אור ברסלב
הליכות אליהו על השולחן ערוך שו"ת הליכות אליהו אה"ע › סימן ד

הליכות אליהו על השולחן ערוך· רבי אליהו הלוי פיינשטיין

שו"ת הליכות אליהו אה"ע · סימן ד

סימן ג

יבמות ס"ב יעויין בטו"א ר"ה כ"ח שהקשה על הא דגר שנתגייר והיו לו בנים בגיותו דקיים פו"ר מ"ש מהא דאמרינן אילימא כפאן שד והתניא עתים חלים כו' ויעוי' בטו"א שרוצה לאמר דבאמת נפטר אף שעשאו בעת שהיה שוטה וא"ש תמיהותיה בדברי הרמב"ם שכתב בהל' ק"פ שוטה שאכל ואח"כ נשתפה לא קיים המצוה כיון שפטור היה והכא ג"כ כיון שב"נ פטור מפו"ר וי"ל דבאמת צריך להבין האיך שייך מצוה להיות לו בנים האם בידו הוא זה ולא מצינו מצוה כזאת שתהא מסורה ביד הקב"ה:

אבל האמת הברור לדעתי כי המצוה על האדם היא לעסוק בפ"ו ובכל זמן שהוא עוסק בזה לקיים המצוה קיים מצות פו"ר ואף אם לא נתעברה רק מי שיש לו שני בנים זכרים לב"ש וזכר ונקבה לב"ה אינו מחויב עוד במצוה זו כי כבר נתקיימה ודברינו מוכרחים בדברי התוס' גיטין מ"א וב"ב י"ג ובחגיגה ג' שכתבו דח"ע פו"ר ל"ה בעידנא שאינה אלא בגמר ביאה והל"ת היא בהעראה ולכאורא הדברים תמוהין דהלא גם בגמר ביאה לא נתקיימה עדיין העשה עד שתלד האשה אבל לפי הנ"ל ניחא דהעשה נתקיימה בשעת גמר ביאה שראויה להתעבר וזהו ברור דלא כגאון אחד שנתקשה בזה וא"כ סרה קושית הטו"א שמי שיש לו בנים מכ"מ אינו מחויב עוד לעסוק בפו"ר וזהו אינו דומה לכל המצות כי גם ישראל אינו מקיים המצוה בשעה שנולדו לו בנים מ"מ נפטר עוד ממצות עסיקת פו"ר וה"נ מי שיש לו בנים מ"מ: ומשו"ה נסתפקו האחרונים מי שיש לו בנים שנתעברה האשה ע"י אמבטי אף שלכאורא אם מצות צ"כ הלא לא נתכון לזה בשלמא בכל האנשים שמתכונים להנאת עצמן י"ל כמו שכ' המפרשים במצות אכילה לא בעינן כונה כמו מתעסק בחלבים ועריות דלא בעינן מתכון אבל באמבטי אשר בעת קליטת האשה באמבטי לא נהנה האיש גם לא עשה שום מעשה האיך שייך לאמר שקיים המצוה רק הספק הוא כיון דיש לו בנים יהיה מה שיהיה אינו מחויב עוד במצות פו"ר כי כבר נתקיים בו:

ובזה מיושב ג"כ מה שהקשה המהרי"ט אלגזי פ"ח מבכורות בשם הרדב"ז איסורי ביאה האיך נתקיים המצוה בהולדת בן ממזר ומשמע אף ע"י עבירה הלא הוי מצוה הבאה בעבירה ובאחת הדברים מתמיהים האיך שייך קיום מצוה אם התורה אסרה בפירוש מלעסוק בפו"ר באופן כזה, ולדעתי בכאן כו"ע מודים שלא קיים מ"ע דעסיקת פו"ר בביאה כזו ולא יסתפק בזה אדם ואינו דומה לכ"מ שנחלקו לענין מהב"ע כי שם המצוה בפ"ע והל"ת הוא במק"א אשר אין בה עשה והרי זה דומה לאוכל נותר ופיגול בקדשים אם יסתפק בזה אדם לאמר כי קיים מ"ע דאכילת קדשים ולאמר דהוי תלוי אם מהב"ע מהני והלא זהו בודאי בורכא דהתורה אסרה בפירוש מלאכול קדשים פסולים ואין כאן עשה כלל כן ה"נ דהתורה אסרה בהדיא כל העריות אף להאיש שאין לו בנים וזהו ברור אף שיש לחלק בין הנושאים אבל לפי הנ"ל ניחא דכל זה אינו שייך לענין הפטור דאף דלא קיים מצוה בשעת שעסק בפו"ר עכ"ז כיון שיש לו בן ובת מ"מ שוב אינו חייב לעסוק בפו"ר ולדעתי זהו ברור ופשוט ולא כתבתי זאת רק להוציא מדעת הגדולים שדחקו בזה:

תוכן העניינים

הליכות אליהו על השולחן ערוך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה