דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דין מוקצה באוכלין
א אין שום אוכל הראוי לאכילה מוקצה לשבת אפי' פירות העומרין לסחורה אפי' חטין שזרען בקרקע ולא השרישו וביצה שתחת התרנגולת מותר לטלטלן [סי' ש"י סעיף ב'] ואפי' שצא לצורך כלל. וכן כתבי קודש שניתן לקרות בהן מותר לטלטלן שלא לצורך כלל [סי' ש"ח סעיף ד'] ובי"ט כמאן דאוסר מוקצה בפירות שנתנן לאוצר לסחורה צריך שירשום ולומר מכאן ועד כאן אני נוטל ומכ"ש בפירות דחזי ולא חזי (מ"א סי' תצ"ה ס"ק י'):
ב אוכל שעשה בו מעשה בידים בע"ש שלא יהי' ראוי לאכילה כלל בשבת כגון גרוגרות וצמוקים שמניחין אותם לייבשם והן מסריחות קודם שיתייבשו כיון שיודע שיסריחו הסיח דעתו מהן ואפי' נעשו ראויין לאכילה בשבת כיון דאיכא תרתי בבין השמשות היינו דחינהו בידים ולא חזו הוי מוקצה לכל השבת אבל אם כבר נתייבשו ביה"ש והיו ראויין ביה"ש רק שהבעלים לא ידעו מזה ואח"כ נודע להם שהיו ראויין ביה"ש מותר וכן תמרים הלקוטין קודם בישולן וכונסין אותן בסלים והן מתבשלין מאליהן מותר לאכול מהן בשבת קודם בישולן כיון דלא דחינהו בידים ואנן תרתי בעינן. וגרוגרות וצמוקים של עכו"ם מותרים דאין הכנה שייך בשל עכו"ם (ש"י סעיף ב'):
ג גרוגרות וצמוקים דחזו ולא חזו דאיכא אינשי דאכלי ואיכא אינשי דלא אכלי אי אזמני' נפיק ליה מתורת מוקצה ואי לא לא אבל באינן ראויין כלל לא מהני הזמנה (שם סעיף ה'):
ד אוכל שהיה עליו איסור ביה"ש לאכילה ובשבת נסתלק האיסור אם עשה האיסור בידים קודם שבת כגון נר שהדליקו בשבת וכבתה אסור להסתפק מהשמן בשבת כיון דביה"ש בשעה שהי' דולק היה אסור להסתפק משוה כיבוי והוא דחאו לאיסורו בידים בע"ש אסור משום מוקצה וכן אפי' איסור שהוא ממילא רק שהיה בידו לסלק האיסור ולא סילק הוי כדחוי בידים כגון פירות שהיו מחוברין ביה"ש שהיה בידו ללקטן בעצמו בע"ש ולא לקטן וכן דבר המחוסר צידה אסור מה"ט בשבת ובי"ט משום מגו דאתקצי ביה"ש אתקצי לכולי יומא ועוד יש טעם לאסור במחובר וצידה גזירה שמא יעלה ויתלוש ושמא יצוד. אבל דבר שהיה אסור ביה"ש ולא היה יכול לסלק האיסור בעצמו כגון שוחט לחולה בשבת שאפשר שלא נזדמן לו שוחט או סכין בדוק לא הוי כדחינהו בידים ומותר בשבת [ב"י בטור סי' שי"ח] ובמחובר וצידה אפילו בשל נכרי דלא שייך הכנה בשל נכרי אפ"ה אסורין משום גזירה דיעלה ויתלוש וכיון דהן אסורין באכילה משום איסור היום הוי מוקצה לטילטול ועוד דאסרי להו רבנן משום נולד ומשום גזירה דיעלה ויתלוש [מ"א סי' שכ"ה ס"ק י"ב] אבל שאר דברים שהיה בו משום איסור שבת והוא של נכרי והנכרי עשה האיסור בשבת כגון פת שאפה נכרי בשבת מותר באכילה בשעת הדחק או לצורך מצוה (שכ"ה סעיף ד') ויתבאר עוד לקמן:
ה משקין שזבו מזתים וענבים אסורין משום גזירה שמא יסחוט [ואין מקומו כאן] וחלב שנחלב מבהמה בשבת אסור ג"כ בטלטול (סי' ש"ה סעיף כ' ועיין במ"א סי' תק"ה ס"ק ג' דהטעם משום משקין שזבו) וחלב שנחלב מבהמה בי"ט יתבאר לקמן:
ו מאכל בהמה כל שהוא ראוי למאכל בהמה חיה ועוף המצויין מותר לטלטלן ואם אינן ראויין אלא למאכל חיה ועוף שאינן מצויין אם יש לו מאותו מין מותר ואם לאו אסור. קש ותבן שלנו סתמא עומד למאכל בהמה או לשכיבה ומטלטלין (ש"ח סעיף כ"ח וכ"ט ובמג"א שם):
ז דבר שהוא ראוי לכלבים ואינו עומד לכלבים רק לאדם כגון שומן צונן ובשר חי שאינו ראוי לאכול באומצא ודג חי שאינו מלוח אסור לטלטל (מ"א סי' ש"ח ס"ק נ"ו דלא כט"ז שם) בשבת אבל בי"ט דראוי לבשלו שרי:
ח דבר שהיה ביה"ש עומד לאדם ובשבת נתקלקל מאכילת אדם ונעשה ראוי לכלבים כגון בהמה שמתה בשבת אפי' בריאה מותר לטלטל דמוכן לאדם הוי מוכן לכלבים (סי' שכ"ד סעיף ז') ובי"ט למאן דס"ל דמוקצה אסור ביו"ט אסור בבהמה בריאה שמתה רק כשהיתה מסוכנת מערב יו"ט מותר (סי' תקי"ח מ"א ס"ק ח'):
ט אוכלין ומשקין הראויין למאכל נכרי כגון טריפה ויין נסך המותר בהנאה אם הוא דבר שראוי לכבד בו נכרי כמות שהוא כגון בשר טרפה מבושל מותר לטלטל בשבת ובי"ט כמו אוכלים הראויין לבהמה אבל אם אין עומד לכבד בו נכרי כמות שהוא כגון בשר טריפה חי וכן אם ליכא נכרי כלל במקום זה או דבר טריפה של נכרי המופקד ביד ישראל והמפקיר הנכרי אין כאן דא"א לכבד בו נכרים אחרים וכן טבל שאסור ליתנו לנכרי אסור לטלטל (עמ"ש בחידושי לסי' ש"ק ובסי' תמ"ו):
י כל שגמרו בידי אדם לא הוי מוקצה ולכן קדירות אף שהן רותחות ביה"ש כיון שביד אדם לקררן לא הוי מוקצה אכן אם הקצה אותו בידים בכיון לצורך ביה"ש כגון כפה הסל לפני אפרוחים אף שבידו להפריחן כיון שהקצה בכיון לצורכן ביה"ש ל"ה כגמרו בידי אדם והא דאין מוקצה בשל נכרים אפילו במוקצה מחמת איסור הוא ג"כ מטעם זה כיון דביד הנכרים לסלק האיסור הוי כגמרו בידי אדם רק במחובר ומחוסר צידה אסור בשל נכרים מטעם שכתבתי לעיל ומטעם זה מנורה של נכרי שהדליק בו נכרי בשבת וכבה מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו כשאר כלי שמלאכתו לאיסור אבל הנר עצמן שכבה אסור בשבת דהוי כשברי כלים כמו שיתבאר ונולד אסור אפי' בשל נכרי (מ"א סי' תק"ה ס"ק ג'):