אור ברסלב
הדרת בנימין הדר הקודש › הדרן לתמיד

הדרת בנימין· רבי בנימין אליהו רמיגולסקי

הדר הקודש · הדרן לתמיד

הדרן למעילה

(סוף תמיד) בשבת הי' אומרים, מזמור שיר ליום השבת, מזמור שיר ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. הנה בר"ה ל"א ע"א מובאה ברייתא, בשם ר' יהודא משום ר' עקיבא, כנוסח זה אלא דשם, לא מסיימינן אלא, מזמור שיר ליום שכולו שבת, ולא הוזכר שם תיבות אלו מנוחה לחיי העולמים, וכבר מצאתי בס' אחד שהעיר בזה אבל במת"כ אין דבריו מספיקים ליישב כהוגן הערה הלזו:

והנראה בזה, עפ"י מאי דאיתא בתורת כהנים, בחקותי, על פסוק והשבתי תי' רעה, דר' יהודא ס"ל דפירוש הכתיב של והשבתי היינו, שלא יהי' כלל חיות רעות בעולם, ור' שמעון ס"ל שאין זה שבחו של מקום אלא שיהי' ולא יזיקו:

וראיתי בשם הגאון ר' הלל מלובלין ז"ל, שכתב לפרש דפליגי לשיטתייהו דר' יודא ס"ל דתשביתו האמור בתורה אצל חמץ היינו שרפה דהכונה להשבית שלא יהי' חמץ בעולם כלל ע"כ איהו לשיטתו מפרש, והשבתי היינו שלא יהי' חיות רעות כלל, אבל ר"ש יסבור דתשביתו היינו ביטול, וע"כ העיקר הוא שיהי' ולא יזיקו:

ולפ"ז י"ל דלר' יהודא הא שאנו מצפים ליום שכולו שבת, היינו שיתבטל היצר הרע מעיקרא ולא יהא בעולם כלל וכמו דס"ל באמת לר' יהודא בסוכה נ"ב ע"א דהקב"ה ישחט אותו לע"ל, אבל לר"ש באמת הכונה, שיום שכולו שבת הוא שיהי' היצר בעולם אלא שלא יזיק עוד בהכתה לדברים שאינה מהוגנים והשתא אתי שפיר דהתם בר"ה הא לר' יהודא בשם ר' עקיבא קיימינן דס"ל אין ביעור חמץ אלא שרפה כדאי' בפסחים ה' ע"ב ובדף כ"א ע"א, וא"כ תשביתו לגמרי משמע ע"כ שפיר אמרינן רק מזמור שיר ליום השבת לכולו שבח, כלומר שלא ישאר מן הרע כלל שיושבת לגמרי אבל הכא הא הוי סתם משנה וסתם משנה ס"ל בפסחים כ"א ע"א דהשבתת החמץ ככל דבר אף אם אינו משביחו לגמרי רק שלא יראה בעולם, ע"כ אמר רק ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים כלומר שכל אחד ינוח מיצרו הרע ולא יזיק לעולם בטבעו המתנגד להקב"ה ולהתורה:

והנה ר' יודא יליף מק"ו דאין ביעור חמץ אלא שרפה ומה נותר שאינו בבל יראה דינו בשרפה חמץ שישנו בבל יראה לא כל שכן, ולכאורה קשה מאי עבדי רבנן בהאי ק"ו לדידן, ונ"ל דהאי ק"ו פריכא הוא, די"ל שאני נותר דאין לו היתר לאיסורו אבל חמץ הא לאחר הפסח מותר בהנאה מה"ת, ודוקא ר' יהודא לשיטתו דס"ל חמץ אחר הפסח אסור בהנאה שפיר יליף ק"ו מנותר אבל לדידן ל"ש האי קל וחומר:

ובפסחים כ"ז ע"ב ילפינן מקרא דלא יאכל חמץ היום אתם יוצאים בחודש האביב, דחמץ אסור גם לאחר זמנו, ומין דס"ל חמץ מותר להח"ז ס"ל דאתא לדרשא דריה"ג דפסח מצרים אין חימוצו נוהג אלא יום אחד דכתיב לא יאכל חמץ וסמיך לי' היום אתם יוצאים,, וא"כ מוכרח מזה דמאן דס"ל כר"ש דחמץ מותר לאח"ז דריש סמוכין:

ובסנהדרין ס"ז ע"ב ילפינן דמכשף בסקילה מפני שסמכו הכתוב לשוכב עם בהמה, ור' יהודא יליף מאוב וידעוני שהי' בכלל ויצאו מן הכלל ללמד על הכלל כולו, וקשה למאן דיליף מסמוכין מאי עביד לי' להא דאוב וידעוני וצ"ל דס"ל דשני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין ע"כ א"א ללמוד מאוב וידעוני ע"כ הוצרכה תורה לסמוכין, נמצא למדין מזה דלמאן דדריש סמוכין ס"ל דשני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין, ור' יהודא דיליף מאוב וידעוני אמרינן התם בסנהדרין דעדא אמרה, דסבר ר' יהודא שני כתובים הבאים כאחד מלמדים עיי"ש:

ובקדושין ע' ע"א ילפינן דממזר ודאי לא יבא בקהל ד' אבל ממזר ספק יבא בקהל ודאי הוא דלא יבא אבל בקהל ספק יבא חזינן מהני תרי קראי דספק דאורייתא מה"ת לקולא, וכ"ז דוקא אי נימא שני כתובים הבאים כא' מלמדים אבל אי נימא אין מלמדים אמרינן דשני כתובים הבאים כא' מלמדים להיפך דספק מן התורה לחומרא, כתוס' קדושין ל"ה ע"א:

וא"כ כיון דמסיימינן ומנוחה לחיי העולמים, ע"כ דס"ל דהשבתת חמץ היא בכל דבר, דלא ילפינן מק"ו דר' יודא דאיכא למיפרך מה לנותר שכן אין היתר לאיסורו אבל חמץ אח"ז מותר דקרא דלא יאכל חמץ דרשינן לסמוכין להיום אתם יוצאים דאין פסח מצרים נוהג בו חימוץ אלא יום אחד וא"כ ע"כ דלא ילפינן מאוב וידעוני דשני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים, וא"כ מצינו למילף מקראי דלא יבא ממזר בקהל ד' דספיקא דאורייתא מה"ת לחומרא:

והנה בריש נדה, פליגי שמאי והלל דשמאי ס"ל כל הנשים דיין שעתן, והלל סבר, מפקידה לפקידה, וכבר כתבתי דפליגי בהאי סברא דשמאי ס"ל ספיקא מה"ת לקולא ע"כ סגי אי מחמירינן בספק דלהבא, אבל לא בספק דלמפרע, לענין קדשים ג"כ ל"ש להחמיר, אבל הלל ס"ל דספיקא דאורייתא מה"ת לחומרא ע"כ שפיר החמירו אפי' בספק דלמפרע לענין קדשים כיון דספק יש לו עיקר מה"ת והשתא אחי שפיר דכיון דסיימנו ומנוחה לחיי העולמים דמוכח מזה דספק דאורייתא מה"ת לחומרא א"כ ממילא שפיר אמרינן דהלל אומר דאפי' מפקידה לפקידה, ואפי' לחכמים נמי דס"ל מטמאה מעל"ע ג"כ מוכרח דס"ל ספיקא מה"ת לחומרא ע"כ החמירו ג"כ במעת לעת לענין קדשים, ואף דבקדושין מ"ג מספקא לן בשמאי אי ס"ל שני כתובים הבאים כאחד י"ל זהו דוקא לענין חגי הנביא, אבל שמאי גופא י"ל דס"ל בפשיטות שני כתובים הבאים כאחד מלמדים ודו"ק:

יש כריק כדר קדשים בס"ד.

תוכן העניינים

הדרת בנימין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה