אור ברסלב
הדרת בנימין הדר הקודש › הדרן למעילה

הדרת בנימין· רבי בנימין אליהו רמיגולסקי

הדר הקודש · הדרן למעילה

הדרן למס' כריתות

(סוף מעילה) באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש. משמע דאם נפלה פרוטה לתוך הכיס או לאומר פרוטה בכיס זה הקדש כיון שהוציא הראשונה מעל וכמבואר במשנה, והנה כבר הקשו תוס' דנימא דחד בתרי בטיל ואין כאן מעילה כלל, ומה שתירצו דמטבע חשיב ולא בטיל, לכאורה תמוה דהא דדבר חשוב אינו בטיל אין זה אלא מדרבנן, והכא משמע דהוי מעילה מן התורה כדמשמע בריש מעילה והתוס' חדשים כתב לתרץ, דס"ל מין במינו לא בטיל, אמנם הרש"ש השיגו דהא דיבש ביבש גם לר' יהודא בטיל, ואף די"ל דכונתו דרע"ק ס"ל עדיפא מדר' יודא דאפי' ביבש לא בטיל ולא ס"ל דבעינן דומיא דדם הפר ודם השעיר, אבל בלא"ה דבריו תמוהים דמשנה מפורשת דרע"ק מוסיף אף ככרות של בעה"ב משמע דבשארי דברים מין במינו בטיל וכן יש כמה ראיות מתרומות, ע"כ אין מקום כלל לתירוץ זה:

ע"כ נלע"ד לתרץ, דכמו דקיי"ל בסוף ביצה דממונא לא בטיל, ה"נ הקדש הוי ממונא דגבוה, וכמו דממון הדיוט לא בטיל ה"נ ממון הקדש, והש"ש הביא מתוס' דס"ל דהקדש הוי איסורא ולא ממונא, דאל"כ לא הוי מקשי מידי אבל באמת י"ל דתוס' הקשו לפום סברא דהוי ס"ד שם בביצה דגם ממונא בטיל אבל למסקנא דממונא לא בטיל שפיר י"ל דגם תוס' מודי דהקדש הוי ממונא וממונא לא בטיל:

אלא שלפ"ז יש להקשות בהא דאיתא בנדרים נ"ח ע"א, דר' שמעון ס"ל דכל דבר שיש לו מתירין כגון הקדש וכ' אפי' באלף לא בטיל והא הא דדשיל"מ לא בטיל אינו אלא מדרבנן כדאי' בב"מ נ"ג ע"א ואי נימא דהקדש הוי ממון הא אפילו מן התורה לא בטיל, וא"כ ל"ל לטעמא דדשיל"מ גבי הקדש, וע"כ דבאמת הקדש אין עלי' דין ממון, אלא דין איסור בעלמא:

והנראה בזה, דדבר זה במחלוקת שנוי' דהנה בירושלמי פ"ב דפסחים, איתא אית תנא תני ואת אשר חטא מן הקדש ישלם לרבות פחות משוה פרוטה, ואית תנא ני למעט פחות משוה פרוטה, ונ"ל דפליגי אי דרשינן, אתים דמאן דדריש אתים א"כ אתא לרבות תשלומין של שוה פרוטה אבל מאן דלא דריש אתים א"כ יליף מלשון ישלם דבעינן דוקא דבר הראוי לתשלומין, והנה אי נימא דדרשינן אתים א"כ משמע דבלא קרא הוא דפטור מתשלומין, והוא לא מדייק לישנא דתשלומין, ע"כ דס"ל דהקדש דין ממון יש עליו ע"כ הו"א דכמו דגבי גזל הדיוט ליכא השבה בפחות משוה פרוטה ה"נ בגזל הקדש, ע"כ חידשה תורה ואת דהקדש לא דמי לגזל הדיוט דהכא ל"ש מחילה, ועיקר הטעם דליכא השבה בפחות משו"פ הוא משום מחילה, אבל מאן דס"ל דקרא אתא למעט, ס"ל דהקדש דין איסור עליו וע"כ הו"א דאין נ"מ בין פתות משו"פ לפרוטה, ע"כ איצטריך קרא דישלם דהכא מדין תשלומין אתינן עלה וכיון דל"ש תשלומין בפחות משו"פ בגזל הדיוט ה"נ לא שייכא בגזל הקדש:

והשתא לא קשה מה שהקשיתי דל"ל לר' שמעון למימר גבי הקדש דלא בטיל מטעם דשיל"מ תיפוק לי' דהוי ממונא וממונא לא בטיל דהא ע"כ לא ידעינן דהקדש הוי ממונא אלא דוקא אי נימא דדרשינן אתים, אבל הא הכא לר' שמעון קיימינן ואיהו הא ס"ל בבכורות ו' ע"ב, דלא דרשינן אתים וא"כ אדרבא מוכח דהקדש הוי איסורא בעלמא ע"כ בעינן דוקא לטעמא דהא דלא בטיל משום דשיל"מ אבל הכא לרע"ק קיימינן ואיהו הא ס"ל שם ובכ"ד דדרשינן אתים, א"כ ע"כ דס"ל דהקדש הוי ממונא דאל"כ לא בעינן האי את לרבות תשלומין, וע"כ לדידי' שפיר אמרינן, דהקדש לא בטיל משום דהוי ממונא:

אמנם יש להבין דמ"ט דמאן דלא דריש אתים, הא יתירא הוא, ונ"ל דתליא בפלוגתא אי אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם, דמאן דס"ל דדרשינן אתים ס"ל דל"א דברה תורה כלשון בני אדם ע"כ שפיר הוה יתירה למדרש מיני' אבל מאן דס"ל דלא דרשינן אתים ס"ל דלא שייך למימר דהוי לדרשא כיון דלשון בני אדם הוא, וגם התורה דברה כלשון בני אדם, והשתא אתי שפיר דהא מבואר בב"מ ל"א ע"ב דר"ש ס"ל דברה תורה כלשון בני אדם, ע"כ ס"ל בבכורות שם, דלא דרשינן אתים, ורע"ק דס"ל בסנהדרין ס"ד, ע"ב דלא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם ע"כ ס"ל שם דדרשינן אתים:

ועפ"ז נתבררה פלוגתת ר' עקיבא ור' ישמעאל, דרע"ק ס"ל דדרשינן אחים, ור' ישמעאל יליף במכילתא משפטים איסור הנאת עורו דשור הנסקל ק"ו מחטאת, וע"כ דס"ל דלא דרשינן אתים דלמאן דדריש אתים, יליף הנאת עורו דשור הנסקל, מאת בשרו את הטפל לבשרו ומאי ניהו עורו, כדאי' בב"ק מ"א ע"ב, והיינו דאזלי לשיטתייהו דר' ישמעל לשיטתו אזיל, דס"ל בסנהדרין ס"ד ע"ב דאמרינן דברה תורה כלשון בני אדם ע"כ ל"ש למדרש אתים דהא גם בזה י"ל דברה תורה כלשון בני אדם, אבל רע"ק לשיטתו דס"ל התם בסנהנרין דל"א דברה תורה כלשון בני אדם ע"כ שפיר ס"ל בכל דוכתי דדרשינן אתים:

והנה בריש תמיד מתחילין בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש, ואמרינן בגמ' דילפינן לה מהא משומרי משמרת הקדש, וקשה הא תינח למ"ד לא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם שפיר מצינו למילף מלשונות הכפולים, אבל למ"ד דברה תורה כלשון בני אדם מאי איכא למימר וצריך לומר דמתניתין ס"ל דאמרינן דברה תורה כלשון בני אדם לא אמרינן, ולמ"ד דברה תורה כלשון בני אדם באמת אין זה אלא מדרבנן, וטעם חשיבות המקדש ולדידי' לאו דוקא בשלשה מקומות, אבל תנא דמתניתין דנקט דוקא שלשה מקומות ע"כ ס"ל דל"א דברה תורה כלשון בני אדם, וא"כ אתי שפיר הסמיכות דכיון דסיימנו, באומר לא יפטר כיס זה בלא הקדש, אבל נפל פרוטה בכיס כיון שהוציא הראשונה מעל, וקשה הא בטיל ברובא וע"כ צ"ל דהקדש הוי ממונא וממונא לא בטיל, וקשה מר"ש דנדרים וצ"ל דתליא בפלוגתא אי דרשינן אתים ור"ש לא דריש אתים ורע"ק דריש אתים משום דס"ל לא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם ע"כ שפיר אמרינן בשלשה מקומות הכהנים שומרים את המקדש דילפינן משומרי משמרת הקדש:

ועפ"ז יש להסמיך לראש מעילה דכיון דהתחלנו קדשי קדשים שנשחטו בדרום מועלין בהם, וקדשי קדשים דאית בהו מעילה אמרינן בתמורה ל"ב ע"ב דילפינן מתמעול מעל וא"כ ס"ל דלא דרשי דברה תורה כלשון בני אדם בלשונות הכפולים וא"כ דרשינן אתים והקדש הוי ממון ע"כ דיקא באומר לא יפטור כיס זה בלא הקדש יכול להוציא אבל לא בנפלה פרוטה לתוך כיסו ודו"ק:

תוכן העניינים

הדרת בנימין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה