אור ברסלב
הליכות אליהו (קליסינקר) זכור לטוב › סימן ה

הליכות אליהו (קליסינקר)· רבי אליהו קליסניקר

זכור לטוב · סימן ה

סימן ד

נשאלתי בנידון שבא לאיש אחד אתרוגים מא"י בשנה זו שהיא שנת השמיטה אם מותר ליקח אותם לצורך חג הסוכות הבע"ל:

תשובה הנה מבואר ברמב"ם וטוש"ע יו"ד סי' של"א דשמיטה נוהגת בזמה"ז בא"י עכ"פ מדרבנן וגם מבואר ברמב"ם וש"ע שה סעי' קכ"ו דבאתרוג אזלינן לענין שביעית בתר לקיטתו וכרבנן דאושא ואף שלענין מעשה מחמיר הרמב"ם וש"ע מ"מ לענין שביעית העיקר דבאתרוג אזלינן בתר לקיטה ועי' בכ"מ שם דמחמת ספק פסק הרמב"ם כן. ומזה נראה דלא כוון הרב בעל תפארת ישראל בהלכתא גבירתא שלו בספ"ב דבכורים דכתב לפסק הלכה דאזלינן באתרוג בתר חנטה לענין שביעית ובאמת ז"א וכמ"ש (גם מ"ש שם דלענין מעשרות אזלינן בתר לקיטה גם זה אינו דאתרוג בת ששית שנכנס לשביעית חייב במעשרות וכמש"ל אלא העיקר כמ"ש הכ"מ בזה והוא פלא על הג' הנ"ל איך אזיל בתר איפכא) ממילא לפ"ז יש באתרוגים אלו דין שביעית אם הם מא"י, והנה דין פירות שביעית יש בהם ג' דינים א' דאסור לעשות בהם סחורה וכמבואר בפ"ז דשביעית ועי' בתוס' סוכה ל"ט ד"ה וליתיב שכתבו דאם קונה כדי להרויח למכור ביוקר אפשר דהיינו נמי סחורה יע"ש, וגם יש בהם איסור דאין מוסרין דמי שביעית לע"ה כ"א במזון ג' סעודות משום כדי חייו ואתרוג מבואר שם דהוה יותר מכדי מזון ג' סעודות יעו' בתוס' שם ד"ה יותר, וגם מדברי הרמב"ם מבואר דלא התירו כ"א בדברים שחזקתן שהם מופקרים א"כ אתרוג בודאי חזקתן מן המשומר ומן המשומר בודאי אסור לקנות אפילו בכחצי איסר כמבואר שם ורק בטעם הדבר רש"י פי' בכמה מקומות מטעם כיון דחשוד לשמור חשוד להניח הדמים לאחר הביעור ודעת ר"ת דמשומר אסור באכילה יעו' בתוס' סוכה שם ד"ה בד"א ותוס' מנחות ד' פ"ד ד"ה שומרי ספיחים, וגם יש חשש שמא הגיע זמן הביעור ובזמן הביעור דעת הרמב"ם דצריך לשורפם ודעת הראב"ד והר"ש דיכול להפקירם יע"ש, אמנם כפי הנראה דאתרוג בחג עדיין לא הגיע זמן הביעור יעו' ברמב"ם שם, אמנם כ"ז באם הגן של האתרוגים הם של ישראל אבל באם הגן של עכו"ם הדבר מבואר ברמב"ם דפירות העכו"ם מותר לקנותם ואין בהם דין שביעית ולא גזרו בהם אף גזירות ספיחי שביעית והנה ראיתי שם בכ"מ שהביא בשם הר"י קורקס דאף דבפירות עכו"ם מותר לקנותם בשביעית מ"מ כשהגיע זמן הביעור צריך לבערם אם הם ביד ישראל מטעם דחלה עליהם קדושת שביעית יע"ש, דאמנם קודם שהגיע זמן הביעור משמע דא"צ לנהוג בהפירות דין קדושת שביעית וכן נראה מדברי הב"י והכפתור ופרח ובש"ע שם סעי' י"ט דאם מכר א"י לישראל פירות שביעית חייבים בתרומות ומעשר וגם צריך ליתן מעשר עני, ואף שבאמת צ"ע בזה מדברי הרי"ק הנ"ל כיון דחלה עליהם קדושת שביעית א"כ הוה מן המופקר וא"צ לתרום ולעשור וצ"ע, אמנם עכ"פ קודם הביעור יראה ברור דאין בהם קדושת שביעית וא"כ כיון דשביעית בזמה"ז דרבנן א"כ הוה ספק דרבנן ובפרט דרוב השדות והגינות בזמה"ז הם של עכו"ם וא"כ י"ל דכל דפריש מרובא קא פריש אמנם כיון דאיכא לברורי בודאי צריך לברר הן בספק דרבנן כמבואר באחרוני' בסי' ק"י והן בענין הרוב כמבואר בסי' א' ובסי' ח"י דכל היכא דאיכא לברר מברירנן ולא נסמוך ארובא ועי' בב"ח שם דברוב הקבוע מצד טבע העולם א"צ לברר וגם באיסור דרבנן אפשר דכ"ע מודים דא"צ, וגם בלא"ה איכא שעה"ד דהמקום רחוק וטרם שיבוא מכתב משם יוכל לעבור הזמן ממכירות האתרוגים ואיכא פסידא בדבר ובמקום הפסד בודאי א"צ לברר ואף שאפשר להודיע ע"י הטעלעגראף מ"מ כיון שצריך לזה הוצאות הוה כדיעבד ואין בזה חשש תרומות ומעשר ע"פ דעת הרמ"א בסעי' י"ט דהא פירות א"י שיצאו לח"ל פטורים כמבואר בש"ע סעי' י"ב וגם בלא"ה אפילו אם היו מגן של ישראל אין איסור בגוף האתרוג רק מטעם איסור סחורה, והנה בענין לקנות ולמכור ביוקר הנה באמת התוס' מסופקים וא"כ בנ"ד הוה סד"ר וגם בענין החשש שאין מוסרין דמי שביעית אפשר דלא חששו בזה כ"א באיסור שביעית ד"ת ואף שמשמע בש"ס דגם בזמה"ז אסור מ"מ עכ"פ בספק אם הוא של ישראל או של עכו"ם ובאיסור דרבנן אפ"ל דודאי לא גזרינן גזירה זו דשמא לא ישמור אותם הישראל בקדושת שביעית וגם בענין חשש פירות המשומרים יש דעת רש"י דאין הפירות אסורים וא"כ בכה"ג יש לסמוך ע"ד רש"י דהוה ס"ס שמא כרש"י ושמא הוא של עכו"ם ויעו' בנוב"י דהיכא דליכא לברר ב' הספיקות א"צ לברר ובמ"ש במק"א ע"כ יש לצדד בזה באם שיסכים עמי עוד ת"ח מובהק. ומ"מ יש להזהיר להלוקחים שיאכלו את האתרוגים תיכף אחר החג לחוש לדעת המהרי"ק בכ"מ. אך עכ"ז אמרתי לחפש בהקעסטעלי הנ"ל אחר הכשר מטעם חשש הנ"ל וחשש מורכב וב"ה כי מצאו בקעסטיל אחד שני הכשרים וכתוב שם שהוא מגן עכו"ם:

והנה במ"ש להקשות על התפארת ישראל שוב ראיתי דגם דברי הט"ז והש"ך בי"ד שם צ"ע בזה, והנה כ"ז הי' שייך בימים הקודמים שלא נתפרסמו עדיין שיש שם כמה גינות של ישראל משא"כ עתה בזמה"ז שנתרבו שמה הגנות הנ"ל בודאי אזיל להו הא דכל דפריש, ועוד כיון דרוב האתרוגים יש להם הכשר בביאור כל החששות ואלו אם אין להם בודאי דהו"ל ריעותא ואף דלכאורה אכתי אפשר לצדד בזה ע"פ מ"ש במק"א לישב דעת המנהג במה שא"א נוהגים דין שמיטת כספים בזמה"ז דהוא ע"פ מה שנודע דיש פלוגתא בחשבון שנת השמיטה וא"כ סמכו בזה דהו"ל סד"ר דהא לכ"ע שמיטת כספים בזמה"ז דרבנן אכן שוב ראיתי דאכתי צ"ע ע"פ מ"ש המל"מ דבכ"מ דיבטל לגמרי האיסור דזיל הכא הו"ל ספיקא וזיל הכא הו"ל ספיקא שוב ל"א סד"ר וכבר הארכתי בזה במק"א ואכפ"ל, וגם בהדסים נראה דיש חשש פירות שביעית לפי המבואר בש"ס (סוכה ל"ט) דבלולב ג"כ יש חשש שביעית מטעם דהנאה וביעורו באין כאחת והי' אסור ליקח אותו מע"ה אלא כיון שנגמר בז' מסתמא הי' חנטתו בו', אכן לפ"ז נראה דה"ה בהא דהדסים ג"כ שרי ויעו' בפי' המשנה להר"מ שם שכ' דבלולב אין בו קדושת שביעית וצ"ע כעת:

תוכן העניינים

הליכות אליהו (קליסינקר)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה