דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דין שברי כלים
כ כלי שנשבר בשבת ומכל שכן אם נשבר מבעוד יום אם הוא עדיין ראוי לשום מלאכה כגון לכסות בו כלי מותר לטלטלו אפי' למאן דאוסר נולד [סי' ש"ח בט"ז ס"ק ה'] ואם זרקו לאשפה מבע"י כיון שביטלה בע"ש מלהיות כלי אסור אבל זרקו לאשפה בשבת שרי [שם מ"א ס"ק י"ז] והא דמותר לטלטל שברי כלים כשראויין לשום מלאכה דוקא כשראוי למלאכה שרגילין לייחד למלאכה כזו אבל כשראוי אחר השבירה למלאכה שאין מדרך העולם ליחד למלאכה כזו אסור. ולכן אסור לטלטל מחט שנשבר ליטול בו את הקוץ או לשום בצעיפי נשים שדרך העולם לזרוק מחט שנשבר בין הגרוטאות אא"כ יחדה לכך בפי' מע"ש (מ"א שם ס"ק כ"ד וסי' ש"ג סעיף י"ט). אבל מחט חדשה שלא תיקנה עדיין מותר ליטול בו את הקוץ או לשום בצעיפי נשים דזימנין דמשוי ליה מנא לזה:
כא דלתות הכלים שנתפרקו בין בחול בין בשבת מותר לטלטלן אפי' אינן ראויין למלאכה אחרת כיון שראויין להתחבר עם הכלי אחר שבת לא נתבטל שם כלי מהן (שם סעיף ח'):
כב דלתות הבית שנתפרקו אפי' בשבת אסור לטלטלן ואפי' ראויין למלאכה אחרת שלא הוכנו ביה"ש לטלטל אף שהוכנו ביה"ש ע"י פתיחה ונעילה מ"מ למלאכה כזו שרוצה לטלטלו עכשיו היה אסור ביה"ש דהא היה אסור לפורקו בשבת ומגו דאיתקצי ביה"ש למלאכה זו איתקצי לכולי יומא ומינה דכלי שהיה מוקצה מחמת חסרון כיס ונשבר בשבת וראוי לתשמיש אסור כיון שהיה אסור ביה"ש וכן כלי שמלאכתו לאיסור בשבת וראוי למלאכת היתר אסור לטלטלו מחמה לצל הואיל והיה אסור ביה"ש לזה (שם מ"א ס"ק י"ט):
כג שיורי מחצלאות מותר לטלטל דחזי לכסות ביה טינופא ושירי מטלניות שאינן מטליתות של מצוה אפי' אין בהם ג' על ג' מותר לטלטל דחזי לקנח בו מידי:
כד עוקצה לבעלי' הוי מוקצה לכל העולם ולכן בגד שאין בו ג' על ג' אצל בעה"ב עשיר דדרך העשיר לזרקו והוא מוקצה אצלו וכיון שהוא מוקצה לבעה"ב העשיר הוי מוקצה לכל העולם אפי' לעניים שחוץ לבית העשיר אבל בגד שאין בו ג' על ג' של עני אף העשור שבבית העני מותר לטלטלו שנגרר אחר בעה"ב אבל עשירים שחוץ לבית העני אסורים לטלטלו והא דמוקצה לבעלים הוי מוקצה לכל העולם דוקא בכה"ג שאתקצי מחמת גריעותא להבעל הבית אבל מוקצה מחמת איסור לבעלים כגון שנדר מככר או תרומה ביד ישראל כיון שהוא מותר לאדם אחר אף לבעלים לא הוי מוקצה (סי' ש"ח סעיף נ"ב בט"ז ובמ"א שם):
כה ספסל שנשמט רגל ממנה אסור לטלטלו ואפי' לסומכו ע"ג ספסל אסור גזירה שמא יתקע הרגל לתוכו ומשוי ליה מנא אבל אם כבר נאבד הרגל ואינו כאן או שנשבר הרגל דלא שייך גזירה צו מותר לסומכו על ספסל אחר (שם ט"ז ס"ק י"ד):