אור ברסלב
הדרת בנימין הדר הקודש › הדרן לב"ק

הדרת בנימין· רבי בנימין אליהו רמיגולסקי

הדר הקודש · הדרן לב"ק

הדרן לסוטה

(סוף ב"ק) אמר רב יהודא כשות וחזיז אין בהם משום גזל באתרא דקפדי יש בהם משום גזר, אמר רבינא ומתא מחסיא אחרא דקפדי הוא הנה כבר העיר היש"ש על השמטת הטור דין זה מהלכותיו, בשלמא על הרי"ף ורמב" ורא"ש ל"ק דאינהו השמיטו כל הדינים הנזכרים סוף ב"ק שם משום שסמכו על הכל כמנהג המדינה אך על הטור קשה שהביא כל הפרטים ולא דין זה:

והנ"ל בזה דהנה קשה טובא לפי מש"כ רש"י בסוכה ל' ע"ב דגבי קרקע ל"ש יאוש, א"כ הכא כשות וחזיז הא מחוברים לקרקע ובודאי דהוי כקרקע וח"כ איך מהני הא דלא קפדי הא ודאי דהא דלא קפדי אין זה הפקר אלא מדין יאוש אתינן עלה וא"כ הא אין יאוש לקרקע, אמנם י"ל דכיון שחין מקפיד ע"ז אפקורי מפקיר להו, וכמו דאמרינן בפסחים ו' ע"ב דבזמן שאין בעה"ב, מקפיד פטורין מן המעשר וע"כ דהוי הפקר דאי מטעם יאוש הא אין יאוש לקרקע, אמנם הכא א"א לומר כן דאי נימא שמפקיר את השחת של התבואה א"כ לא תהא שום תבואה חייבת במעשר דהא כי גדל בפטור גדל ול"ש לומר דשדהו קונה לו דהא חזינן דפטורין מן המעשרות וגם הא בעינן חצרו המשתמרת וכונה לזכי' וע"כ צ"ל דהכא רק מדין יאוש אתינן עלה וא"כ הא אין יאוש לקרקע וע"כ צריך לומר דרב יהודא ס"ל דיש יאוש לקרקע דס"ל קרקע נגזלת ע"כ הוי כמטלטלין ואף דבע"ז נ"ג ע"ב ס"ל לרב יהודא בשם רב דקרקע אינה נגזלת אין ראי' מזה די"ל דעכו"ם מישראל אינו קונה קרקע אבל ישראל מישראל קרקע נגזלת וע"כ מוכרח לומר כן דהא ר' אליעזר מפרש טעמא דרב כן ואיהו הא ס"ל בהדיא בשבועות קרקע נגזלת וע"כ דעכו"ם מישראל לכו"ע אינה נגזלת ואף דרב ניפא ס"ל דגם בישראל קרקע אינה נגזלת כדמוכרח בב"ק צ"ו ע"ב אבל רב יהודא ס"ל דרק עכו"ם אין יכול לגזול קרקע מישראל, עוד נלע"ד דהתם אינו נוגע כלל לדין קרקע אינה נגזלת דכל גזלה בעינן קנין נכונה והכא העכו"ם הא לא נתכונו לקנין דהא היו סוברים שא"י היא שלהם והוי כעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הם דלא קנה ע"כ גם למ"ד קרקע נגזלת לא שייך איסור, ודלא כס' אור הנערב שהובא במצפה איתן שם ודבריו ג"כ אינם נכונים דאי הוי גזל א"כ קונה לגמרי דקם לי' בדרבה מיני' וע"כ שפיר י"ל דרב יהודא ס"ל דקרקע נגזלת ע"כ מהני יאוש בה והרמב"ם שיטתו דס"ל קרקע אינה נגזלת ע"כ השמיט זה מהלכותיו:

עוד נלע"ד לומר דהא דאמרינן דגבי קרקע לא מהני יאוש אין זה אלא דוקא אי נימא דיאוש כדי לא קנו ובעינן דוקא יאוש ושנוי רשות וכיון דקרקע אינה נגזלת ח"כ ליכא שינוי רשות אבל אי נימא דיאוש כדי קני אין לחלק בין קרקע לשארי דברים, והשתא אתי שפיר דהא הכא לרב יהודא קיימינן ואיהו הא ס"ל דיאוש כדי קונה ע"כ מהני נמי יאוש בקרקע אבל לדידן ל"ש כלל בזה דין יאוש והא דמהני יאוש בסופי ענבים י"ל דהתם מיירי שכבר עומדים לבציר ויבשו באיבן, ע"כ הוי כתלושין ומהני בהו יאוש אבל הכא בכשות ותזיז דאין עומדין להבציר שפיר י"ל דהוי כקרקע ודוקא למ"ד יאוש כדי קונה מהני היאוש אבל לא לדידן דס"ל יאוש כדי לא קני וכאשר נדקדק בדברי הרמב"ם נראה כי ס"ל לפרש דתאנים וענבים לא מיירי במחוברים אלא התם מיירי בתלושים מן הקרקע ומפוזרים עפ"י השדה, אבל במחוברים י"ל דכיון דמחוברים הו"ל כקרקע ולא מהני יאוש גבייהו:

אמנם בעצם היסוד דאין יאוש לקרקע לכאורה י"ל דכיון דקרקע אינה נגזלת הו"ל כמו יאוש ברשות וא"כ לפ"ז לכאורה גם למ"ד יאוש כדי קני נמי לא מהני בקרקע, דהא הוי יאוש ברשות:

והנה רש"י בסוכה כתב הטעם משום דקרקע אינה נגזלת, וא"כ לפ"ז ל"ש לומר הטעם אלא משום דהוי יאוש ברשות אבל אי נימא דגזה"כ דאין יאוש בקרקע א"כ אין זה ניגע לדין קרקע אינה נגזלת ונראה לומר עפ"י מאי דס"ל לר"ש דסתם גזלה הוי יאוש בעלים ואפ"ה ה"ל דקרקע אינה נגזלת ע"כ שפיר מוכח דלא מהני יאוש בקרקע מצד עצמה דאי נימא דמהני יאוש לו יהא דקרקע אינה נגזלת אבל נקנה אותה מצד יאוש וע"כ דכיון דקרקע אינה ננזלת לא מהני עוד יאוש בזה, ועפ"י האמור נראה לומר דבהא דפליגי בריש ב"ק דרב אמר מבעה זה אדם ושמואל אמר מבעה זה שן לטעמייהו אזלי דהנה יש להקשות דלשמואל דס"ל מבעה זה השן אמאי לא נקט שן בהדיא וכמו דנקט בדף ט"ו ע"ב ונראה דתרי גוני שן נקט שן דמכליא קרנא וזה נכלל בשם שן סתם, ושן דלא מכליא קרנא וזה נכלל בשם מבעה דמגלה את ההיזק שבא עי"ז להבא, והשתא אתי שפיר דרב לטעמי' דס"ל דיאוש כדי קני א"כ חל יאוש על השתת ולא שייך ע"ז היזק ע"כ מפרש מבעה זה אדם אבל שמואל יסבור יאוש כדי לא קני ע"כ שפיר שייך גם בזה דין היזק ע"כ נקט תרי גוני שן מבעה אשן, והשתא אתי שפיר התחלת ב"ק וסופה דכיון דנקט מבעה זה אדם ממילא כשות וחזיז אין בהם משום גזל:

וכדי לחבר עם ב"מ נראה לומר דהנה הוא אמר אין בהם משום גזל משמע דמשום גזל ליכא אבל אין זה שלו משום דממון הבעלים אינו נפקע אלא במתנה והפקר ממש אבל לא ע"י יאוש בלב, והנה כן דעת הב"ת הובא ביו"ד סי' קמ"ו א' דאף דאבדת עכו"ם מותרת אבל שלו אינה נעשית וכבר ראיתי מי שהקשה דא"כ לפ"ז מאי אמרינן דאם הוא הגביה תחלה לא מהני התפיסה הא דילמא ליכא עדיין יאוש א"כ לא הוי עדיין שלו, אבל לק"מ דנהי דל"ל לו קנין בגוף הדבר אבל לזה זיכתה אותו התורה שנקנה אותה להשתמש בה לעולם וכמו שואל אדם בטובו ועפ"ז אהי שפיר נמי הא דגבי מציאה נקט רק אני מצאתי' וגבי מקח וממכר נקט כולה שלי ולדברי הב"ת אתי שפיר והיינו משום דיש קנין לחצאין והשתא אתי שפיר דכיון דזכר אין בהם משום גזל וע"כ דאף דמותר אבל שלו לא הוי ה"נ גבי אבידת עכו"ם אף דהוי שלא בגדר נזל אבל שלו לא הוי, ע"כ שפיר נקט בזה אני מצאתי' ובזה כולה שלי וז"ב:

כדי

תוכן העניינים

הדרת בנימין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה