אור ברסלב
הדרת בנימין הדר המקדש › מדת מזבח הפנימי

הדרת בנימין· רבי בנימין אליהו רמיגולסקי

הדר המקדש · מדת מזבח הפנימי

מצות בנין בית הבחירה

א) הנה זה לשון הרמב"ם פ"ג מהלכות בית הבחירה הלכה י"ז, מזבח הקטרת היה מרובע, אמה על אמה, וכתב ע"ז הכ"מ, מפורש בתורה אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהי', משמע בהדיא דס"ל בדעת הרמב"ם דמזבח הקטרת של בית המקדש היתה מדתו כמדת מזבח הקטרת שעשה משה רבינו במשכן, וע"כ הביא מקור הדברים ממעשה המשכן, אבל לענ"ד אי אפשר לומר כן דא"כ למה השמיט הרמב"ם לכתוב ג"כ מדת, קומתו, וכמו שהעתיק לכתוב מדת קומת מזבח החיצון בפ"ב, ומצאתי להמנחת חינוך פ' תרומה שהעיר בזה דרך הלוכו אבל לא כתב טעם מספיק בזה לבאר דעת הרמב"ם למה השמיט לכתוב ג"כ מדת קומתו של הפנימי

והנראה בשיטת, הרמב"ם, דהא דכתיב, וכן תעשו, לדורות לא קאי אלא על סדר הקדושה בלבד ולא על מדת הכלים ותמונתן, וכמו דביארתי שיטתו בסי' ב' וע"כ היתה הבחירה ביד בני הגולה לשנות כפי רצונם, אלא דכיון שמצינו בגמ' יומא נ"ט ע"א דעשו אותו בנוגע לאורכו ורוחבו כמעשה מזבח הקטרת שעשה משה, על כן העתיק נמי דמדת אורכו ורוחבו היתה כמעשה המזבח שעשה רבינו משה במשכן אבל מדת קומתו כיון דלא מצא מבואר בשום מקום שהיתה כמדת הקומה של מזבח המשכן ע"כ סתם ולא פירש כלל:

ועפ"ז ניחא נמי דשינה הרמב"ם סדר מדת המזבח מכפי שנסדר בתורה, דבתורה נכתב סדר המדה מקודם ואח"כ דין הריבוע, אבל הרמב"ם כתב דין הריבוע ואח"כ כתב מדת האורך והרוחב, אבל לפי הנ"ל אתי שפיר דבכונה מיוחדת שינה הסדר של מזבח המקדש מסדרו של מזבח המשכן כדי רלא נטעה לומר דמעשה מזבח הקטרת של המקדש הי' דומה ממש למעשה מזבח הקטרת של המשכן:

ומה שהקשה הכ"מ שם דלמה לא זכר הרמב"ם דהאמה על אמה היתה של חמשה טפחים, לענ"ד יש ליישב דהא כבר כתב הרמב"ם לענין דין מדת השולחן דהי' רוחבו ששה טפחים ולא כתב לשון, אמה, וע"כ דכונתו להורות דאמה של מזבח הזהב היתה של חמשה טפחים דהיכא דהוי של ששה טפחים הוא מזכיר בפירוש ששה טפחים, וכן לגבי מדת המנורה כתב דהיתה גובהה שמנה עשר טפחים וכן שלש אמות, כדי להורות דכל היכא שהוא מזכיר אמה סתם היא של חמשה טפחים:

ועל פי דברינו אלה ניחא נמי מה שהשמיט לכתוב מדת גובהו של השולחן, והיינו משום דלא הי' מוכרחים לעשותו כמעשה מדת השולחן של המשכן, וע"כ לענין מדת אורכו רוחבו דמצינו בגמרא מנחות צ"ו ט"א דהיתה המדה כמדת שולחן המשכן, העתיק כן גם בחיבורו אבל לענין גובהו כיון שלא מצינו בהדיא שעשוהו כמעשה שולחן המשכן ויכול להיות ששינו בו מעט ש"כ סתם ולא פירש המדה ועיין במנחת חנוך פ' תרומה וכמו שהעתיק מעשה הכיור וכנו אף דלא היתה צורתן שוה לכיור המשכן דהא כיור המשכן לא הי' לו שנים עשר דדי ככיור המקדש, ה"נ מעשה המזבח והשולחן העתיק צורתן לא לפי שהם כתובים בתורה כן אלא מצא מקורם בבבלי או בירושלמי:

ב) אלא דלכאורה יש להעיר מהא דאיתא בזבחים כ"ז ע"ב, אין מזבח החיצון מקדש אלא פסולים הראוים לו, והפנימי מקדש בין ראוי בין שאינו ראוי לו, מ"ט האי רצפה והאי כלי שרת ופירש"י שם, החי רצפה, בנין אבנים שלא נמשח והאי כלי שרת ונמשח עם המשכן, הרי בהדיא דמזבח הפנימי של בית המקדש הי' של המשכן שנעשה ע"י משה וא"כ גם מדת קומתו אמתים ידועה ואמאי לא ביארו הרמב"ם:

והנה ראיתי בהגהות חשק שלמה בזבחים שם שהקשה על דברי רש"י אלה, דא"כ אמאי אמרינן דאין מזבח החיצון מקדש, אלא הראוי לו וילפינן לה מקרא הא מזבח החיצון שהי' בימי משה נמשח כשאר כלי שרת ודמי למזבח הזהב וכן הוא באמת בזבחים ס' ע"א דמזבח הנחשת שהי' בימי משה הי' עליו דין כלי, ועיין בהגהות מצפה איתן זבחים נ"ט ע"א שכתב דמזבח הנחשת של משכן לא נמשח ועיין שם בדף ס' ע"א והדברים תמוהים דהוא כנגד מקרא מפורש בפ' תצוה ובפ' תשא ובפ' צו אשר מכל המקראות מבואר דגם מזבח החיצון נמשח:

אמנם מאי דמשמע מדבריו דמזבח הפנימי שהי' במקדש בודאי נמשח שהי' של משכן לענ"ד אף שכן כתב ג"כ הצאן קדשים אי אפשר לומר כן, דהא איתא בסוטה ט' ע"א דמשנבנה הבית עולמים ע"י שלמה נגנז אהל מועד קרשיו קרסיו בריחיו עמודיו ואדניו ומדאמר מקודם נגנז אהל מועד ואח"כ פרט הפרטים ע"כ דבכלל גניזת אהל מועד שייכים כל הכלי שרת שהי' באהל מועד ובכללם גם מזבח הקטרת, וגם מהא דיהב טעמא דע"כ נגנז כדי שלא ישלטו שונאים במעשה ידי משה ע"כ דגם מזבח הזהב הי' בכלל הגניזה, וא"כ הא אי אפשר לומר עוד דמזבח הזהב של מקדש הי' משוח ואפי' אי נימא כמו שכתבו תוס' שנ"ץ בסוטה שם דדבר זה אי נגנז האהל מועד במחלוקת שנוי' דמאן דס"ל ביומא דארון גלה לבבל לא ס"ל דאהל מועד נגנז דהא חזינן דשלטו שונאים במעשה ידי משה ולפ"ז י"ל דסוגיא דזבחים כ"ז ע"ב ס"ל דאהל מועד לא נגנז וע"כ שפיר י"ל דמזבח הקטרת שהי' במקדש הי' של משכן, אבל הא בהדיא משמע במלכים א' ז' מ"ח ובדה"ב דשלמה עשה מזבח הזהב חדש, גם תימא לומר דר' אלעזר דזבחים שם יאמר דינו על זמן בית הראשון דוקא, ועיין שם בחשק שלמה מה שדחק בזה והניח בצ"ע ומצאתי באור החיים פ' תרומה שגם הוא דעתו דמזבח הפנימי של המשכן שעשה משה נגנז כשנבנה בית המקדש ועיי"ש שדקדק כן ממשמעות הכתובים בפ' תצוה אמנם תמוה שלא ירד לדקדק כלל בכל מאי שיש לדקדק בזה מכח הסוגייא דזבחים שהובאה כאן:

ג) ע"כ נלע"ד בביאור דברי רש"י, דגם דעתו היא דמזבח הקטרת של המקדש לא הי' אותו של משה אלא דכונת רש"י דאף דודאי גם מזבח הנחושת של המשכן כדמוכחי קראי אבל ודאי דלא נמשחו אלא קירותיו אבל גג המזבח שהי' ממולא באדמה או באבנים בכל מקום שחנו ישראל בודאי לא משחו אותו ולא היתה שייכא בי' משיחה, אבל מזבח הזהב שהי' מצופה כולו גם מקום הגג כדאי' בפ' תצוה גם מקום הקטרת הקטרת נמשח נמצא דקדושת מזבח הזהב היתה גדולה מקדושת מזבח הנחשת דמזבח הזהב נמשח כולו אבל מזבח הנחושת לא נמשח כולו, והנה אנן קיי"ל, דכל הכלים שעשה משה משיחתן מחנכתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן כדאיתא ביומא י"ב ע"ב וא"כ מזבח הזהב של משה שהי' משוח כולו העבודה של בית המקדש פעלה בו אותה הקדושה שהיתה עלי' בזמן משה, אבל מזבח האבנים כיון דהאבנים לא נמשחו א"כ בזמן המקדש שהי' כולו של אבנים לא עדיף חלק האבנים בימי שלמה מחלק האבנים של המזבח שהי' בימי משה וכמו דהתם לא נתקדש בקדושת כלי שרת כן גם בימי שלמה לא נתקדש בקדושת כלי שרת וע"כ שפיר אמרינן דמזבח הזהב אלימא קדושתי' לקדש אפי' שאינו ראוי אבל מזבח החיצון אף שג"כ נמשח אבל כיון שלא נמשח כולו אין קדושת העבודה של מזבח המקדש יכולה לפעול שתהא עליו קדושת כלי שרת וע"כ אינו מקדש אלא את הראוי לו, וניחא נמי מה שזכר רש"י בדבריו, ונמשח עם המשכן דלכאורה הוא שפת יתר אבל לפי הנ"ל אתי שפיר דבאמת מזבח הפנימי של המקדש לא נמשח כלל דהא נגנז שמן המשחה, ועל כל פנים בימי בית שני לא נמשח, וא"כ בודאי ר"א לא יאמר דינו רק על זמן בית ראשון, וא"כ אמאי אמרינן דהוי כלי שרת, ע"כ כתב דנמשח עם המשכן, וגילתה התורה עי"ז דקדושתו חמורה וע"כ אף דעכשיו עבודתו מחנכתו וא"כ לענין עבודה חיצון שוה לפנימי מ"מ חזינן מהכא דקדושת הפנימי תמורה מקדושת החיצון וע"כ דינו ככלי שרת נמי:

ד) והוכרח רש"י לפרש כן, דבאמת אין שום טעם לחלק בין חיצון לפנימי משום דזה רצפה וזה כלי שרת, דהא גם כלי שרת אינם מקדשים אלא את הראוי להם כמבואר ברמב"ם פ"ג מהלכות פסולי המוקדשין הי"ת והוא מתורת כהנים, וא"כ מאי נתינת טעם הוא זה ע"כ פירש"י דעיקר הטעם הוא דכיון דחזינן דכשנצטוה רבינו משה על דין המשיחה לא נצטוה אלא על הכלי ולא. על הבנין ומזבח הזהב נמשח כולו ע"כ דהורה בזה דמזבח החיצון שאינו מקדש אלא הראוי לו דיו במשיחת הקירות בלבד, אבל מזבח הזהב שעליו לקדש גם מה שאינו ראוי לו בעי משיחה גם להגג:

וראיתי בס' אחד שהקשה על הרמב"ם הנ"ל דפסק דכלי שרת ג"כ אינם מקדשים אלא הראוי להם דהא הכא מבואר דאי הוי כלי שרת מקדש גם שאינו ראוי, ולפי המבואר לק"מ דעיקר הכונה כמו שפירש"י דכיון דחזינן דהחמירה תורה במשיחת מזבח הפנימי למשוח גם הגג ככל שאר כלי שרת ממש ע"כ דקדושתו חמורה מקדושת מזבח החיצון, גם באמת נעלם ממנו דברי התוס' שם שכתבו דאף דשאר כלי שרת אינן מקדשים ליקרב מ"מ מזבח הפנימי כיון דיש לו שתי קדושות קדושת מזבח וקדושת כלי שרת קדושתו עדיפא משאר כלי שרת ומקדש אפי' ליקרב וה"נ לענין קדושת דבר שאינו ראוי כיון שיש לו שתי הקדושות קדושת מזבח וקדושת כלי שרת אלימא קדושתו שמקדש אפי' דברים שאינם ראוים לו, והדברים ברורים לענ"ד:

ה) ובעיקר הדברים באמת לא דמי כלל קדושת מזבח העולה הנחושת לקדושת מזבח הזהב, דאף דתרווייהו היו צריכין משיחה אבל מ"מ הא מבואר בפ' תצוה דהי' צריכין לחנוך המזבח כבשים שנים ליום שבעה ימים, א"כ לא דמי משיחתו למשיחת מזבח דהתם המשיחה בעצמותה קידשה אותו, ע"כ הוי דינו ככלי שרת, אבל מזבח החיצון שלא נתקדש אלא על ידי הקרבת הקרבנות ע"כ דאין זה אלא כעין רצפה ובמה בעלמא, ואף דגם על מזבח הזהב הקטירו קטרת הסמים זהו רק הוראה למאי נעשה אבל קדושתו הוא מצד המשיחה ואף דמבואר במשנה דמנחות מ"ט ע"א דאין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטרת של בין הערבים זהו דוקא לדידן דקיי"ל דעבודתן של הכלים מחנכתן ע"כ החנוך של ההקטרה מקדש את מזבח הזהב אבל במזבח הזהב של המשכן שהיתה שם משיחה המשיחה מצד עצמה קידשה את המזבח הפנימי וע"כ שפיר אמרינן דהוי כלי שרת, ומקדש אפי' שאינו ראוי, אלא שאין אנו צריכים לכ"ז ובאמת גם מזבח הזהב של המקדש גם כן לא נמשח דלא הי' של משכן, ושפיר עשה הרמב"ם שלא העתיק מדת הגובה של המזבח דוכן תעשו לא נאמר על מדת ותמונת הכלים אלא על סדר וחלות הקדושה וכיון דכל מעשה המקדש נעשה על ידי הנביאים י"ל דשינו נמי גובהו של המזבח ע"כ השמיטו מהלכותיו כנלע"ד:

תוכן העניינים

הדרת בנימין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה