אור ברסלב
הלבוש והקישוט מזוית יהודית פרק ו' - בגנות ורעת המותרות ובפרט המלבושים וכדו' › העיקר לקשט את הנשמה הנצחית ולא את הגוף והלבוש הזמני

הלבוש והקישוט מזוית יהודית

פרק ו' - בגנות ורעת המותרות ובפרט המלבושים וכדו' · העיקר לקשט את הנשמה הנצחית ולא את הגוף והלבוש הזמני

הדרך להשגת השלמות - ע''י הסתפקות במועט

יסתכל המסתכל איך בעבור הבושה יתבטל מכמה מצוות שילעיגו עליו, והתימה על ביישן זה איך לא יבוש מהבורא יתברך שמו לעד אשר מלא כל הארץ כבודו ורואה כל מעשיו. והן האדם מתבייש לצאת החוצה בבגד קרוע או שיש לו כתם מאיזה לכלוך ושמן אפילו יתנו לו כסף וזהב לא יסכים להראות מול בני אדם בבגדים קרועים או לבושים מטונפים.

ואיך לא יבוש כי הלבושים אשר הם עקריי מלבושי נפשו הם קרעים וחסרונות אין מספר לבוש מלוכלך וסרוח, ובצאת נפשו ילבש הלבוש ההוא לפני כל צבא השמים והיה לזעוה ללעג ולקלס, ועינו תראה מלאכי חבלה אשר יאמרו לו אתה האיש אשר היית מקפיד כ''כ על המלבושים שיהיו לבנים ומגוהצים, משי ורקמה, מסודרים ומתוקנים והיית מתבייש בחסרון קל מסדר הלבוש, ואיך עתה אתה לבוש בגדי הבוז. (הגאון החיד''א זצ''ל בספרו מורה באצבע אות שכט)

והנה אם ימצא האדם רבב על בגדו כמה יצטער על כך, וכ''ש אם ימצא בשרו מזוהם שאז הוא רץ לבית המרחץ לנקות את בשרו. וזה המתענג בתענוגי העוה''ז מכין כל בשרו לרימה ותולעה אשר המה ניזונים מתענוגי העולם, שמי שלא הורגל בתענוגים אין רימה שולטת בו. וזה שאמר הכתוב (תהילים טז, ח) ''שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט לכן שמח ליבי ויגל כבודי אף בשרי ישכון לבטח''. וכן אהבת תענוג המלבושים הנאים איך יערבו לו והלא אם יאמרו לאדם בינוני או עני הא לך לבוש אחד של גדולים ותלבשנו יום אחד ותחזירנו לבעליו, בודאי שלא ירצה לקבלו, כיון שאינו שלו איזו הנאה יש לו בלבישתו יום אחד ומחר יפשטנו. וכן האדם מאחר שיודע בעצמו שלבישת הבגדים הנאים אינם בתמידות, הרי הם כאילו אינם שלו, כי מחר ערום ישוב שמה ובגדיו סרוחים ובלויים בתוך הקבר ואיך יערב לו בגדי חמודות. (הגאון רבי ששון מרדכי זצ''ל מחכמי בבל בספרו קול ששון פ''א)

והנה האדם הבא לקשט את גופו, טוב לו אם היה נותן לב לקשט נפשו ולא גופו אשר לבסוף נעשה רמה ותולעה, וכמאמר התנא (אבות ג, א) הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה. כלומר שלא תבוא לתחילת הסיבה שממשיך לאדם לבוא לעבירה, והיינו כשתראה שהיצה''ר רוצה למשוך אותך אחריו להתקשט ולהתיפות, תזכור לאן אתה הולך שהוא למקום עפר רמה ותולעה שכל יופי גופך ומתיקות הנאתך תתהפך הכל לעפר ותולעים, שכאשר ישכב גופו בקבר בודאי לא יגיע לו עוד הנאת יופי וכהנה, ואדרבא עתיד ליתן דין וחשבון על מה שהעמיק כל מחשבות לבו לדברים כאלה, משא''כ אם יתן לב לקשט נפשו היה עושה בזה טובה לנפשו הקיימת לנצח. ואתה אחי הנותן כל לבך לקשט גופך לבד ולא את נשמתך, דומה לבן כפר אחד שהיה דרכו כשהוא אצל בני הכפר שלו היה לובש בגדי כבוד והדר ובבואו בעיר בין אנשים נכבדים היה לובש לבושי סחבות, הלא בודאי יקרא שוטה גמור עבור זה, כי אצל בני כפר שלו די לו אם היה לובש כמו שהוא, ובין אנשים נכבדים עליו ללבוש מלבושים הגונים.

וכן הוא בענינינו כל העוה''ז אין נחשב אפי' לכפר קטן נגד עוה''ב שנקרא עיר גיבורים (משלי כא) אשר מלאכים וכן הנשמות הקדושות השוכנות שם גדולתם וקדושתם רבה ונוראה מאוד, וכשהנשמה עולה שמה בין נכבדים רמים כאלה בודאי צריכה להתקשט במלבושי הוד הנעשים ע''י קיום המצוות, ואתה עושה הכל בהפוך שאתה דואג עבור קשוטי גופך הכלה השוכן בעוה''ז לשעה קלה בין בני תמותה, ועבור נשמתך הקיימת לנצח אשר משכנה למעלה בין אצילי ארץ אין אתה דואג כלל, והוא כמעשה בן כפר הנ''ל.

וזה מרומז בדברי חז''ל (אבות ד, א) העוה''ז דומה לפרוזדור בפני העוה''ב התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין, והכונה שתשים כל לבך בעוד עמדך בפרוזדור לתקן ולקשט עצמך בדברים הצריכים לך להכנס עמהם לטרקלין. (החפץ חיים זצ''ל בקונטרס תפארת אדם פרק ו)

תוכן העניינים

הלבוש והקישוט מזוית יהודית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה