אור ברסלב
דרכי הוראה הוספות לספרי › כ

דרכי הוראה· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]

הוספות לספרי · כ

יט

על מ״ש בספרי דהטעם דעוקרין דבר תורה בהוראת שעה משום מגדר מלתא משום דאומרין לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך, והנה יש לדבר הרבה מזה שהתוס׳ והרשב״א חולקים בזה מובא במרן ב״י או״ח סי' ש"ו במי ששלחו לו שהוציאו בתו מכלל הדת דעת הרשב״א דאסור לשום לדרך פעמיו משום דאין אומרים חטא בשביל שיזכה, ומרן הכריע בש״ע דכופין האב להשים לדרך פעמיו, וע׳ שו״ת מהר״מ פאדווא לענין איסור מנקת, ובנודע ביהודה מה״ת חאהע"ז סימן ל״ז והארכתי בזה הרבה בתשובה ואין כאן מקומו:

ובעיקר הדבר יש להתעורר בש״ס פרק יוה״כ לענין מאכילין אותו הקל הקל (יומא פ״ד ע״ב) דמקשה הש״ס דהיכי דאפשר בחולין פשיטא, לא צריכא בשבת, בשבת נמי פשיטא דמפרישין בשבת כדי שלא להאכיל החולה טבלים, ומשני הש״ס בעציץ שאינו נקוב, ראינו דאף אם שניהם דרבנן אמרינן יחטא האחר בהפרשה בשבת, כדי שלא יעבור החולה על איסור חמור, אף דג"כ אינו רק עציץ שאינו נקוב דרבנן, בשלמא מה שמחללין שבת עבור החולה, אינו ענין לחטא בשביל שיזכה, דהרי מצוה רמיא על כל איש ישראל להצילו בכל אופן האפשר, וכיון דלפי ראות עין לא יחזור לאיתנו רק ע״י רפואות אלו, מפ״ז מותר לחלל שבת ולעבור על איסור, כדי שיזכה בעצמו ויעשה מצוה דהצלת איש ישראל, משא"כ היכי דהחולה ירפא מחליו בין מאכילין אותו טבל או תרומה, ובדבר שנוגע לרפואות החולה אין נ"מ באכילת איסור קל או חמור, ורק בהשתדלות ההפרשה רוצין לתקן כדי שלא יעבור החולה על איסור חמור, ראינו דחוטא האחר באיסור קל, כדי שלא יעבור החולה על איסור חמור בדבר שאינו נוגע לגוף הצלת החולה מחליו, רק מצילין אותו שלא יעבור על איסור חמור, וע׳ תשובת תשב"ץ ח״ג סי׳ ל"ז ול"ח שהאריך להוכיח מכאן דלא כהראב"ד דס״ל דמפ״ז שוחטין בשבת, ואין מאכילין אותו נבלות מפני שנבלה חמורה שעובר על כל כזית, וקשה כיון שהחולה יתרפא בין מנבלות או ממה שישחוט ישראל, א״כ הוי חטא בשביל שיזכה דבנבלה אין הישראל עושח איסור, משא״כ שחיטה בשבת ישראל אחר עושה איסור בשביל להציל החולה רק מאיסור חמור, ולי נראה כיון דקי"ל (מנחות ע״ב ע״ב) דהיכי דכבר דחתה שחיטה את השבת אז קל הקילו בשבת דאף אברים ופדרים שכשרים כל הלילה מותר להקטיר בשבת כיון שנדחה שבת בקרבן זה פ״א, אמרינן הואיל דאדחי אדחי (זבחים ל״ב ע״ב), והנה כאן בשחיטה בשבת ע״כ אי אפשר להאכילו חי וצריך לחלל שבת בבישול, דקי״ל שאסור לעשות המלאכות לחולה ע"י עכו״ם רק על ידי גדולי ישראל (יומא פ״ד ע״ב), ובש"ע או"ח סימן שכ״ח, וזה ג״כ כוונת רמ"ה מובא ברא״ש שם, חולה שיש לפניו נבילה ובהמה שלא נשחטה, וכתב הרא״ש כיון דאיסור שבת כבר ניתן לדחות בהבערה ובישול ובהחם לו חמין משא״כ נבילה כו׳, וכבר תמהו רבים מה חילוק יש בין נבלה לשבת הא כל התורה הותרה לצורך חולה שיש בו סכנה, אבל לפי הנ"ל כיון דאיסור שבת ניתן לדחות בהבער׳ ובישול, וע״כ יהיה נעשה לצורך חולה זה חילול שבת, א"כ אדחי גם לענין שחיטה, ומפ״ז אין זה בכלל חטא בשביל שיזכה אחר, שבע״כ יצטרך אחר לחלל שבת עבור חולה וכיון שהותרה הותרה:

תוכן העניינים

דרכי הוראה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה