פרק ז' - האדם ניכר בלבושו · מה מסמלים נעלי עקב?
הנעל היא פריט השונה משאר חלקי הלבוש. אף שאפשר להרחיב מאוד בנושא הנעל, אנו נצטמצם לדוגמא קיצונית ומייצגת; נעלי עקב חולפות וחוזרות בעולם מדי תקופה. הדבר תלוי כידוע ביצרני הבגדים והנעליים אשר רבים מהם משקיעים הון רב בטכניקות מתוחכמות לגילוי תהליכי המחשבה ופיתויי היצרים של הקונים האפשריים של מוצריהם.
'נעל העקב', היא אחת מ'יצירותיהם'. מבלי להכנס לדקויות, ברור שישנם הרבה ממעצבי הנעליים אשר אינם שוקלים שיקולים של דרך ארץ והשפעה רוחנית שהנעל תספק או לא, אלא להיפך כוונתם לגלות דווקא את נקודות האחיזה של היצר בנפש האיש והאשה, באופן עמידתם, הליכתם, על מנת שנעליהם יהיו מוצר אהוד ונמכר.
יש להניח שנדרשת מודעות גבוהה מהאדם הממוצע על מנת להבין כיצד הנעל מוסיפה לאישיות או גורעת ממנה, אך ל'מודעות' של היצר אין פיקפוק, וכפי שמזכירים אנו תמיד 'אין חדש תחת השמש'.
הדברים ידועים ועתיקים בימי האנושות ונכתבו על כך במפורש על ידי חז''ל הקדושים. בתארם את סימני הדירדור הרוחני והמוסרי לפני החורבן, מתארים חז''ל את שפת הגוף היהירה והבלתי צנועה של בנות ציון כשהדגש המיוחד ניתן על דרך הילוכן, כמובא בגמרא (שבת דף סב:) דרש רבא בריה דרב עליאי מאי דכתיב ''ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון''- שהיו מהלכות בקומה זקופה, ''ותלכנה נטויות גרון'' שהיו מהלכות עקב בצד גודל, ''ומשקרות עיניים'' - שהיו כוחלים את עינהם ומרמזים בהם, ''הלוך וטפוף'' – שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה. ''וברגליהן תעכסנה'' – אמר רב יצחק דבי רבי אמי שמטילות מור ואפרסמון [מיני בשמים] במנעליהן ומהלכות בשוקי ירושלים וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות בקרקע ומתיזות עליהם ומכניסות בהן יצר הרע כארס עכ''ל.
עיצוב הנעליים יש בכוחו ליצור שינוי ממשי באופן העמידה וההליכה של האדם. מעבר לכך, גם תופעות שוליות הקשורות בנעליים משקפות את האישיות ומשפיעות עליה. למשל – נקישה רעשנית של עקבים בקרקע מבטאת רצון להחצנה ומשיכת תשומת לב. המסר הפנימי של הנוקש כך בדרך הילוכו הוא; 'אפילו בעקב, האיבר היותר רחוק ובלתי חשוב בגוף אני מסוגל להפגין את חשיבות שלי', ומכך יש להתרחק. (עצמותי תאמרנה עמ' 300-302)