אור ברסלב
דרך החיים כללי דיני מוקצה › דין מוקצה בכלים

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

כללי דיני מוקצה · דין מוקצה בכלים

דין מוקצה באוכלין

יא כלי שמלאכתו להיתר אפי' הוא גדול וכבד הרבה (ש"ח סעי' ב') מותר לטלטלו אפילו לצורך הכלי שלא ישבר ושלא יגנב אבל שלא לצורך כלל אסור. אמנם דבר שראוי להשתמש בו היום והוא נושא אצלו כדי שיהי' מוכן לו בשעתו כגון סכין מותר לטלטלו אצלו כל היום (שם ט"ז סק"ב):

יב כלי שמלאכתו לדבר שאסור לעשות בו בשבת הוי כלי שמלאכתו לאיסור וכלי שמיוחד לדבר שאסור לעשות בי"ט הוא מוקצה אף בי"ט כגון מנורה שלא הדליקו בה ביה"ש בשבת (דכשהדליקו בה ביה"ש יתבאר לקמן) וכן קורנס של בשמים ומחט מותר לטלטלו לצורך גופו כגון קורנס וגרזן לפצוע בו אגוזים ומחט ליטול בו את הקוץ וכן לצורך מקומו כגון שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם וכשנוטלו בידו לצורך מקומו רשאי לטלטלו להניחו באיזה מקום שירצה כמו שיתבאר אח"כ אבל לצורך הכלי שלא ישבר ויגנב אסור וכשמחשב עליו לתשמיש אפי' עיקר כוונתו לצורך הכלי מותר (ש"ח סעיף ג' ובמ"א סק"ח):

יג קדירה שרוב מלאכתו לבשל בו הוי כלי שמלאכתו לאיסור. אמנם בשעה שהמאכל בתוכו מותר לטלטלו אגב המאכל וכן מדוכה שיש בתוכה בשמים. ודוקא בכה"ג שיש בתוכו המאכל שהכלי מיוחד למאכל זה אבל להניח שאר דבר היתר בכלי שמלאכתו לאיסור כדי לטלטלו אגב ההיתר אסור (שם ט"ז סק"ד וב"י בטור בסי' ש"ח):

יד מותר לשמוט דפוס מן המנעל כי הדפוס הוי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטל לצורך גופו וכן מותר לשמוט הקנה מהחלוק שתולין עליו לייבשו (סי' ש"ח מ"א ס"ק ל"א):

טו מכבדת שמכבדין בו הבית הואיל ואסור לכבד הבית הוי כלי שמלאכתו לאיסור (שם ס"ק ע"ה) וכן בגד שעטנז דאסור ללבשו ומקפיד לשמש בו תשמיש אחר הוי מלאכתו לאיסור (שם ס"ק ע"ד) כיס המיוחד למעות הוי כלי שמלאכתו לאיסור אם לא שפתחו למטה וביטלו מן היחוד למעות ויש להחמיר בכיס של מעות אפי' אין בו מעות שלא לטלטל אפילו לצורך גופו ומקומו כיון דקפיד עליה שלא להשתמש בו תשמיש אחר הוי כמוקצה מחמת חסרון כיס דאסור אפילו לצורך גופו ומקומו כמו שיתבאר לקמן. אמנם בכיס התפור בבגד ודאי לא קפיד עליה להניח בו דברים אחרים ומותר לצורך גופו ולכן מותר ללבשו או להניח דבר בתוכו וליטול ממנו ואפי' לצאת בבגד לר"ה שרי דהכיס בטל אגב הבגד (מ"א סי' ש"י ס"ק ה' ו') תפילין כיון שאסור ללובשן בשבת וי"ט הוי כלי שמלאכתו לאיסור וכן שופר:

טז נר שלם של חלב או של שעוה מיקרי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר כשצריך לו לדבר היתר דהוי כלצורך גופו. וכן מותר לטלטל נר או תיבה שמונחים בו נרות שלמים לצורך מקומו. אבל כשהנר אינו שלם מיקרי צרורות ואינו כלי ואסור אפי' לצורך גופו ומקומו (ש"ח מ"א ס"ק י"ח):

יז כלי שמקפידין שלא להשתמש בו תשמיש אחר בחול משום הפסד שלא יופסד בתשמיש מקרי מוקצה מחמת חסרון כיס כגון סכין של סופרים או של שחיטה ושל מילה וכן כלים המיוחדין לסחורה. ואם אין דמיו יקרים דוקא כשנתנן לאוצר לסחורה. וכן נייר חלק העומד לכתוב עליו וכן שטרי חובות וכתבי חשבונות כל שמקפיד עליו שלא להשתמש בו לצור על פי צלוחיתו ושאר תשמישים מיקרי מוקצה מחמת ח"כ ואסור לטלטלו אפי' לצורך גופו ומקומו (שם סעי' א'):

יח לבנים המונחין בבית ולא סידרן לצורך בנין הואיל וחזיין להעמיד עליהן איזה דבר הוי כלי שמלאכתו להיתר אבל סידרן לבנין מוקצין הן ואסורין. וכן עורות של בהמה גסה שלא ייחדן לסחורה בין של אומן בין של בעה"ב מותר לטלטלן דחזו לישב עליהן. אבל מבהמה דקה אסור אא"כ חשב לישב עליהן. וכן נסרים שלא ייחדן לסחורה אם הן של בעה"ב מותר אבל של אומן דקפיד עליהן אסור. וכן פשתן סרוק וצמר מנופץ שנותנין על המכה שלא יסרטו בגדים המכה [דאלו לרפואה בלא"ה אסור בשבת] אם חשב עליהן לתתן על המכה מותר ומכל שכן כשצבען בשמן אבל לצאת בהן לר"ה י"א דלא מהני מחשבה (סי' ש"ח סעיף כ"ד כ"ה כ"ו):

יט כלי שהוא מאוס להשתמש בו מותר לטלטל דקיי"ל במוקצה מחמת מיאוס דמותר (סי' רע"ט סעיף ו'):

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה