אור ברסלב
דרכי הוראה הוספות לספרי › כב

דרכי הוראה· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]

הוספות לספרי · כב

כא

מ"ש בדף י״ט ע"א וע״ב במשפט עיר הנדחת דמיתתם מיתת כפירה והיה עדה שלימה כופרת ונשתנה עונשם לדונם בסייף, ונהרגו אנשי יבש גלעד בסייף, טעם עונש עיר הנדחת, הנה כ׳ מסברא דנפשאי שוב מצאתי כן במדרש פ׳ נשא פי״ד לענין אנשי יבש גלעד אמר ר׳ ברכיה הכהן עשאה כעיר הנדחת, ועפ״ז הבנתי ג״כ באליהו בהר הכרמל ששחט ארבע מאות נביאי הבעל אל נחל, והנה אם מחמת עבודה זרה נתחייבו מיתה, א״כ עונשם בסקילה ולא בסייף, ועוד דלא מצינו שהיה אצלם התראה מיוחדת, לכל אחד ואחד, וא"ל דגם עונשם זה היה הוראת שעה דזה אינו והרי לא חשבו ביבמות צ׳ והוא מספרי, דאליהו בהר הכרמל הוראת שעה היתה, רק מה שהקריב בחוץ בשעת איסור במות, אבל לא מיתת נביאי הבעל, אבל ענין הדבר כיון שהיו רבים החוטאים דן אותם כעיר הנדחת בסייף, וא״צ התראה מיוחדת רק התראה כוללת להחזירם למוטב, ואליהו גם כן הזהירם ע״ז בטענותיו ובדבריו עמהם, כמו שמוזכר אם ה׳ הוא האלקים לכו אחריו, ועיין רש״י בחומש פ' תשא מה שאמר משה לבני לוי שימו איש חרבו וגו׳ והרגו איש אחיו, ואמרו בש"ס (יומא ס״ו ע״ב) זיבח וקיטר בסייף, ואף על גב דע"ז בסקילה, מ״מ דן אותם כעיר הנדחת מפני שהיו רבים העוברים, וע׳ מהרש״א חידושי אגדות דהתעורר דרש״י בפי׳ ליומא כ׳ דדן אותם מיתת בן נח בסייף44, אולם קשה דהרי כבר יצאו מכלל בני נח משעת קבלת התורה, רק העיקר מטעם עיר הנדחת מפני שהיו רבים, וכן צריכים לומר בעובדי בעל פעור שאמר משה לשופטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור, אע״פ שע״ז בסקילה מ״מ כיון שהיו רבים נדונים בהרג, ואע״פ שכ' הרמב״ן פ׳ תשא שמצוה זאת בעונש עובדי בעל פעור, היתה מצוה מיוחדת לשעתה, היינו רק במה שצוה לתלות את ראשי העם, אבל במה שצוה משה להרוג בסייף להנצמדים לבעל פעור כדין תורה עשה:

תוכן העניינים

דרכי הוראה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה