פרק ח' - שלש אגרות לבן תורה החפץ בדרך האמת · שכר ומעלת המתלבש כמנהג היראים והשלמים
יש סיגופים קלים שאין בהם שום חשש מיחוש הגוף ואינו מחליש בזה את הגוף, רק קצת סבלנות וכפיית היצה''ר, ועם זה לסיגוף גדול נחשב כי כל דבר קטן וגדול שאדם מקבל על עצמו לכפרת עוונותיו נחשב לתיקון גדול מאוד, ותיכף ומיד באותו רגע נמחק חלק הזוהמא ממנו ונמחק איזה מזיק שנברא מעוונתיו ונתעלה שורש נפשו שבשמים, וגם נתעלה ונתעטר באיזה בחינה תואר צורת נשמתו ויש עלייה לכל המלאכים והנשמות המתלוים איתו שנבראו ע''י מעשיו הטובים, ומיד נכנע כללות הרע שבשורש נפשו הבהמית.
והנה בלבוש יש ג''כ סיגוף, שאם יש לאדם אפשרות לקנות בגדים יקרים וחשובים והוא חושב הלא טוב יותר שאקנה לי בגדים פשוטים ואחלק המותר לצדקה, או נותן מלבושים שיש לו ומלביש בהם עניים ומקיים מצות הלבשת ערומים, ככה מן השמים מלבישים בזו השעה את נשמתו בלבושי הוד והדר. וכ''ש אם מהדר לילך בלבושי צניעות כמנהג בני תורה ויראי ה' ומוסר נפשו על צניעות בני ביתו ואינו מסתכל על לעג הפתאים ועמי הארץ ומתלבש בבגדי חסידות וצניעות ביותר [וכל אחד לפי הנסיונות שלו בדברים אלו], נחשב לו בכל יום לסיגוף גדול ולעמידה בנסיון ואשרי חלקו כי לפום צערא אגרא [כפי גודל הצער והקושי כן גודל המעלה והשכר]. והבא ליטהר מסייעין בידו. (הגה''צ רבי אהרון ראטה זצ''ל בספרו טהרת הקודש מאמר תשובת המשקל פרק ו-יט)
סוף הספר