הליכות אליהו על השולחן ערוך· רבי אליהו הלוי פיינשטיין
שו"ת הליכות אליהו חו"מ · סימן ח
ב"ק ע"ג ע"א רש"י ד"ה איתזמו להו נמי אגניבה האי איתזמי ל"ד הזמה לשלם ממון אלא איפסלו להו אגניבה משום פסולי עדות ויעוי' לעיל רש"י ד"ה והלכתא שהעידו כו' דכיון דהעידו בבת אחת ליכא למימר בשעת עדות טביחה פסולין היו ואפילו אי אמרינן למפרע הוא נפסל דהיה תוך כ"ד הוי כו' והדברים סותרין ויעויין ברש"א שנתקשה בזה:
ולבד שבמק"א כתבתי לבאר בפשיטות נראה לאמר דרך פלפול דהנה בירושלמי איתא כתב שטר לב' בני אדם והעדים קרובים לזה כו' ר"י אמר פסול כו' מתניתא מסייע לר"י נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה כו' והובא ברי"ף פ"ק דמכות יעוי"ש. הרי דעדים שמעידים על שני דברים בבת אחת ונמצאה עדות אחת בטלה משום פסול הוי כנמצא אחד מהם קרוב או פסול דעדותן בטילה, וא"כ גם הכא דהעידו בב"א על שני דברים על גניבה וטביחה כיון דעדות טביחה בטלה ממילא בטלה גם עדות גניבה:
אך לכאורא י"ל דשאני הך דינא מהך דינא דרב אלפס בשם הירושלמי הנ"ל דהלא שיטת הרבה פוסקים דקרוב או פסול אינו פוסל אא"כ נצטרפו בראיה והגדה אבל אם לא נצטרפו בראיה אינו פוסל, ולפ"ז י"ל דע"כ לא קאמר הירושלמי רק בשטר מתנה דהו"ל האי שטרא ראיה והגדה כאחת, וכיון דהוי בראיה והגדה קרוב ופסול איפסלא הך שטרא, אבל כאן הלא הראיה מהגניבה וטביחה לא הוה בבת אחת, א"כ אף דהגדה היתה בבת אחת ל"א עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כיון דגם בקרוב ופסול ל"א בכה"ג בטלה כל העדות ויעויין במכות ו' דפליגי ר' יוסי ורבי בשני דברים אחד דרבי ס"ל דנמצא קרוב ופסול פסול בדיני ממונות, ור"י מכשיר בדיני ממונות ופוסל בדיני נפשות ב' דרבי ס"ל דאינו פוסל קרוב ופסול עד שיצטרפו בראיה והגדה ואם לא נתכוונו בשעת ראיה להעיד אינם פוסלים מחמת קרוב ופסול ורבי יוסי ס"ל דגם בכה"ג שלא נצטרפו בראיה פסול, עוד מבואר שם בתוס' ד"ה אמר ר' יוסי בד"א בד"נ כו' דהטעם דלר' יוסי כשר בדיני ממונות כיון דגם ע"א קם לשבועה לא נוכל להקיש שלשה לשנים (ובמק"א הארכתי לבאר דכיון דקם לשבועה א"כ בשני עדים כשרים שלא נוכל להשביע ממילא כשרים גם לממון) א"כ לפ"ז בקנסות שאין שייך שבועה א"כ הוי כמו עדות נפשות שבטלה עדותן לגמרי, וגם ר' יוסי מודה בדיני קנסות שהוא כמו דיני נפשות ופסול בנמצא אחד מהם קרוב ופסול:
ולפי הנ"ל שפיר מיושבים דברי רש"י הנ"ל בד"ה אתזמו שקאי אליבא דר' יוסי ממילא כיון דאתזמו להו אטביחה איפסלו להו נמי אגניבה משום דהוי כנמצא אחד מהם קרוב ופסול, ואף שאין כאן הצטרפות אלא בשעת הגדה אבל הלא לר' יוסי לטעמיה גם בנמצא אחד מהם קרוב בטלה העדות, אבל רש"י בד"ה והלכתא שקאי אליבא דסתם מתני' כרבי וכהלכתא דבעינן בקרוב ופסול הצטרפות בראיה והגדה א"כ אין שייך כאן דין עדות שבטלה מקצתה כו' ואף אם נמצא על עדות גניבה מוזמין עדות טביחה לא איפסלא ויעויין תוס' סנהדרין ט' שפירשו מחלוקת ר"י ורבי אם מיקרי עד בראיה בלא כונה דלר"י הוה עד בראיה בעלמא, אבל מפירוש שאר המפרשים נראה דלר' יוסי בראיה לחוד או בהגדה לחוד סגי לס"ד דפריך הרוג יציל כו' ולמסקנא בהגדה לחוד סגי אף אם לא נצטרפו בראיה: