דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דיני מוקצה בדבר שאינו כלי כלל
כו העצים שלנו (מ"א ש"ח ס"ק מ') ואבנים אסור לטלטלן אפי' לצורך גופן ומקומן אם לא שייחדן למלאכה זו מע"ש. ובי"ט עצים הראויין להסקה לא הוו מוקצה ומותרין לכל התשמישים אבל עצים לחין שאינן ראויין להסקה הוו מוקצה אף לשאר תשמישין (סי' תק"א) ועצים ואבנים המוקצין שייחדן למלאכה שדרך לייחד אותן כגון לכסות פי החבית או לסגור בו הדלת או להכות בברזא (מ"א ש"ח ס"ק מ"ד) בעינן דוקא שייחד אותו מע"ש לכך לעולם (שם ש"ע סעיף כ"ב) ושרביט ממכבדת להכות בו תינוק מהני יחוד לשבת אחד אבל אסור לומר לנכרי ליטול שרביט ממכבדת (שם סעיף כ"ג ובט"ז שם) ומכל שכן קופת עפר או חול שהכניס לעשות בו צרכיו דלאו בר מיעבד מעשה הוא מותר לטלטלו ולכן מותר ליקח פירות הטמונים בחול שאין החול מוקצה (שם סעיף ל"ח) וכן אסור לפרוף על המטבע אלא א"כ כבר פרף עליה מע"ש או שניקבה לתלות בצואר בתו דאיכא מעשה אבל נקיבה בעלמא לא מהני:
כז אם נכרי עשה כלי בשבת אם עשה מדבר שהוא של ישראל אסור להאוסרים נולד בשבת (שם מ"א ס"ק ט"ו) ואם עשה מדבר שהוא של נכרי וכן פת שאפה נכרי בשבת משלו מותר לצורך מצוה או בשעת הדחק (שכ"ה סעיף ד' וסי' תקפ"ו מ"א ס"ק כ"ה) ואם הנכרי התחיל במלאכה קודם שבת וגמרו בשבת שרי (מ"א סי' שכ"ה ס"ק י') ואם ידוע שעשאו לישראל כגון בעיר שרובה ישראל או ששכרו ישראל אפי' קצץ עמו אסור ליהנות ממנו אם לא שצריך לו בשבת יש להקל. ואם יש ספק שגמרו קודם שבת מותר. (סי' רנ"ב ובמ"א שם) אבל להביא מבית האומן בשבת אסור (מ"א שם):
כח קמיע שאינו מומחה אף שאין יוצאין בו לכרמלית מ"מ מטלטלין אותו דהוי כלי רק שאינו תכשיט כל זמן שלא נתמחי (מ"א ש"ח ס"ק נ"ז):