אור ברסלב
האושר שבנשואין - לאשה פרק ראשון - רבוי שיחה מביא לקרוב › ג. וכוחים לפני הילדים

האושר שבנשואין - לאשה

פרק ראשון - רבוי שיחה מביא לקרוב · ג. וכוחים לפני הילדים

ב. הערות ותוכחה

יש להיזהר מאד ממריבות וויכוחים ובפרט בקול, ואם הבעל מרים קולו, האשה תשתוק ולא תענה באותו זמן, עד שיהא זמן רגוע, ואז היא תגיב, בניחותא. שמריבות בקול רם כשהיא אינה מותרת ועונה לו, גורם כעס גדול יותר, ובפרט זה יכול לגרם חילול השם כשאחרים שומעים זאת, ואין העולם עומד אלא על מי שבולם פיו בשעת מריבה. ואף שהיא בטוחה שבעלה אינו צודק, היא לא תגיב לכעסו, אלא תעשה רצונו, ותמתין לזמן רגוע, כדי ליישב הענין, וכמו שאמרו חז''ל באבות: ''אל תרצה את האדם בשעת כעסו''.

ובפרט יש להזהר מויכוחים לפני הורים ומשפחה כדלהלן אות ה', וכן יש להזהר מויכוחים וחילוקי דעות לפני הילדים, שזה גורם הרס בחינוך הילדים, שלא יהיו ממושמעים להורים, וינצלו את זה, שאם האמא לא מרשה ילכו לאבא, ואם האבא אינו מרשה ילכו לאמא, ועוד שויכוחים בין ההורים יכולים לפגוע בבריאות נפשם, שהילדים ששומעים את הוריהם מתווכחים ולא מוותרים, נכנסים ללחץ ופחד וחוסר ביטחון, וכן הם מתרגלים לריב ולהתוכח ולא לוותר. והרבה פעמים ירדו הילדים בלמודים, משום שראו או שמעו את הויכוח בין ההורים. ומעוות קשה מאד לתקן. ועוד כשמביעים לפני הילדים דעה מנוגדת לשני, הוי פגיעה בשני.

אם האבא אמר או הבטיח או עשה דבר לילד שאינו נראה לאשה, אין לה להגיב לפני הילד ולסתור את דברי האבא, שלעתים האבא מרגיש פגוע שסתרו את דבריו, ומעמיד פנים ומתעקש, כדי לקיים דבריו, והוא יכול להגיב בזעם לפני הילד. אלא האשה תאמר לבעלה: אני צריכה להתייעץ עמך בנושא זה, והם ידברו על זה שלא לפני הילדים, ויבאו לילד עם דעה אחת מגבשת.

בבן סורר ומורה נאמר ''איננו שומע בקולנו'', ובמסכת סנהדרין (דף עא.) דרשו: שיהיו האב והאם שווין בקול שיהיה להם קול אחד, ממה שכתוב: ''איננו שומע בקולנו'', ולא כתוב בקולותינו דהינו ב' קולות שאם האב והאם אינם מאוחדים בקול והבן שומע ב' קולות, אין שום אשמה בבן, אלא הוריו אשמים שאינם מאוחדים בדעתם, ואיך יתחנך הילד? אדרבה הוא לא יעשה כאף אחד מהוריו, אלא יעשה מה שנראה לו.

ולכן צריך קולנו קול אחד שהם מאחדים בדעותיהם, ורק אז כשאינו שומע להם יש להטיל את האשמה עליו. ולכן לא יביעו ב' קולות לפני ילדיהם, אלא ידברו לפני כן ויגיעו לעמק השווה, ויאמרו לו דבר אחד בשם שניהם.

ואדרבה הילדים צריכים לראות ולהרגיש שאין מריבות וויכוחים בין ההורים, אלא הם מאוחדים בדעותיהם, והם אוהבים ומכבדים זה את זה, מותר וצריך להראות לפני הילדים גנוני חיבה של שבחים זה לזה וחיוכים זה לזה, (אבל לא בנגיעות חיבה), שזה נותן לילדים הרגשה טובה ובטחון והם בריאים וחסונים בנפשם. אבל אם הם רואים אצל הוריהם ויכוחים ומריבות, ואין אחד מוותר לשני, זה נותן להם חוסר בטחון ותסבוך נפשי כדלעיל.

וכן האם צריכה לדאוג שיכבדו את האב ויקומו לפניו, וכן האב צריך לדאוג שהילדים יכבדו את האם ויקומו לפניה.

תוכן העניינים

האושר שבנשואין - לאשה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה