אור ברסלב
דרכי הוראה הוספות לספרי › יב

דרכי הוראה· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]

הוספות לספרי · יב

יא

לפרק שלישי מעניני הוראת שעה

מעניני הוראות שעשו השופטים והנביאים ע׳ ראב״ד פי״ג מה׳ שמיטה ויובל הלכה י' הא דנטלו כהנים משלל מדין הוראת שעה היה ע״ש, והנה חוץ מה שהזכרתי בספרי מה שצוה יהושע את סוסיהם תעקר, ואם צער בעלי חיים דבר תורה, א״כ איך עשה זאת יהושע לצוות לעבור על איסור תורה, ע״כ צ״ל הוראת שעה היה, וע' תשובת בית יעקב סי׳ קכ״ט שהתעורר באמת, מדוע לא הזכיר הש״ס בהוראת שעה רק אליהו בהר הכרמל, ולא הזכירה שם הבריית׳ עשיות יהושע שעבר על איסור תורה צער ב"ח, וכ׳ לתרץ כי ענין צער ב״ח אין מבורר כ״כ לאיסור תורה, משא״כ שחוטי חוץ איסור מבורר הוא גלוי לכל, וע׳ ילקוט תהלים ס׳ ומדרש נשא פי״ד לי גלעד ולי מנשה, אם בא אדם לומר מפני מה בנה יהושע מזבח בהר עיבל, והלא המשכן קיים, אמור לו אני שאמרתי ובנית שם מזבח לה׳ אלהיך מזבח אבנים, יהודה מחוקקי זה דוד, אם יאמר לך אדם למה הקריב דוד בשעת איסור במה, שנאמר ראה הבקר לעולה, אמר אלקים אני הוא שאמרתי להקם לה׳ מזבח, ראינו לדעת המדרש מזבח יהושע ודוד הוראת שעה היו, אע״ג שלא הוקם עדיין המקדש בירושלים והותרו במות, ע״כ לומר דס״ל להמדרש דאף קדושת משכן אין אחריה היתר, ע׳ ירושלמי פ"ק דמגילה ודברי הרב יפה מראה שם, והש״ס בבלי לא חשוב אלו להוראת שעה, אפשר ג״כ כתי׳ הבית יעקב, שאין האיסור מבורר כל כך, אחרי שפשטות המשנה (זבחים ק״ב) דעד שלא הוקם המקדש הותרו הבמות, ולא היה זה נגד התורה, וא״צ לבא מטעם הוראת שעה, ומפ״ז לא חשבו בברייתא רק אליהו בהר הכרמל:

אבל יש לתמוה על ענין האלה שהיתה במשכן השם בשילה, כדכתיב ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש השם, וקשה הרי איסור המצבה ואיסור נטיעת אילן במקדש לעולם עומד, בין במקדש בין במשכן נוב ושילה וגבעון, אע״פ שלא הקריבו קרבן, ע׳ רמב״ם פ״ו מה׳ עכו"ם ה״א, וזה היתה עיקר הכעס על בני גד ובני ראובן, שעשו ביד רמה להקים מצבה, אע״פ שלא הקריבו קרבנות על מזבח שבנו, מ״מ היתה מצבה להתאסף שם וזה אסור, וכן הוא שיטת הספרי הביאו מרן הכ״מ פ"ו מה׳ עכו"ם ה״ט, דנוטע עץ אפילו בהר הבית אסור בלאו, ואיך הניחו האלה אצל משכן ה׳, ועוד הקושיא עצומה הנה לא מצינו שהיה משכן רק בשילה ונוב וגבעון, ואיך הזכיר הקרא מקדש ה׳ בשכם, וכן יוקשה מה שמצינו במלחמת גבעה ויבכו וישבו לפני ה׳ בית אל, ויעלו עולות ושלמים, וכן מצינו ביום השני ויבא העם בית אל, ויבכו בכי גדול ויבנו מזבח ויעלו עולות, וקשה הרי לא מצינו מעולם המשכן בבית אל, וגם ראינו שבנו מזבח, ורד״ק כ' דבעת הזאת היתה המשכן בשכם, אולם לא מצינו זאת בשום מקום שיהיה משכן ה׳ בשכם והאמת כי מצינו ברשב"ם פ׳ ויחי על קרא עד כי יבא שילה, הכוונה על שכם כי באו שמה להמליך את רחבעם, ושם נתחלקה המלוכה, ושילה ושכם ובית אל קרובים זה לזה, ושם יש חלקה גדולה ואלה גדולה הנודעת היום לנו, כמ"ש (שופטים ך"א) חג לה׳ בשילה וגו', אשר מצפונה לבית אל וגו׳, העולה מבית אל שכמה, וכן נאמר בד״ה ויבאו אנשים משילה ושכם ושומרון, וע׳ רמב"ן פ׳ וישלח על קרא ויבא יעקב שלם עיר שכם, ועיקר המשכן היה בשילה, אולם כיון שסמוכין היו המקומות אלו זה לזה, נקרא גם בית אל ושכם לפני ה׳, וא״כ האלה היתה בין שכם לשילה, ולא היתה כל כך סמוכה למקדש ה׳, שיהיה בכלל איסור דלא תטע אשרה, ועוד יש לתרץ שהמשכן בא בגבול האלה, שהיתה אלה קודמת לה בזמן, שעדיין היתה בימי יעקב שהטמין שמה את אלהי נכר, ואולי אין איסור רק ליטע אילן חדש אצל מזבח, ולא מה שככר נטעה מקודם:

וענין המצבה ע״כ צריך לומר הוראת שעה היתה, וכן ענין פלגש בגבעה מה שרצו בני ישראל לדונם בהרג ואבדן את אנשי גבעה, היה בכלל אותן שמכין ועונשין שלא מן הדין, כי לא נתחייבו מיתה על ביאת הפלגש, וגם לא הרגו אותה בידים רק גרמו מיתתה, ובאופן זה אין כאן עונש ב״ד, רק באו לעשות סייג וגדר לד״ת, וכן כתב רמב״ן פ׳ וירא, ואפילו לדעת מהר״י אברבנאל בס׳ שופטים שהאשים אותם בחמשה עבירות גדולות בכל זה הודה, שאין עונשין של אלו היו ע״פ דין תורה רק ע״פ הוראת שעה משום סייג וגדר, וכן בענין הנביא זקן מבית אל (מלכים א׳ י״ג) ואע"ג דהיה נביא שקר, מצינו שדיבר ה׳ עמו, בשעה שהיו יושבים בסעודה, (סנהדרין ק״ג) אמרו גדולה לגימה כי השרה ה׳ שכינתו על נביאי הבעל, והנה בע״כ לא היה עדיין עבודת הבעל בזמן ירבעם, רק עגלי זהב שהיתה עבודה לשמים, וע׳ מהרש״א שם בח״א, ועכ״פ נהג על פי התורה כשורה, כיון שדיבר הקב״ה עמו, ואיך נשא את גוית הנביא עדו על החמור, הרי קי״ל מת מצוה קונה מקומו, והוא מן עשר תקנות של יהושע ע׳ (ב״ק ע"ב ע״א) וא״כ נביא עדו היה נכרי כאן, ולא היו לו קרובים שיתעסקו עמו, וכבר אמרו לר״ע על כל פסיעה ופסיעה כאלו שפכת דמים, ע׳ תוס׳ (כתובות דף י״ז ע״א) ואיך עשה נגד תקנת יהושע, והנה מה שלמדתי רש"י (חולין וא"ו ע״ב) דאין קוברין צדיק אצל רשע מן הך דמלכים, ויקברו איש ויחי ועמד על רגליו, ורש״י (סנהדרין מ״ז ע"א) כ׳ דאותו שחי היה נביא זקן מבית אל, וא״כ אין לטעון מזה אם לא נהג בדת ישראל אחרי דהש״ס קורא לו רשע, ולא היה ראוי שיהיה שכנו של אלישע, אולם דברי רש"י בסנהדרין תמוהים וכבר תמהתי עליו:

תוכן העניינים

דרכי הוראה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה