הליכות אליהו על השולחן ערוך· רבי אליהו הלוי פיינשטיין
שו"ת הליכות אליהו אה"ע · סימן יט
קידושין כ"ג ע"ב מי איכא מידי כו' צריך להבין הלא בנזיר י"א אמרינן כל מילתא דלא מצי עביד לא מצי משוי שליח אף במילתא דאיתיה יעוי"ש ויעוין באחרונים שהעירו בזה, והולידו מזה דינים חדשים יעוין בנוב"י מה"ת סי' ע' אה"ע ובדול"צ ובב"מ סי' קי"ט ונ"ל דלק"מ דהכא לאו מדין שליחות אתינן עלה רק מיבעי לן אם הוא בגדר זכין לאדם שלא בפניו אשר הוא מטעם שליחות או שהוא מטעם נתינת רבו גרמה לו ואף בע"כ של עבד ויעוין בתוס' ד"ה מהו כו':
והנה הא דכל מלתא דלא מצי עביד השתא כו' לא אמרינן רק היכא דצריך לעשות שליח אבל בכ"מ דאמרינן דנעשה שליח ממילא אינו מעכב מה דלא מצי עביד כמו בקטן דאמרינן זוכין לו מה"ת ואף דא"י לעשות שליח כיון דבא לכלל שליחות כמו דאיתא ב"מ ע"א עכ"ל ויעוין תוס' כתובות י"א ובשא"מ והדברים ארוכים ומשום הכי גם כאן דהוא מטעם זכות א"צ שיהיה מצי עביד כיון דהוא נעשה שליח מעצמו והא דהביא מהא דרב הונא בריה דרב יהושע י"ל (עפמ"ש הר"ן בנדרים ל"ה ע"ב דלא מצי למיפשיט מהא דר"י הכל צריכין דעת בעלים חוץ ממחוסרי כפרה די"ל דרחמנא שוינהו שלוחים כו') דנ"מ לענין מחשבות פיגול או מחמת שינוי אחר דאף זכות ל"ש ויעוין בנדרים שם:
קידושין שם לכאורא צ"ע מב"ק ק"י דכהן חולה כיון דלא מצי עביד לא מצי משוי שליח א"כ חזינן דאף בתורת עבודה אמרינן מי איכא מידי כו' וכי מי עדיף עבד דאיתא בתורת קבלת גט מיד רבו אבל הלא דבר זה אי אפשר לו לעשותו וכבר ראיתי שנתקשה בזה בבני אהובה פ"ט מאישות וכתב שיגע למצא סברא לחלק ולא יכול לחלק, ולדעתי לק"מ דהלא פשוט דאין כהן זכאי בעבודה מקרבנו רק אם הוא ראוי להקריב אבל אינו ראוי להקרבה כגון בע"מ אינם זכאים בעבודה לפ"ז חולה וזקן דהמה מבע"מ דאין שוחטים עליהם המוקדשים. וכבר סתם לן המשנה דמומין אלו בין קבועין בין עוברין פסולים באדם ופשוט דהוי כמו שאר בע"מ דחולקין ואוכלין ואין מקריבין ואין עבודתו ועורו של קרבנו שלו:
ופשוט דכונת הגמ' בב"ק שם האי זקן ה"ד כו' אי דלא מצי עביד שליח היכא משוי כו' היינו האיך משוי שליח להיות לו זכות בעבודתה ועורה הלא הוי כמו בע"מ דאין עבודתה ועורה שלו אבל לא פגע ולא נגע בהאי כללא דכל מצי עביד לא מצי משוי שליח דכאן כיון דלא מצי עביד הוי כמו שארי זרים לענין זה דאין לו שום זכות בעבודת הקרבן לעשות שליח רק עבודת קרבנו לאנשי משמר. ויעוין ביבמות ס"פ נושאין מ"ש התוס' לענין ספק דאם יבא עליו כו' דהתם יהיה לו זכות בעבודה ומספיקא לא מפקינן מיניה. (ויעוין מל"מ פ"ט מהלכות אישות ואם כי הדברים פשוטים אבל ברורים ופלא על האחרונים שלא ירדו לזה. סימן: