הליכות אליהו על השולחן ערוך· רבי אליהו הלוי פיינשטיין
שו"ת הליכות אליהו חו"מ · סימן ה
מכות ה' ע"א אמר רבא באו שנים ואמרו פלוני הרג הנפש בחד בשבתא ובאו שנים ואמרו עמנו הייתם בחד בשבתא אלא בתרי בשבתא הרג כו' ולא עוד אלא אפילו אמרו בע"ש כו' נהרגין דבעידנא דקא מסהדי סהדי גברא לאו בר קטלא הוא כו' ומשמע דהרוצח נהרג ע"פ עדות בתראי ולכאורא יפלא כיון דבשעה שמעידים עדיין הוה נגמר דינו ע"פ עדות הנך קמאי, דלפי הנראה מפשטות לשון הגמ' איירי דהעידו בדיבור אחד ובבת אחת והאיך נוכל לחייב הרוצח ע"פ הנך עדים הלא הוי עדות שא"י להזימה הלא כיון דנגמר דינו ההורגו פטור והוי כמו מעידים בטריפה ואי משום דהזימו את הראשונים הלא אם יזומו המה תתבטל גם הזמתם את הראשונים כיון שבתוך כ"ד העידו (ושמעתי שכבר נתעורר בזה חכם אחד) אבל באמת לק"מ שכיון שבאו ואמרו יש לנו זכות בטל הגמר דין והוי כאילו לא נגמר דינו ושוב אין נ"מ אם יזומו או לא, והוי העדתם כמו שלא נגמר דינו כלל וע"כ צ"ל כן דאל"כ אף אם נדחוק לאמר דבאמת לא יהרגו את הרוצח משום דהו"ל עדות שאין אתה יכול להזימה, א"כ תתבטל גם הזמתם מטעם עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, וגם יש לעיין בזה אם שייך בזה כלל הך עדות שבטלה מקצתה משום דהוי שני עדיות על שני אנשים (ויעוין בסי' נ"א ובאחרונים), והכא הוי כמו עדות על שני אנשים דהזמה על גופן של עדים היא ולא על ההורג, ועדות שניה על ההורג היא ומשום טעם פסולי עדות הלא לא נוכל לבטל העדות כיון דהוי תכ"ד. גם י"ל דלא שייך כאן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה לדידן דבעינן בקו"פ שיצטרפו בראיה והגדה וכן בעדות שבטלה מקצתה ל"ש רק אם הוי עדות אחת בראיה והגדה, והכא הלא רבא קאמר לה דס"ל דבעינן הצטרפות בראיה והגדה וכמ"ש למעלה דלא כתב רש"י הך סברא רק לר' יוסי וכנ"ל, ולפמ"ש דכיון שבא אחד ואמר יש לי ללמד עליו זכות הוי כמו בטל גמר דין, מוכרח לאמר דבעינן ב"ד של כ"ג לראות אם יש ממש בהלימוד זכות והא דקאמרינן בסנהדרין מ"ג אם יש ממש בדבריו מנא ידעינן כו' דמסרינן ליה זוגא דרבנן ונ"ל דבעצמו שאני גם י"ל היכא דהאומר יש לי ללמד עליו זכות טועה בדבר משנה א"צ לעיין עוד בדינו מחדש ב"ד של כ"ג: