחלק האמצעי הנ"ל דין קלף וכמ"ש הרא"ש וסיעתו הנ"ל, אמנם אם לא נגרר הרבה מצד הבשר אז אסור לגרוד הרבה מצד השיער דאם יגרדו הרבה בצד השיער ולא בצד הבשר יהיה לו דין דוכסוסטוס וכמ"ש המרדכי הנ"ל:

ו) ומעתה חל עלינו חובת הביאור כמה שיעור הגרידה הרבה לצד הבשר שכתב הרא"ש וגדר הקלף והדוכסוסטוס ומהותם אם יש להם איזה הבדל עצמי' עד שיוכר לכל שזהו קלף וזהו דוכסוסטוס וכמ"ש המחה"ש, וכן נראה מדברי הב"י ולבוש שכתבו עד שלא נשאר אלא הקלף בלבד וכן משמע מדברי הסה"ת וסמ"ג והגמי"י שכתבו ונשארה הקליפה [או קליפה כמ"ש הגמי"י] לצד השיער וכמש"ל, ועד אנה יגיע חלקם בעור, או שאין להם הבדל עצמי' רק אם נגרד לצד אחד מה שנשאר הוא שייך לצד הב' וכמו שנראה מסוף דברי הסה"ת שאם נגרד קליפה דקה אף שאינו ראוי לכתוב עליו לצד אחד מה שנשאר יש לו דין הצד הב', וכ"נ מדברי הר"ן בפרק המוציא יין שאם נגרד לצד הנקרא דוכסוסטוס הוה כאלו מסירים כל הדוכסוסטוס אלמא דלא הי' מסירים כל השייך להדוכסוסטוס אף בעת שהיו חולקים העור לב' וכן כתב הרשב"א בתשובה סי' תק"פ דבגרידה קצת כדי קליפה יפה לצד אחד יש על הנשאר דין הצד הב', וכ"כ עוד הרבה פוסקים ואם איתא דיש להם איזה הבדל עצמי איך שייך לומר שיש על הנשאר דין הצד הב' כיון שניכר לכל שעדיין נשאר מהצד שנגרד, וגם לכאורה יפלא על החזיון הזה דאנה מצאו דבר זה דאף שנשאר הדוכסוסטום דבוק לקלף יהיה לו דין קלף ולא עוד אלא שיכתוב על הדוכסוסטוס עצמו ולצד הבשר אימא דהלמ"מ דוקא שלא ישאר שום חלק מהדוכסוסטוס דבוק לקלף וכן בעת שהיו חולקים העור לב' הי' ג"כ צריכים להשיר כל חלק הדוכסוסטוס מן הקלף:

אשר ע"כ נלפענ"ד בזה דהנה בענין זה יש שתי הלמ"מ, א') דתפילין על הקלף ומזוזה על הדוכסוסטוס ועדיין אין אנו יודעין איזה הוא קלף היינו עד אנה יגיע חלקו בעור ואם יש לו איזה הבדל עצמי' עד שיוכר לכל שזה הוא קלף ואיזה הוא שייך להדוכסוסטוס, אשר ע"כ דבר זה מתורת משה למדנו והיינו מהלמ"מ, ב') שהוא קלף במקום בשר ודוכסוסטוס במקום שיער וע"כ צ"ל שהם מקומות המובחרים לכתיבה וכמ"ש הרמב"ם בתשובת פ"ה שזה א"א בשום פנים לומר שהללמ"מ תצוה לנו שנכתב דוקא על מקום הגרוע לכתיבה, ומזה נבין דעיקר הגדר והבדל העצמי' שיהיה לו דין קלף היינו שיהיה ראוי לכתוב עליו מצד בשר יותר מלצד השיער ומהות הדוכסוסטוס היינו שיהיה ראוי לכתיבה לצד שיער יותר מלצד הבשר:

וע"כ מוכרחין אנו לומר כך דהרי אם נמצא קלף שנגרד מב' הצדדים או שנגרד לצד השיער קצת וישאלו אותנו באיזה צד נכתוב עליו ס"ת שהיא כשרה בין על הגויל ובין על הקלף ודוכסוסטוס [לפי שיטתנו דלא כהר"מ] בע"כ צריכים אנו להודות דאם יהיה ראוי לכתיבה מצד הבשר יותר מלצד השיער נצטרך לכתוב עליו לצד הבשר כדין קלף וכן להיפך [דאל"כ יהא נכתב בצד הגרוע לכתיבה וזה א"א כמש"ל] וכיון שכן ודאי לא מסתבר דיהיה לו דין קלף לדבר אחד [היינו לכתוב עליו בצד הבשר] ולא לשאר דברים [היינו לענין תפילין] כיון דב' הללמ"מ נאמרו כאחת תפילין על הקלף וקלף במקום בשר א"א לחלק דלזה יהיה לו דין קלף ולזה לא יהיה לו דין קלף, ועוד דאל"ב לא הו"ל להללמ"מ לסתום דבר זה כיון דיש איזה קלף דאף שיש לו דין קלף לכתוב עליו לצד הבשר ואעפ"כ פסול לתפילין, א"כ איך אמרה הללמ"מ סתם תפילין על הקלף כיון דיש איזה קלף שהוא פסול לתפילין א"ו כדאמרן דכל שיש לו דין קלף לכתוב עליו בצד הבשר ג"כ יש לו דין קלף לכתוב עליו תפילין, ובזה א"ש הכל, וכל דברי האחרונים בענין קלף ודוכסוסטוס המה דברי אלקים חיים כמו שאבאר:

דהנה אם העור שלם ולא נתקן כ"א מעט והיינו אם לא נגרד מב' הצדדים כדי קליפה יפה הנ"ל] אז הוא מקרי גויל ואם יגררו יותר לצד השיער ויהיה יותר ראוי לכתיבה בצד השיער [והיינו אם עכ"פ ניטל מצד השיער כדי קליפה דקה וכמ"ש בסה"ת והיינו ג"כ כדי קליפה יפה שכתב הרשב"א בסי' תק"פ דר"ל בזה כל שראוי לכתוב עליה] אז יהי' לו דין דוכסוסטוס, אבל אם לא נגרד מצד השיער כדי קליפה הנ"ל ומצד הבשר נגרר כדי קליפה [או אפילו נגרד מצדו הרבה] אכן נגרד הרבה גם מצד הבשר עד שנעשה ראוי לכתיבה מצד הבשר יותר מלצד השיער אז יש לו דין קלף בין לתפילין ובין לכתוב עליו לצד הבשר, ולפ"ז גדר הגויל הוא דבר שלם שלא נתקן כי אם קצת ויהי' ראוי לכתוב עליו בצד השיער ולא לצד הבשר, וגדר הקלף הוא שיהיה נגרד מצד הבשר עד שיהיה שם ראוי לכתיבה יותר מלצד השיער, וגדר הדוכסוסטוס הוא שנגרד מצד השיער עד שנעשה שם ראוי לכתיבה ובצד הבשר אינו ראוי לכתיבה כלל [או אפילו אם, ראוי קצת כמו שיתבאר לקמן לשיטת האומרים דקלפים שלנו יש להם דין דוכסוסטוס] אז יש לו דין דוכסוסטוס, וע"כ בעת שהיה חולקים העור לב' היה לצד הבשר דין דוכסוסטוס מאחר שהיה ראוי לכתוב לצד השיער ולא לצד הבשר וצד השיער היה לו דין קלף מאחר שהיה ראוי לכתיבה לצד הבשר יותר מלצד השיער, וע"כ יפה כתבו הפוסקים דעכשיו שאין חולקין העור לב' סגי בגרידה לצד אחד יהיה מה שיהיה אז מה שנשאר יש לו דין צד הב' כיון דע"י הגרידה מצד אחד נעשה ראוי לכתוב כדין קלף או כדין דוכסוסטוס כמו שביארנו ממילא יש לו ג"כ דין קלף ודוכסוסטוס לשאר דברים:

ח) ועפ"ז ניחא ג"כ מ"ש המחה"ש [והוא ג"כ במרדכי בהלק"ט] דהקליפה הדקה שלצד הבשר הוא המכונה בשם דוכסוסטוס, והיינו שאותה הקליפה הדקה כיון שאינו ראוי בשום פנים לכתוב עליו לצד הבשר כמ"ש ע"כ א"א בשום פנים שיהיה חל עליו שם קלף, והיינו בין אם לא יגרדו נ"ק הנ"ל לצד השיער וכ"ש אם יגרדו אותה כ"ק הנ"ל דכיון שסוף סוף אינו ראוי לכתיבה לצד הבשר אינו בגדר קלף כלל, וממילא מובן דאם נגרד רק קצת לצד שיער והיינו כדי תיקון בעלמא יש לו דין גויל ואם נגרד יותר לצד שיער יש לו דין דוכסוסטוס ובין כך ובין כך פסול לתפילין ואפי' בס"ת ומזוזה הנה בכה"ג אסור לכתוב עליהם לצד הבשר:

ולפ"ז יפה עושים הסופרים שמדקדקים עד מאד שלא ישאר בקלפים מהקליפה הנ"ל, דא"כ לא יהיה בגדר קלף כלל, משא"כ שאר חלקי העור א"א ליתן להם שם דוכסוסטוס בעצם כי לפעמים יהיה לו דין קלף והיינו אם ניטל כל הקליפה התחתונה הנ"ל ולא נגרד מצד שיער כלל רק כדי תיקון או אפילו קצת יותר אם אינה עבה כ"כ כמשי"ת לקמן בשם המרדכי יהיה לו דין קלף לכל דבר, והכל מטעם שאז הוא ראוי לכתיבה מצד הבשר יותר מלצד השיער ואם יהיה נגרד הרבה לצד השיער ולצד הבשר לא ניטל כ"א הקליפה הנ"ל אז יהיה לו דין דוכסוסטוס ובמשי"ת לקמן בשם המרדכי ומטעם דאז הוא ראוי לכתיבה מצד השיער יותר מלצד הבשר:

ולפ"ז היה אפ"ל דמ"ש בנשמת אדם דב' הקליפות הדקות העליונים הם הקלף ודוכסוסטוס יפה כוון בזה, והיינו כמ"ש דהקליפה שלצד הבשר הוא מכונה בעצם לשם דוכסוסטוס מטעם שלא ישתנה דינה בשום פנים לדין קלף, וא"כ ה"ה והוא הטעם דהקליפה שלצד השיער יתכנה בעצם לשם קלף כי א"א בשום פנים שישתנה דינו מדין קלף, אמנם במ"ש עוד בסוף דבריו ששאר חלקו העור הם בטלים להקליפות הנ"ל ע"ש לא נהירא לפענ"ד אלא הטעם ברור בזה כמ"ש וכמשי"ת:

ט) ואע"פ שהדבר הזה נכון מצד עצמתו וכבר הוכחנו דהוא מוכרח מצד הסברא, וכן מדברי הפוסקים שכתבו דבגרידה מצד אחד יהיה מה שיהיה שוב מה שנשאר יהיה לו דין הצד השני, עכ"ז אביא עוד ראיות מוכרחות מדברי הפוסקים א) מדברי הרמב"ם בתשובה שהוכיח שהקלף הוא לצד הבשר מחמת שהוא ראוי לכתוב לצד הבשר מלצד השיער יע"ש הרי דבריו ברור מללו דעיקר הגדר לשם קלף הוא שיהיה ראוי לכתיבה לצד בשר, ואם יסתפק לנו על איזה חתיכות קלף אם יש לו דין קלף אם לאו אזי עיקר הבחינה בזה אם הוא ראוי לכתיבה מצד הבשר יותר מלצד השיער אז יש לו בודאי דין קלף, וכ"נ להדיא מדברי המרדכי בהלק"ט שכתב על האומרים דקלעים שלנו יש להם דין דוכסוסטוס דעליהם הכתוב אומר עינים להם ולא יראו כי ידוע שהלבן טוב יותר ומתקיים יותר מן השחור ע"ש, הרי דשם עיקר יסודו להשיג עליהם דהאיך אפשר לומר שיש לו דין דוכסוסטוס כיון שהוא ראוי לכתיבה לצד הבשר יותר מלצד השיער א"א בשום פנים ליתן לו שם דוכסוסטוס:

וע"פ שלשה עדים בודאי יקוים דבר והוא מדברי הא"ז סי' תק"מ שהשיג על האומרים דקלפים שלנו הם דוכסוסטוס והי' פוסלין ס"ת הללו הכתובין במקום בשר ומכשירין במקום שיער, וכתב הוא ז"ל ע"ז וז"ל ואין נראה לר"ת דדוכסוסטוס שלהם לא היה ראוי במקום בשר כלל ודידן חזי טפי במקום בשר מבמקום שיער הלכך הלכה למעשה שכותבין בקלפים שלנו תפילין ומזוזות וס"ת לצד הבשר ולא לצד השיער שיש בהם דין קלף, הרי מבואר להדיא דעיקר גדר הקלף שיהיה ראוי לכתיבה לצד בשר יותר מלצד שיער ומטעם זה א"א בשום פנים לומר עליו שהוא דוכסוסטוס, ועפ"ז א"ש דלא איצטריך לחלק באיזה אופן תהיה הגרידה לצד השיער וכן לצד הבשר כיון שהעיקר תלוי שיהיה ראוי לצד הבשר יותר מלצד השיער, וא"כ נחזי אנן איך ומה שיהיה הגרידה וז"ב, וכ"נ עוד שם בתחילה כשביאר ענין הקלף ודוכסוסטוס הניח בהם ג"כ הסימנים הנ"ל שהקלף חזי לצד בשר ודוכסוסטוס לצד שיער, וכ"נ ממ"ש בסוף דבריו שם דמקום שמעפצין אותם שצד הבשר אינו ראוי לכתיבה אז בין אם קלפו אותם מצד שיער שיהיה ראוי לכתיבה שם ובין אם לא קלפו מצד שיער כלל ואעפ"כ ראוי לכתיבה שם יש לו דין דוכסוסטוס בין לכתוב עליו לצד השיער ובין לענין שפסול לתפילין, וכפי הנראה דר"ל דאף שנגרד לצד הבשר כפי מנהגינו בקלפים שלנו ובצד השיער לא נגרד כלל אפ"ה יש לו דין דוכסוסטוס, הרי להדיא דעיקר גדר הקלף שיהיה חזי לצד בשר:

אמנם מה שנראה עוד מדבריו דיש חילוק בין עיבוד שע"י סיד ובין עיבוד שעל ידי עפצים דבעיבוד שע"י סיד יש לקלפים שלנו דין קלף ובמקום שמעפצין יהי' להם דין דוכסוסטוס, אף שלכאורה דבר זה צ"ע דע"י עיבוד ישתנה דינו מקלף לדוכסוסטוס ועוד דא"כ אמאי לא משני אהא דרב דאמר דוכסוסטוס הרי הוא כקלף דהוא מיירי בעיבוד שע"י סיד וברייתא מיירי בעיבוד עפצים, וכן נתקשה בזה המחבר הנ"ל בהשאלה אות מ"ט, אמנם באמת לפע"ד דבריו נכונים עד מאד והוא דבאמת אם לא נגרד כלל מצד הבשר אז באמת אין חילוק בין עיבוד ע"י סיד לבין עיבוד ע"י עפצים בכולם א"א שיהיה חזי יותר לכתיבה לצד בשר מלצד השיער והוא דוכסוסטוס גמור בין בעיבוד ע"י סיד ובין ע"י עפצים, אמנם בקלפים שלנו שכבר נגרדו מצד הבשר בזה מחלק הא"ז דבעיבוד ע"י סיד נעשה ראוי לכתיבה במקום בשר אף אם לא נצרד כ"א קצת במקום בשר והיינו קליפה הדקה שנזכר במרדכי בהלק"ט וממילא יש לו שם קלף לכל דבר ואין לו שם דוכסוסטוס, אמנם בעיבוד עפצים אין די בגרידה קצת לצד בשר שהעיבוד הנ"ל היה גרוע מעיבוד שע"י סיד ובגרידה קצת לא היה מקום הבשר ראוי לכתיבה עדיין:

ועפ"ז א"ש מה שאמרו שבעת שהיו חולקים העור לב' הי' הדוכסוסטוס עב והקלף דק והיינו מטעם שע"פ הרוב היה עיבוד שלהם ע"י עפצים [כמ"ש בתוס' שבת שם עד שר"ת הוצרך להביא ראיה שגם בימיהם היה עיבוד שלנו וכמדומה שהר"ן דחה ראיה זו יעו"ש] ולכן לא היה אפשר לחלוק העור בע"א שאם יהיה הקלף עב והדוכסוסטוס דק לא יהיה הקלף חזי לכתיבה במקום בשר, נמצא דבעיבוד עפצים באם נגרד קצת לצד בשר יש לו באמת דין דוכסוסטוס ובעיבוד שע"י סיד כבר יצא משם דוכסוסטוס וכיון שא"א לחול עליו שם דוכסוסטוס ממילא חל עליו שם קלף לגמרי כיון שכבר ניטל הקליפה דקה ונעשה ראוי לכתיבה בצד הבשר, ולכן א"א לומר דרב מיירי בכה"ג דא"כ איך קראו דוכסוסטוס, וכ"ז דלא כהרב הנ"ל שמחמת קושי' הנ"ל פי' פי' זר בדברי הא"ז הנ"ל, והיינו דהא"ז סובר דדוכסוסטו' במקום שער אינו אלא בעיבוד עפצים ופי' מ"ש ובמקום שמעפרצין וכו' היינו בלא נגרד מצד בשר [וז"א דהא קאי על קלפים שלנו שנגרדו מצד בשר וכמ"ש):

וגם מ"ש ודידן חזי וכו' היינו בדוכסוסטוס דידן ודבר זה ודאי לא ניתן להאמר כלל דדוכסוסטוס גמור [היינו שלא נגרד כלל מצד בשר] מאן דכר שמיה דהא מיירי מקלפים שלנו וכן מדסיים שם הילכך הלכה למעשה שכותבים בקלפים שלנו תפילין וכו' משמע להדיא דמדבר מקלפים שלנו, ומ"ש שזה הוא חוזר למעלה בודאי מי ישמע לו לבלבל דברי הא"ז באין צורך, ומ"ש על תיבת ודידן ובודאי כוונתו ודוכסוסטוס דידן דאל"כ אינו ממין הטענה, לא ידענא מאי קאמר דהא הא"ז רוצה להשיג ע האומרים דקלפים שלנו הם דוכסוסטוס עז"כ דדוכסוסטוס שלהם לא היה ראוי כלל לצד בשר ודידן היינו קלפים שלנו האיך נוכל לומר עליהם שהם דוכסוסטוס כיון שהם ראוים מצד בשר ושפיר הוה ממין הטענה והוא פשוט:

ומה שחלקתי בין עיבוד ע"י סיד לעיבוד ע"י עפצים באם נגרד קצת לצד בשר, הוא מרומז ג"כ במרדכי בהלק"ט במה שכתב וז"ל וקלפים שלנו יש להם דין קלף שהרי עכשיו מסיר מהקלפים הגידין והשמנונות וקליפה הדקה וכו' וכשרים לכל דבר לס"ת ותו"מ דעיבוד שלנו חשוב ועושה מקום בשר נוח לכתוב הרי להדיא כמ"ש, הכלל היוצא לנו מזה שמדברי הא"ז מוכח להדיא דעיקר הגדר והבדל העצומי שיש לקלף הוא שיהי' ראוי לצד בשר יותר מלצד שיער, שוב ראיתי שכן נראה מדברי הסה"ת והרא"ש בהל' ס"ת במ"ש בשם ר"ת להשיג על הסוברים דקלפים שלנו יש להם דין דוכסוסטוס דאינו כן מטעם הגרידה לצד בשר והוא הטוב והנאה לכתוב [ור"ל בצד הבשר] ואלמא דזה עיקר הגורה להיות לו שם קלף שוב הגיע לידי קונט' תעלומת סופרים מהמחבר הנ"ל וראיתי שם בדי"ט ס"ק ט"ז, ובמשפחת סופרים ס"ק ל"ב שהאריך שם והביא דברי הרא"ש הנ"ל וכתב דממה שלא כתב דצריך לכתוב עליהם במקום בשר מטעם דהללממ"ס דקלף במקום בשר מוכח דבאמת אין לו דין קלף גמור לענין תפילין, ועפ"ז כתב לחלק בענין תיקון הקלפים דלס"ת לא היה גוררין מב' הצדדים כ"א מעט ולכן באמת אין לו דין קלף לתפילין, משא"כ לתפילין באמת היו קולפין אותו הרבה מצד הבשר (ומצד שיער אינו כ"א כדי גרידה בעלמא) אכן למ"ש א"ש הכל דבאמת זה הוא עיקר הטעם להך הלמ"ס דקלף במקום בשר, וגם בלא"ה הנה באמת דבריו תמוהים למעיין בל' הרא"ש שם א' דמפשטות דבריו משמע להדיא דבאותם קלפים שלנו אין שום חילוק כלל ובכולם הנה לדעת הפוסלים יש להם דין דוכסוסטוס ולדעת הר"ת וסיעתו יש להם דין קלף גמור לכ"ד יעו"ש, גם במ"ש דבתפילין אין גוררין אותם מצד השיער כ"א מעט כ"כ וז"א:

ו) ומעתה הבוא נבוא לבאר מחלוקותן של הקדמונים בקלפים שלנו, ומתחלה נבאר דעת הסוברים דקלפים שלנו הם דוכסוסטוס אשר כמה מהאחרונים נלאו למצוא הפתח לדבריהם, והוא דהם מפרשים דוכסוסטוס הנאמר בש"ס היינו עור הנגרד מב' הצדדים וכמ"ש בבה"ע בח"א בדיני התפילין דהוא על פי לשון יון דדו הוא ב' וכסוסטוס הוא נגרד וכן נראה שהבין הרב בעל מוסף הערוך שכתב דוכסוסטוס עור בהמה המתוקן מב' עברי' וכו' ע"ש, וע"כ כתבו הם דקלפים שלנו שהם נגרדים מב' הצדדים הם ממש דוכסוסטוס

והנה בתיקון קלפים שלנו יש ב' דרכים א' שגורדין מצד הבשר רק הקליפה הדקה וכן לצד השיער אין גורדין כ"א מעט) ומזה התיקון מיירי המרדכי בהלק"ט וכמש"ל ממ"ש בשיטת החולקים דנתנו עליהם דין גויל או דוכסוסטוס וע"כ השיג עליהם דהא כיון שכבר נגרד מצד הבשר הקליפה הדקה ונעשה ראוי לכתיבה א"כ א"א לומר עליו שהוא דוכסוסטוס דדוכסוסטוס אינו ראוי לכתיבה בצד הבשר, ואם תאמר נהי דכבר יצא משם דוכסוסטוס מטעם הנ"ל מ"מ הא גדר הקלף שיהיה חזי יותר לצד בשר מלצד השיער עז"נ ואי משום הקליפה שמסירים האומנים אינו אלא תיקון בעלמא ואינו עבה כ"כ ור"ל דאם היה גוררין הרבה בצד השיער והיה מקום השיער ראוי לכתיבה יותר מלצד הבשר בודאי יהיה ע"כ על הנשאר דין דוכסוסטוס, ל"מ לשיטתם דדוכסוסטוס הוא הנגרד והמתוקן מב' הצדדים וע"כ לשיטתם עיקר גדר הדוכסוסטוס שיהיה ראוי לצד שיער יותר מלצד בשר ואפי' לפי שיטתנו דדוכסוסטוס שבש"ס לא היה ראוי כלל במקום בשר, מ"מ הא כבר ביארנו דגדר הקלף הוא שיהיה יותר ראוי לכתיבה בדין קלף וה"ה לדוכסוסטוס עיקר גדרו הוא שיהיה ראוי יותר לכתיבה כדין דוכסוסטוס, אמנם כ"ז אם גררו הרבה לצד השיער ומעט לצד הבשר אבל אם אין גוררין כ"א מעט לצד השיער בודאי צד הבשר חזי יותר לכתיבה מצד השיער וא"כ יש לו כל סימני הקלף בודאי א"א ליתן עליו שם דוכסוסטוס:

אמנם כ"ז הוא בעיבוד שעל ידי סיד אז נעשה צד הבשר ראוי לכתיבה אפילו אם לא יגרדו מצד הבשר כ"א הקליפה הדקה, ושפיר י"ל דין קלף אבל בעיבוד עפצים עדיין לא יהי' ראוי לכתיבה מצד הבשר וכמש"ל בשם הא"ז, בזה ודאי צדקו דברי האומרים דקלפים הנעשים בענין זה הם דוכסוסטוס גמור, ולפ"ז יובנו דברי המרדכי במה שהוצרך לבאר בהשגתו דמטעם שהעיבוד שלנו הוא טוב וחזי לכתיבה בצד הבשר ע"כ יש לו דין קלף:

אמנם יש עוד דרך בתיקון קלפים שלנו והיינו שגוררין הרבה קליפות לצד השיער אמנם כנגד זה גוררין גם כן הרבה לצד הבשר, ומזה מיירי הרא"ש כמבואר להדיא למעיין בלשונו שם וכ"נ מדברי הסה"ת וסמ"ג והגמי"י, וגם זה יש לו דין קלף דכיון שגררו הרבה לצד הבשר נעשה צד הבשר ראוי לכתיבה יותר מלצד השיער אף שנגרד ג"כ הרבה מצד השיער וע"כ יש לו דין קלף גמור וא"א לומר עליו שהוא דוכסוסטוס כיון שיש לו כל סימני הקלף וכמ"ש לעיל, ושני הדרכים הנ"ל מוצרכים בתיקון קלפים שלנו, והיינו דבעורות הדקים א"א לגרוד הרבה מב' הצדדים ע"כ צריך לעשות כמ"ש בדרך הא' ובעורות העבים אזי שפיר ונכון לעשות הקלפים כמ"ש בדרך הב' כדי שלא יהי' עב כ"כ.

שוב ראיתי בספרו תע"ס הנ"ל שהאריך וכתב דגדר הקלף הוא כך דכ"ז שלא ניטל מצד אחד כ"ק הניטלת בפני עצמה אף שנגרר קצת מב' הצדדים יש לו דין גויל ואם ניטל מצד השיער כ"ק הניטלת בפ"ע שוב יש על הנשאר דין דוכסוסטוס (דגדר הדוכסוסטוס הוא רק כל שניטל ממנו פני העור וכל שניטל ממנו לצד השיער כ"ק הנ"ל שוב שאר העור הו"ל דוכסוסטוס ואף שנקלף הרבה גם מצד הבשר מ"מ יש לו דין דוכסוסטוס) וקלף אינו כ"א הקליפה העליונה שלצד השיער, ונסתייע לזה מדברי התשב"ץ בסי' קמ"ט שכתב דיש לאסור לקלוף איזה טעות בס"ת אפילו שלא במקום אזכרה מטעם דלא התירו כ"א גרידה דאינו נוטלת בפ"ע משא"כ כשקולף שהיא כ"ק בפ"ע שוב יש על הנשאר דין דוכסוסטוס, וא"כ יש לחוש בזה לדעת הפוסלים בס"ת על הדוכסוסטוס, ואף למאן דמכשיר מ"מ אכתי י"ל דע"כ לא כתבו להקל כ"א בשכל הס"ת על הדוכסוסטוס משא"כ בנ"ד ע"כ תוד"ק, ועפ"ז כתב לחלק ג"כ דמ"ש הפוסקים להקל בקלפים שלנו היינו דוקא בשלא ניטל מצד השיער כ"א כדי גרידה, אכן באמת לענ"ד גם ז"א דהנה מ"ש דלא הקילו כ"א בשלא ניטל מצד השיער כ"א כדי גרידה שאינו ניטל בפ"ע, הנה כ"כ דמלשון הרא"ש נראה להדיא דאף שכבר נגרר מצד השיער כדי הרבה קליפות (וקליפה משמע אף שניטל בפ"ע כמ"ש התשב"ץ) מ"מ יש לו דין קלף, ומ"ש מדברי התשב"ץ הנה למ"ש באמת א"ש דהא התשב"ץ מיירי שם בס"ת שנכתבה על הגויל (שלא נתקן מצד הבשר כ"א מעט) לכן שפיר כתב דאם יהיה נגרר מצד השיער כ"ק הניטלת בפ"ע ממילא יהיה לה דין דוכסוסטוס, דהא עי"ז יהיה נעשה ראוי לכתיבה בצד השיער מלצד הבשר וגם כבר יצא מדין גויל, גם במ"ש עוד שם מדברי הסה"ת בסי' קצ"ד דאם נקלף כדי קליפה שראוי לכתוב עליה מצד השיער יש לה דין קלף (משמע דשוב יש על הנשאר דין דוכסוסטו') ואם היא לצד הבשר יש לה דין דוכסוסטוס, הנה למש"ל ג"כ א"ש דר"ל בזה ע"פ מ"ש המרדכי דלא היה נגרר מצד הב' כ"א מעט דרך תיקון בעלמא ובכהאי גוונא באמת שוב יש על הנשאר דין דוכסוסטוס:

יא) ומעתה נבוא לבאר דברי הב"י במ"ש וצ"ל שהטעם שמה שמגררין קליפתו העליונה שבמקום שיער אינו אלא כדי מה שצריך לתקנו ולהחליקו ואפילו אם היה חולקים העור לב' היה צריך לגרר ממנו כדי קליפה ומצד הבשר גוררין הם הרבה עד שלא נשאר אלא הקלף בלבד ע"כ, והנה לפמ"ש כאן לכאורה יש כאן תמהון גדול על הב"י דאיך הרכיב ב' הדרכים הנ"ל כאחת, דהא הרא"ש שהזכיר הגרידה הרבה לצד הבשר באמת לא חילוק כלל בהגרידה שלצד השיער שתהי' דוקא מעט, ואדרבה דבריו מפורשים באר היטב דאף שגוררים הרבה קליפות בתער הגלבים אעפ"כ יש לו דין קלף וכמש"ל בזה, והמרדכי שהזכיר שהגרידה לצד שיער הוא מעט רק כדי תיקון לא הזכיר באמת שהגרידה לצד בשר הוא הרבה, אדרבה כ' בפירוש שאין גורדין מצד הבשר כ"א הקליפה הדקה וא"כ איך הרכיב הב"י דבריו אחרי רכשי, ולא די לנו בצער הזה אלא שבב"י ביו"ד סי' ער"א סיים ע"ז כ"כ הרא"ש וסה"ת והסמ"ג והגמי"י, והוא תימה דהרי דבריהם לכאורה מפורשים להיפך:

אמנם אחר העיון ראיתי שדבריו הקדושים הם דברי אלקים חיים והוא דהוא ג"כ מדבר מהב' מיני קלפים שנזכרו בדברי הקדמונים, ומ"ש ומצד הבשר היו גוררים וכו' הנה הו' של ומצד הוא ו' הפירוד והוא כמו או ויש דוגמתו הרבה בפוסקים כנודע למעיינים בדבריהם, ולראיה ארשום איזה מקומות, א') בסי' מ"א בטור יו"ד יבש כזית במקום מרה וכזית במקום חיותה ופירש התב"ש שם דהאי ו' של וכזית במקום חיותא הוא כמו או יע"ש, וכן בסי' מ' בדברי הבה"ג במ"ש ולא עייל פירשו כמה אחרונים דהוא כמו או יע"ש בט"ז ושאר אחרונים, ועפ"ז א"ש דברי הב"י דמתחלה דיבר מדרך הא' בתיקון קלפים שלנו שאין גוררין מצד הבשר כ"א מעט ולכן כתב שאין גורדין מצד השיער כ"א כדי תיקון והחלקה, ואח"כ סיים בדרך הב' בתיקון הקלפים והיינו שמצד הבשר גוררין הרבה עד שלא נשאר אלא הקלף בלבד ור"ל דבאמת לפ"ז אף שיגרדו אותם הרבה לצד השיער אעפ"כ יהיה חזי לכתיבה מצד הבשר יותר מלצד השיער ויש לו דין קלף, ובזה מדוקדקין היטב דברי הב"י ביו"ד שסיים ע"ז כ"כ הרא"ש וסה"ת וסמ"ג והגמי"י והיינו על סוף דבריו שהוא הדרך הב' בתיקון הקלפים באמת כ"כ הפוסקים הנ"ל, ולפמש"ל דבסה"ת ע"כ צ"ל דמיירי ג"כ במקום שמתקנים הקלף ע"ד מ"ש המרדכי או דמיירי באמת מב' הדרכים הנ"ל בתיקון הקלפים א"כ שפיר י"ל דמה שסיים הב"י שכ"כ הרא"ש וסה"ת קאי באמת על ב' עניני תיקון הקלף הנ"ל, וזה שנרשם בב"י ביו"ד קודם תיבת ומצד נקודה והכל להורות על מ"ש שהוא דרך אחר בתיקון הקלף:

וכן נלפע"ד ג"כ כוונת הב"ח באו"ח שכתב וז"ל ועכשיו שאין חולקין אותו לב' אבל מגררין אותו לצד הבשר הרבה קרוב לחצי עובי העור ולצד שיער גוררין מעט דין קלף יש לו, וכן דעת הפוסקים וכ"כ הב"י עכ"ל, והיינו דהו' של ולצד השיער הוא ג"כ ו' הפירוד וכן מורה ע"ז ג"כ הנקודה שקודם תיבת ולצד, וע"כ צ"ל כן דאל"כ אלא דהב"ח ס"ל דאין לנו כ"א דרך אחד בתיקון הקלף והיינו לגרור הרבה מצד הבשר ומעט לצד השיער, א"כ איך העתיק ביו"ד סי' ער"א דברי המרדכי בסתם אוה להמרדכי אין מסירים מצד הבשר כ"א הקליפה דקה, והוא ז"ל סובר דצריך לגרר הרבה מצד הבשר קרוב לחצי העור, א"ו כמ"ש דהוא ג"כ מיירי מב' הדרכים הנ"ל ע"כ יפה כתב ביו"ד דברי המרדכי בסתם דהא ס"ל דהוא ג"כ קלף גמור, וא"כ בס"ת דהקלף צריך להיות עב וכמ"ש הרמב"ם בתשובה ע"כ יותר נכון לעשות הקלף בדרך שכתב המרדכי, וכ"נ לפענ"ד כוונת הב"י בש"ע דהו' של ומצד הוא במקום תיבת או:

והנה הרב בעל כה"ג בשיוריו נתקשה במנהג תיקון הקלפים על מה שאין נזהרין לגרור מעט לצד השיער, ולכאורה למ"ש אין קושיא, אמנם י"ל דבמקומו לא היו גוררין הרבה לצד הבשר וכדרך הא' ואעפ"כ היו גוררין הרבה לצד השיער, וע"ז שפיר תמה ורצה לישב המנהג דזה שכתב הב"י הוא אף לדעת הפוסלים אמנם למכשירים כשר אף בכה"ג מאחר שכבר גררו הקליפה מצד הבשר, וכ"נ ממה שלא הזכיר שם בסוף דבריו שגוררין הרבה לצד הבשר רק כתב וז"ל ולכן אף שאין חותכין העור לב' אם הם גוררין מצד בשר כשר עכ"ל (הכנה"ג שם) הרי דלא מיירי מגרידה הרבה לצד הבשר וכמ"ש וע"כ בזה שפיר הניח בצ"ע על המנהג, אבל למנהגינו שגוררין הרבה מצד הבשר והוא הדרך הב' שפיר יש לו דין קלף:

יב) וע"פ מ"ש נתיישב ג"כ דברי הלבוש שג"כ קשה עליו כל הקושיות שהקשינו על הב"י ולא עוד אלא שלשונו ג"כ תמוה והוא שמתחלה כתב שגוררין עד שכלין כל הדוכסוסטוס ולא נשאר אלא הקלף בלבד משמע שהגרידה לצד בשר לבד יש בו די שנאמר עליו שלא נשאר אלא הקלף בלבד ושכבר ניטל כל הדוכסוסטוס, וא"כ האיך כתב אח"כ ואע"פ שגוררין ג"כ קליפתו העליונה אין גוררין שם אלא מעט כדי שיעור מה שהיו צריכים לתקנו ולהחליקו ואפילו אם היו חולקים העור לב' היו ג"כ צריכים לגרר ממנו כ"כ וא"כ לא נשאר רק הקלף ויש לו דין קלף לכתוב בצד הבשר עכ"ל, משמע דאם יגררו הרבה לצד השיער יהיה לו דין דוכסוסטוס, והוא תמוה דמאין יבוא לו דין דוכסוסטוס כיון שכבר ניטל כל הדוכסוסטוס, ולכאורה דבריו סתורים מרישא לסיפא, אמנם במ"ש דבריו נכונים, והוא דהוא ז"ל מיירי מדרך הא' בתיקון הקלפים והיינו שאין גוררין כ"א הקליפה הדקה לצד הבשר וע"כ לא הזכיר בדבריו דגוררין הרבה לצד הבשר רק שגוררין עד שכלין כל הדוכסוסטוס, ור"ל בזה שגררו הקליפה הדקה אשר היא מכונית בעצם לשם דוכסוסטוס כמש"ל מטעם שהיא לא תשתנה בשום פנים לחול עלי' שם קלף וכמש"ל, וע"ב כתב שלא נשאר אלא הקלף בלבד, אמנם כ"ז היא בתנאי שלא יגרדו כלל מצד השיער וכמ"ש כל הפוסקים או שיגרדו רק מעט כדי תיקון והחלקה לבד וכמ"ש המרדכי, וע"כ סיים דאע"פ דבקלפים שלנו גוררין לצד השיער אינו אלא מעט וכו' וע"כ אין על הנשאר כ"א שם קלף בלבד, ומה שלא הזכיר דרך הב' בתיקון הקלף אפשר שבמקומו לא היו נוהגין בתיקון הקלפים כ"א בדרך הא' ע"כ לא הוצרך לבאר הדרך הב', או אפשר שלדעתו היה נראה יותר לתקן הקלפים בדרך הזה דאפשר דגם הפוסלים יודו בזה דאל"כ אין טעם נכון לדבריהם, וכמו שנראה מדברי המרדכי שהשיב עליה בסערת תימה משא"כ שאר הפוסקים, או דס"ל דזה הדרך מספיק לכל בין לתפילין ובין לס"ת ומזוזות דבהם צריך להיות הקלף עב ביותר:

וכן נלפע"ד כוונת הב"ש והיינו דהוא מיירי מדרך הא' בתיקון הקלף וע"כ הזכיר בדבריו כמה פעמים שבהגרידה לצד הבשר ירד עליו שם קלף והיינו שירד עליו שם קלף רק באופן שלא יגרדו הרבה לצד השיער, וכ"נ מדהזכיר בדבריו מתיקון עור השליל ובשליל ודאי א"א לתקן הקלף בדרך הב' ע"כ כתב שלא יגרדו לצד השיער יותר מלצד הבשר, עוד נלפענ"ד דדעת הב"ש דאף שנגרד הרבה מצד הבשר מ"מ אין לגרור בצד השיער יותר מלצד הבשר דאפ"ל דבכל כה"ג שוב יהיה ראוי לכתיבה לצד השיער ביותר מלצד הבשר, ובכה"ג כ"כ דשוב יש לו דין דוכסוסטוס, ויהיה איך שיהיה הנה מ"ש החכם להסתייע מדברי הב"ש לשיטתו דבאם נגרר לצד השיער הרבה או כ"ק הניטלת בפ"ע שוב יש על הנשאר דין דוכסוסטוס ואף שנגרר ג"כ הרבה לצד הבשר בודאי אינו דהא מדברי הב"ש הנ"ל משמע להדיא דכל שלא נגרר מצד השיער ביותר מלצד הבשר שפיר יש לו דין קלף, ומזה נראה להדיא דאף שנגרר מצד השיער כדי הרבה קליפות הניטלת בפ"ע מ"מ כל שלא נגרר ביותר מלצד הבשר שפיר יש לו דין קלף וכמ"ש בשם הרא"ש:

אמנם דברי המעי"ט באמת צע"ג שהעתיק על דברי הרא"ש דברי הב"י שהגרירה לצד שיער אינו אלא מעט, והוא תמוה דדברי הרא"ש מפורשים באר היטב דגוררין לצד השיער הרבה קליפות בתער הגלבים, ואפשר לומר דהוא סובר דכוונת הב"י הוא ג"כ שגוררין הרבה לצד השיער ואעפ"כ יש לו דין קלף שהוא רק כדי תיקון והחלקה וסובר שבעת שהיו חולקין העור לב' היה חלק הקלף עב מחלק הדוכסוסטוס, וכמ"ש בשו"ת צ"צ מהרה"ג הצ' מהר"מ מליבאוויץ רק שהיו גוררין אותו הרבה לצד השיער לתקנו ולהחליקו כדי לקיים מצות זה אלי ואנוהו:

ובזה יתורץ מה שנתקשה בצ"צ שם דבשבת ע"ט משמע דהקלף היה עב כמ"ש ר"מ היה כותבה על הקלף מפני שהוא חזק ומכמה מקומות מוכח דהקלף הוא דק וכן מבואר בנמי"ו בכמה מקומות, אמנם לפמ"ש א"ש דבאמת הקלף היה עב וע"כ למזוזה וכה"ג שמצוה מן המובחר להיות הקלף עב ע"כ לא היו גוררין אותו הרבה לצד השיער וא"כ נשאר הקלף עב, אמנם לתפילין שאין צורך להיות הקלף עב ע"כ היו גוררין אותו הרבה לצד השיער כדי שתהא נאה וע"כ היה הקלף לפעמים דק:

יג) והנה לולא דמסתפינא היה נלפע"ד דיסוד תיקון הקלפים שלנו שנגררין מב' הצדדים המה בנוים ע"פ דברי הירושלמי הנ"ל ופי' דברי הירושלמי במ"ש בקולף פני העור היינו בקולף מב' הצדדים [דב' הצדדים נקראים פני העור] וזה הוא ג"כ כוונת מ"ש בקלפים אין להם שיעור היינו מטעם דקלף הוא נגרר משני הצדדים ואין שיעור להגרירה בכל צד יהיה איך שיהיה ולכן בקלפים אין שיעור לדבר כי הכל לפי אופן הגרירה, ועי' בשו"ת צ"צ סי' י"ד במה שתמה על הב"י במ"ש דמצד הבשר היו גוררין הרבה עד שלא נשאר אלא הקלף בלבד ומצד השיער אין גוררין כ"א מעט לתקנו וכו', דא"כ מ"ט ס"ל לכמה פוסקים דקלפים שלנו יש להם דין דוכסוסטוס וגם לפ"ז למה לא השיגו עליהם התוס' מטעם זה דכבר גררו כל הדוכסוסטוס ע"ש, הנה מפשטות דבריו נראה להדיא דאחר שכבר גררו כל הדוכסוסטוס שוב אין שום קפידא בגרירת הקלף לצד השיער כיון שלא נשאר בקלף הנ"ל שום דוכסוסטוס וכמש"ל [והנה בגוף קושיתו על הב"י הנה כ"כ לעיל בביאור דעתם יע"ש, עוד אפ"ל דהב"י ס"ל בדעת הסוברים דיש להם דין דוכסוסטוס הוא מטעם דחלק הקלף הוא דק מחלק הדוכסוסטוס ולכן אף במעט גרירה נגרר כל חלק הקלף וכמש"ל, וגם במה שהחליט שם דודאי אין גוררין כל הדוכסוסטוס אלא שחלק הדוכסוסטוס בטל לגבי הקלף ג"כ צ"ע, וע"ש עוד בכל דברי התשובה הנ"ל שנראה להדיא מדבריו בכ"מ שם שקלפים שלנו גוררין אותם מצד השיער כמו מצד הבשר יע"ש בד"ה והנה]:

הכלל היוצא לנו מדברינו אלה דב' הדרכים בתיקון הקלף הם טובים ויפים באין שום חולק ע"ז וכמו שביארנו, והמה מוזכרים בדברי הראשונים והובא ג"כ בב"י ובש"ע, ותפילין שלנו הנכתבים על הקלפים שמתוקנים כפי הדרך הב' תפילין דמארי עלמא נינהו ויש בהם משום זה אלי וכו', וכל המהרהר אחריהם כאלו מהרהר אחר השכינה, והעיקר בזה שיראו שיגרדו לצד הבשר עד שיהי' ראוי לכתיבה מצד הבשר יותר מלצד השיער אף לאחר שיגרדו הרבה מצד השיער [ומ"מ אם יש באפשרות אפשר דנכון לחוש למש"ל בשם הב"ש דיראו לגרור בצד הבשר ביותר מלצד השיער] ואזי יש להם דין קלף ולא יחול עליהם בשום פנים שם דוכסוסטוס והס מלהזכיר. להוציא ח"ו לעז על התפילין שלנו כנלפע"ד ברור ללמד סניגוריא על מנהגן של ישראל:

תוכן העניינים

הליכות אליהו (קליסינקר)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה