אור ברסלב
האושר שבנשואין - לאשה פרק ראשון - רבוי שיחה מביא לקרוב › ב. הערות ותוכחה

האושר שבנשואין - לאשה

פרק ראשון - רבוי שיחה מביא לקרוב · ב. הערות ותוכחה

א. תועלת השיחה

אמנם צריך מאד להיזהר בדבוריה עמו, שלא תצער אותו על ידי דבור תוקפני, או להזכיר לו את עברו או את טעותו, ואם צריכה להוכיח אותו צריך לומר זאת בעדינות וברמז, ולא בשעת טעותו, וטוב להקדים לפני כן בנועם מלים והארת פנים ובלבביות שהוא בעל טוב והיא אוהבת אותו, ואחר כך תאמר לו שאנחנו צריכים לתקן רק חסרון זה. ובפרט בזמן לחץ, כגון: שהוא עייף או רעב או צמא או שרוצה לילך לכולל או לעבודה, או בערב שבת וכדומה, לא לכעוס או להעיר לו, שהדברים אינם מועילים אלא אדרבה הם מוסיפים מריבה וצער, ובאופנים האלו השתיקה עדיפה. אלא אחר שאכלתם יחד את יכולה להעיר בעדינות, וכמו שכתוב גדולה לגימה שמקרבת לבבות, ואז הדברים מתקבלים.

וכל שכן שיש להיזהר שלא להראות בדבריה זלזול לבעלה, שהרי היא חייבת לכבדו, מלבד אסור אונאת דברים שנאמר בו: ''לא תונו איש את עמיתו'', יעוין במסכת בבא מציעא (דף נח:) אל תאמרי לו: אתה לא יודע להתנהג, וכדומה משפטים הפוגעים ועוקצים.

וכן אין לערך השוואות עם אחרים, כגון: למה אין אתה עושה כאחי או כגיסי או כאבי שזה פוגע בו, ואל תדון את האדם עד שתגיע למקומו, שלכל אחד יש טבעים ואופי שונה, או שהוא בא מבית שלא קיבל שם חום והענקה וזה חסר לו, או שאין לו מספיק כסף כאחיה וכדומה.

וכן לא תוכיח אותו בפני אחרים, כגון: בפני משפחה וחברים, ואדרבה לפני אחרים היא צריכה להצדיק את בעלה, וצריכה להגן עליו אף שדעתה אחרת ממנו, ואף שברור לה שהוא טועה (אלא אם כן הוא עומד לעבור איסור). ורק בביתם היא תסביר לו את טעותו בעדינות כדלעיל, וזה בונה את הנשואין, שהוא רואה שהיא מגנה עליו לפני אחרים אף שאינה סוברת כמותו, והוא מעריך אותה משום זה ונותן בה אמון ומתקרב אליה.

יש להזהר בשנה ראשונה בפרט, לא להעיר לבעלה הערות, אף שנראה לה שזה מאד נחוץ, כיון שזה גורם ביניהם נתק, שהוא מרגיש שנעשית לו רב, ובפרט שהם עדיין אינם מכירים זה את זה. ועוד שגם היא אינה מושלמת. אין האשה צריכה להיות מחנכת לבעלה אין זה תפקידה, אלא תפקידה להיות מסורה לבעלה עם חיוך וחן על פניה, ולקבלו תמיד בסבר פנים יפות. ורק אחר שהם יתאחדו כראוי אחר שנה ראשונה, ההערות יעשו רושם ויוסיפו איחוד ביניהם אם תעיר לו כראוי וכדלעיל, כגון: בזמן שיש ביניהם קשר וקרוב, וגם אז תאמר: ראוי או כדאי לעשות כך. ולא תאמר לו בלשון תוקפנית ומאשימה, וכן לא בלשון מתמיהה: למה עשית כך, ויכולה לומר לו: אנחנו נעשה כך, שהיא כוללת אותה עמו, אבל לא תאמר אתה צריך לעשות כן. וכן תסביר לו את הצדדים הכדאיים בזה, כדי שיהיה לו קל יותר. ויעוין עוד להלן אות ו' גבי שנה ראשונה.

והרבה פעמים רבוי הערות, ואפלו הערה אחת ליום, גורם לחץ ועצבנות ומונע הקשר ביניהם. ובפרט אותה הערה אל תנדנדי לו, ותזהרי שלא תעירי לו אלא רק את מה שמוכרח, ותתפללי לפני כן שזה יעזור. ורצוי להעיר לו בכתב כשיש צורך גדול, וזה ימנע כעס, וכן על ידי שמעירה רק בכתב זה ימנע מהערות שלא מוכרחות, שהרי היא מבקרת את מה שכותבת, ובפרט שזה בניחותא ולא מתוך כעס וריב, וזה בדוק ומנסה. חשבי תחילה במה אני לא בסדר כלפיו, באלו חיובים אני צריכה להשתפר, ומה אני מחסירה ממנו, שפרי מעשיך וממילא גם הוא ישתפר.

והעקר שלא להעיר בשעת טעותו, אלא למחרת תעירי לו ביחידות שלא לפני המשפחה, על ידי הדגשה בנועם מלים והארת פנים שהוא בעל טוב ואת אוהבת אותו, אלא שאנחנו צריכים לתקן חסרון זה, דברי על התיקון ולא על המשגה בפעם הבאה תעשה כך או תקנה את זה בבקשה.

תוכן העניינים

האושר שבנשואין - לאשה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה