פרק ו' - בגנות ורעת המותרות ובפרט המלבושים וכדו' · להתרחק ממותרות והתפארות המלבושים מפני אבלות החורבן
נאמר בישעיה (סו,י) ''שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה''. מכאן אמרו חז''ל ''כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ומי שאינו מתאבל על ירושלים אינו זוכה ורואה בשמחתה'' (תענית דף ל:). ומכלל האבלות על חורבן ביהמ''ק שלא למלאות פיו שחוק בעוה''ז, וכן שלא להתנאות בבגדים יותר מדאי ובתספורת יותר מדאי (רבינו אשר מלוניל ע''ה מרבותינו הראשונים, בספר המנהגות הוצאת מקיצי נרדמים עמ' 55)
וראוי לנו להכיר בעצמנו שאנו נמצאים בגלות ולא ללכת בגדולות ובנפלאות בנויי המלבושים ובבנינים מפוארים וכדו'. ואף מי שהרחיב ה' את גבולו, לא יתראה ויתפאר בעושרו שלא לגרום קנאה ועין הרע. וכ''ש שלא יעשה זאת בפני הגויים, שדבר זה גורם צרות רבות ורעות לכלל ולפרט. אלא ראוי לנו לכוף את ראשנו ולקבל את הגלות באהבה ולהיות נשברי לב בזכרנו את ציון, ואת הרעות הרבות שגרמנו ורב טוב שאבדנו בעוונינו, וע''י שנעלה את ירושלים על ראש שמחתנו יחיש ה' את פדותינו בב''א (הגר''א פאפו זצ''ל בספרו פלא יועץ ערך גלות).