אור ברסלב
האושר שבנשואין - לאשה פרק ראשון - רבוי שיחה מביא לקרוב › ה. אין לערב משפחה

האושר שבנשואין - לאשה

פרק ראשון - רבוי שיחה מביא לקרוב · ה. אין לערב משפחה

ד. פיוס כשיש מריבה

כשיש אי הבנה בין בני הזוג או מריבה, אין לערב בזה אף אחד מבני המשפחה, ואין לספר זאת לא להורים שלו ולא להורים שלה, אדרבה הם צריכים לידע שהכל ביניהם מתנהג כשורה, שאם יספרו שהם אינם מסתדרים או שיש מריבה ביניהם, זה יכול להזיק יותר, כיון שאדם קרוב אצל עצמו, ויכולים ההורים שלו להיות משוכנעים שהבעל צודק והאשה טועה, ואז ידברו על ליבו שלא מגיע לה שיכבד אותה או חס ושלום שיתגרש ממנה. וכן ההורים שלה יכולים לחשוב שהבעל טועה ולהצדיק את בתם, ויכולים לשכנע את בתם לעזב את בעלה ולחזור אליהם, רחמנא ליצלן. ובפרט שהם נוגעים בדבר. וכן לפעמים אין להם דעת תורה:

אין זו דרך תורתנו שהאשה תברח מן הבית לבית הוריה, או לצער את בעלה ולמנעו מן התשמיש, או שאינה טובלת בזמן וכדומה, ועוד שאז היא נקראת מורדת בבעלה וידה על התחתונה. אין להסיק מסקנות מהירות, ולחשוב שאנו לא מתאימים, או לחשוב על בריחה מן הבית או גרושין, רחמנא ליצלן, אף שההורים שלה לוחצים על זה, היא צריכה לידע שהבעל חשוב לה מן ההורים, וצריכה לידע איך להסתדר עמו ואף להתכופף ולהכנע אליו, ולא להתייעץ עם הוריה.

במקרה של מריבה צריכים בני הזוג תחלה לישב: ולדבר בניחותא, ולנסות לפתר את הבעיות, ואם אינם יכולים לפתר את בעיותיהם, אין לגשת להורים ולערב אותם בזה, אלא יש לשניהם לגשת לרב ולשפוך את שיחם לפניו, ולקבל את הנחיותיו אף שקשה להם לקיים זאת, ואף שאומר לך על ימין שהוא שמאל, יש לו חכמה גם מכח התורה שלמד וגם מן הנסיון, ולכן יש לסמך עליו ולילך לאורו, ורק אז אפשר להצליח בנשואיהן להשיג השלום והאהבה ביניהם, וכמו שכתוב לעיל בהקדמה.

ו. התקופה הראשונה לאחר הנשואין.

מיד אחר שנסתימו שבעת ימי המשתה, את מגלה בבעלך. תכונות וטבעים שלא ידעת קדם, כגון: עצלות קם מאוחר, אינו מתמיד ואינו מברך כמו שחשבת, הוא שכלי ולא רגשי, אינו מגיב בצורה הולמת, אלא בחריפות. התנהגותו מוזרה לך, אינו בשל לנשואין, נפגע מכל דבר, אוהב כבוד ושלטון ומראה שליטה עליך בטענה שאת קנויה לו, מתנגד לשליטה והתערבות אחרים הורים שלו או שלך, אוהב להסתגר בביתו ובפינתו, אוהב חופש ודוחה דברים לעתיד, ועוד תכונות גבריות שהן זרות לך.

האשה מתחילה להתאכזב ומופתעת מאד מבעלה, ושואלת למה לא הבחנתי קדם, למה זה מגיע לי, אני משתדלת והוא כלל אינו משתדל, ואז מתחילה האשה לבכות, להתרגש, לריב עם בעלה, ומתחילה מלחמה על הכבוד והשלטון, מי יוותר לשני.

זו טעות גמורה, הרבה מן התכונות והטבעים הנ''ל הם שווים אצל הרבה גברים, ומה גם שלבעל אין נסיון חיים כמו האשה, שלא התמודד בחייו ואינו בשל לחיי הנשואין, שאינו רגיל למצב של נשואין, ובפרט שהוא מאד שכלי ולא מספיק רגשי, ואינו יודע לחשוב על פתרונות.

אל תאבדי עשתונות ואל תבכי זה לא יעזור כלום, אלא יחמיר את המצב והפער שביניכם, שאין הבעל אוהב: אשה בוכיה, וגם יש להזהר שהבכי לא יהיה קטרוג על בעלך. וכמו שכתוב במסכת כתבות (דף סב:), אלא צריך להתחיל לעבוד ולעלות, חכמת נשים בנתה ביתה, אל תפחדי מהתמודדות, ואל תתיאשי ,זווגך משמים וזה הבעל שמתאים לך, ורק הוא מתאים לך, ועמו את צריכה להסתדר כל חייך.

את צריכה להכיר היטב את תכונותיו ובעיותיו של בעלך, כדי שתדעי איך להתמודד ולעזור לו להיבנות ולהגיע לשלמות, את צריכה לשמוע אותו בסבלנות ולהיות רגישה ומבינה לרוחו, אל תנדנדי לו ואל תוכיחי אותו, בשבילו זו תקופה קשה המעבר מבחור לנשוי, תני לו לעבר תקופה זו בשקט ושלוה בלי מריבות ונדנודים, ואל תנסי לשנות את תכונותיו הטבעיות אי אפשר לשנות מציאות וטבע, ובפרט טבעים ותכונות של גברים, כך צריך להיות וזו השלמות כדי לבנות בית ולהשלימך. כל איש בטבעו ''והוא ימשול בך'', חבל להתחכם נגד גזרה זו שהיא מאת ה' יתברך, אם לא תתני לו זאת בחכמה, הוא יקח זאת בכח. שנני לעצמך אני צריכה לקבל אותו כמו שהוא, וגם הוא יקבל אותי כמו שאני.

תכונות שאינן טבעיות ומיחדות לגברים, אפשר לשנות, כגון: סגירות מהחברה, חוסר רגש, עצלות, פגיעה וכדומה, אבל את זה יש לעשות בזהירות רבה ובעדינות ובסבלנות, כדי שלא לפגוע ברגשותיו חס ושלום, לוקח כעשר שנים עד שאת מכירה אותו כראוי, והכרות זו דורשת פתיחות משני הצדדים, על ידי שיחות וקשר שמאחד בין שניהם.

הבעל צריך להיות משוכנע שאת שלו ורק שלו, וכן שאת זקוקה לו ואוהבת אותו ומשתוקקת אליו מאד, וכשהוא יהא משכנע בזה הוא יעשה הכל למענך, כל רצונך ושאיפותיך כדי שתהיי מרוצה ממנו ומאשרת עמו, הוא ילמד טוב ויתנהג כראוי. ולכן חשבי תחלה במה את לא בסדר כלפיו, ובאלו עניינים את צריכה להשתפר, ומה את מחסירה ממנו, שפרי מעשיך וממילא גם הוא ישתפר.

יעוין עוד לעיל באות ב' גבי הערות ותוכחה לבעל.

גם כשצריך לשנות דבר אל תקראי לזה מריבה, אין את נערכת למלחמה, אלא תקראי לזה ליבון דעות דבר שמיושב ומתוכנן לשבת ולשוחח ולפתוח את הנושא שמציק לך.

רשמי לעצמך את המעלות שיש בו, וזה יקל עליך, וכן - שבחי אותו על מעלותיו, ואת חסרונותיו תעלימי, ובפרט בשעה שנכשל תעלימי עין ''אל תראה את האדם בשעת קלקלתו'', ואדרבה אז צריך לתמוך בו יותר, והתמיכה בדברים גשמים, וכן עודדי אותו, תאהבי אותו עם כל חסרונותיו, ותדגישי לך את מעלותיו, ותזכו לשמחה בבית ועליה ברוחניות, ובהשראת השכינה בבתיכם.

תוכן העניינים

האושר שבנשואין - לאשה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה