אור ברסלב
הדרת בנימין הדר הקודש › הדרן לסנהדרין

הדרת בנימין· רבי בנימין אליהו רמיגולסקי

הדר הקודש · הדרן לסנהדרין

הדרן לב"ב

(סוף סנהדרין) צדיק בא לעולם טובה בא לעולם שנא' זה ינחמנו. יש להבין דלמה הי' צריך להביא ראי' מהאי קרא הא מבואר ביומא ל"ח ע"ב דבשביל צדיק אחד העולם מתקיים שנא' וצדיק יסוד עולם וגם העולם נברא בשביל צדיק אחד שנא' וירא ד' את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיק שנא' אמרו צדיק כי טוב ולמה לי לראי' דמביא טובה לעולם כיון שכל העולם מתקיים בשבילו, והנה י"ל דהכא על תחילת לידת הצדיק אמר, דאפילו אם עדיין לא עשה שום מע"ט מביא טובה לעולם, אבל באמת א"א לומר כן דהא כתיב זה ינחמנו דמשמע על העתיד ולא על ההווה:

ע"כ נלע"ד לומר דישנם שני מיני צדיקים יש צדיק בעצם ויש צדיק מצד ההצטרפות כשאנו משקיפים על מעשה הדור שהוא תי בו אזי ג"כ יכול הוא להחשב לצדיק, ע"כ י"ל דהא דאמרינן ביומא דבשביל צדיק אחד כל העולם מתקיים איירי בצדיק גמור מצד עצמו, אבל הכא מיירי בצדיק שאינו אלא בדורותיו וע"כ הביא מקרא דזה ינחמנו דמיירי בנח דהי' צדיק רק בדורותיו, ע"כ שפיר בעינן ע"ז קרא אחרינא:

אמנם באמת דבר זה במחלוקת שנוי' דרב יוחנן הוא דס"ל דבדורותיו ולא בדורות אחרים, אבל ריש לקיש ס"ל בדורותיו וכש"כ בדורות אחרים ובאמת היא מחלוקת תנאים במ"ר נח ר' יהודא ור' נחמי', ור' נחמי' ס"ל בדורותיו ולא בדורות אחרים, וסתם ברייתא היא דתוספתא אליבא דר' נחמי' הוא דסתם תוספתא ר' נחמי' כדאיתא בסנהדרין פ"ו ע"א ע"כ לר' נחמי' לשיטתו שפיר ילפינן דאפילו צדיק שאינו אלא מצד ההצטרפות ג"כ מביא טובה לעולם, אמנם בגירסת המ"ר שלפנינו איתא להיפך וע"כ י"ל דהאי תוספתא ר' יהודא היא דס"ל כן בדורותיו ולא בדורות אחרים:

והנה יש להבין במאי פליגי ר' יוחנן דס"ל דצדיק בדורותיו ולא בדורות אחרים ור"ל דס"ל כש"כ בדורות אחרים ונ"ל דהנה במ"ר אמרו דנח לא היתה בידו אלא אינקיא אחת של זכות, ובסנהדרין קי"א ס"ל לר' יוחנן דהא דכתיב ופערה פיה לבלי חק היינו למי שלא קיים אפי' חוק אחד אבל ר"ל ס"ל דאפי' למי ששייר חוק אחד, וא"כ י"ל דר' יוחנן דס"ל דאפי' אין בידו אלא חוק אחד ניצול י"ל שפיר כהמ"ר דלא היתה בידו אלא אינקיא אחת של זכות וע"כ י"ל דבדורותיו ולא בדורות אחרים אבל ר"ל לשיטתו דס"ל דבעינן דוקא שלא שייר אפי' תוק אחד וא"כ א"א לומר כהמ"ר דנח לא היתה בידו אלא אינקיא אחת דאם לא היתה בידו אלא מקצת זכות לא הי' ניצול וע"כ דהי' צדיק גמור ע"כ שפיר דרשינן בדורותיו וכש"כ בדורות אחרים:

ונראה לי דאזלי בזה לטעמייהו בגיטין ס' ע"א דס"ל לר' יוחנן דתורה מגילה מגילה ניתנה ור"ל ס"ל דתורה חתימה ניתנה דר"י לשיטתו דס"ל דתורה מגילה מגילה ניתנה ע"כ גם אם קיים רק חלק אחד הוי כאלו קיים כל התורה כולה, אבל ר"ל לשיטתו דס"ל תורה חתימה ניתנה ע"כ אינו ניצול אלא א"כ קיים כל התורה כולה, ואף דבימי נח עדיין לא ניתנה תורה ואפ"ה ס"ל דא"א לומר שלא היתה בידו אלא אינקיא אחת של זכות, היינו דכיון דחזינן דכן היתה רצון ד' שיקיימו כל התורה כולה ע"כ א"א כלל לומר שיהא צדיק בשביל אינקיא אחת של זכות:

ועפ"ז י"ל דר' יודא ות"ק שם אזלי נמי לטעמייהו דת"ק ס"ל אין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה ור' יודא ס"ל, דכותבין ונראה דאף דהוי ס"ל מעיקרא דהאי דינא לא תליא בפלוגתא דמגילה מגילה ניתנה או דחתימה ניתנה היינו כל כמה דלא ידע דפליגי בזה תנאי אבל בחר דאשכחן דפליגי בזה תנאי שפיר י"ל דטעמא דת"ק דס"ל אין כותבין מגילה לתינוק היא משום תורה חתימה ניתנה ומאן דס"ל כותבין הוא משום דס"ל תורה מגילה מגילה ניתנה, והשתא י"ל דת"ק דר' יודא הוא ר' נחמי' ואזיל לטעמי' דס"ל דבדורותיו וכש"כ בדורות אחרים והיינו דס"ל דחוק אחד אינו מועיל ע"כ דס"ל דתורה חתימה ניתנה אבל ר' יודא לשיטתו דס"ל דבדורותיו ולא בדורות אחרים וע"כ דס"ל דלא היתה לו אלא אינקיא אחת ואפ"ה מיקרי צדיק תמים וע"כ דתורה מגילה מגילה ניתנה ניתנה ע"כ חזינן דאפי' במקצת תורה הוי צדיק, ע"כ ס"ל כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה:

ונראה לומר דאזלי נמי בזה לטעמייהו דר' יוחנן ס"ל דחצי שיעור אסור מה"ח ור"ל ס"ל דחצי שיעור מותר מן התורה והיינו דר"י ס"ל דאפי' מקצת איכא עלה חשיבות ע"כ גם חצי שיעור אסור מה"ת, אבל ר"ל ס"ל דמקצת אין עלי' שום חשיבות מה"ת ע"כ חצי שיעור נמי אין בו שום איסור מה"ת:

והנה כבר ביאר הכו"פ דמאן דס"ל חצי שיעור מותר מה"ח הא דכתיב כל חלב לא תאכלו אתא לחלב כוי דהוי ספק בהמה ספק חי' וא"כ ממילא ספיקא מה"ת לחומרא, אבל מאן דס"ל חצי שיעור אסור מה"ת האי כל אתא דוקא לחצי שיעור ועל ספיקא ליכא קרא דספיקא מה"ת לקולא, וא"כ כיון דילפינן מבדורותיו ולא בדורות אחרים דמקצת הוי חשיבות ע"כ דחצי שיעור אסור מה"ת וממילא דספיקא מה"ת לקולא:

ובריש מכות מתחילין כיצד העדים נעשים זוממין מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה, אין אומרים יעשה זה בן גרושה אלא סופג את הארבעים, והקשו רבנן שם בתוס' דאמאי לא תנא האי דינא בהעידו עליו שהוא ממזר ונ"ל דתנא רבותא אשמעינן דלא נימא דוקא במעידים עליו שהוא ממזר דפסול של בניו הוא בהחלט דודאי דרשינן ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו לו ולא לזרעו, אלא אפי' במעידין עליו שהוא בן גרושה, שאם אפי' עבד ונודע שהוא ב"ג עבודתו כשרה כדאיתא בקדושין ס"ו ע"ב והו"א דזה לא נקרא פסול זרע כיון דבדיעבד עבודתו כשרה וגם לא שייך לחייבם מלקות כיון דעכ"פ אינו פסול בדיעבד, ע"כ איצטריך לאשמעינן דע"ז הוי פסול זרע כיון דלכתחלה אין מניחין לו לעבוד:

והנה בעיקר הדין דב"ג עבודתו כשרה ילפינן לה מהא דכתיב הנני נותן לו ברית כהונת עולם לו ולזרעו אחריו בין זרע כשר בין זרע פסול, או מקראי אחרינא שם בקדושין, וקשה נ"ל דקראי אתי להיכא שנודע שהוא ודאי בן גרושה וב"ח, דילמא לא הכשיר הכתוב אלא דוקא שנודע שהוא בן גרושה מספק דהוי לעולם כלא נודע וכשיטות הסוברים דלאחר שנודע באמת עבודתו פסולה, אבל היכא שנודע שהוא ודאי בן גרושה ל"ש למכשרי' לעבודתו, וצריך לומר דעל ספק בן גרושה דעבודתו כשרה לא בעינן קרא להכי דבלא"ה קיי"ל ספיקא דאורייתא מה"ת לקולא וע"כ דקרא אתי על ודאי בן גרושה, והשתא אחי שפיר הסמיכות דסוף סנהדרין להתחלת מכוח, דכיון דמסיימינן צדיק בא לעולם טובה בא לעולם, דלכאורה לא בעי קרא דזה ינחמנו וע"כ דאתא לאשמעינן דאפי' צדיק שהוא בדורותיו ולא בדורות אחרים נמי מביא טובה לעולם וא"כ ע"כ דאפי' חוק אחד נמי מצילו מעונש, וא"כ מוכרח דחצי שיעור מילתא היא וספיקא דאורייתא לקולא ע"כ שפיר פתחינן בכיצד העדים נעשים זוממים מעידים שהוא בן גרושה ולא בפסול אחר דאפי' בכה"ג דעבודתו כשרה נמי אין העדים נעשים זוממים דדרשינן לו ולא לזרעו בכל גוני:

תוכן העניינים

הדרת בנימין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה