דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דיני וסדר הקריאה וכמה יקרא
א אין קורין בפחות מעשרה וכמו שנתבאר לעיל אצל דיני קדיש בעשרה (סי' קמ"ג):
ב התחילו לקרות בתורה בעשרה ויצאו מקצתן אם התחיל הברכה דהיינו בא"י יגמור כולה וקורין לעלות כמה אנשים שצריכין לקרות ולא יוסיפו על שבעה (בשבת) אבל התחלת ברכו לאו התחלה הוא ודוקא יצאו מקצתן ונשתיירו רובן אבל אם לא נשתיירו רובן לא יקראו. (סי' קמ"ג וא"ר שם) וכ"ז לענין קריאת התורה אבל להפטרה לא יקרא בברכות ההפטרה רק יקרא בלא ברכות (וע' לקמן בדיני ההפטרה):
ג הקורא בתורה לא יפסיק סמוך לפ' פחות מג' פסוקים ואין חילוק בין פתוחה לסתומה ואם כבר בירך אחר שסיים פחות מג"פ סמוך לפרשה הקורא אחריו א"צ להתחיל מפסוק שלפניו רק לתחיל ממקום שפסק הראשון ויקרא עוד ג' פסוקים בפרשה שני' (סי' קל"ח מ"א ועיין ט"ז סימן תכ"ג ועי' א"ר):
ופרשה שאין בה אלא ב' פסוקים מותר לשייר בתחילה ולהפסיק שם (שם):
ה אם יש פסקא באמצע פסוק כגון בריש פנחס מותר לסיים אפי' בפסוק הסמוך לה. וכן לא יסיים הראשון שני פסוקים שלאחר הפרשה דא"כ יתחיל הב' ב' פסוקים סמוך לפ' ואסור לעשות כן וכן במפטיר אם היה באחרונה רק פ' של ה' פסוקים צריך לקרות כל הפרשה שלא יתחיל ב' פסוקים סמוך לפ' (מ"א שם) ומ"מ בדיעבד אם קרא רק שלשה פסוקים אע"פ שלא בירך עדיין ברכה אחרונה יצא וא"צ להתחיל שוב פעם שנית:
ו בשבת שקורין ב' סדרות יש לחבר הסדרות למי שעולה לקרות לשני שיהיה חצי ממנין הקרואים (דהיינו ז' ואין נחשבין מה שמוסיפין) בכל הסדרה:
ז לכתחילה אין לקרות לשני מה שקרא הראשון אבל אם כבר התחיל השני לקרות מה שקראו לראשון אם הוסיף שלשה פסוקים או אפי' שנים במקום דלא אפשר עולה למנין ואם לאו אינו עולה למנין חוץ מפרי החג בחוהמ"ס דא"א (סימן קל"ז):
ח יכוין להתחיל תמיד לקרות בדבר טוב ולסיים בדבר טוב וטובת עכו"ם מה שנעשה טובה להן לא מקרי טובה וה"ה רעות עכו"ם (סי' קל"ח מ"א) וה"ה שלא לסיים במי שעשה מעשה רע (שם במ"א):
ט קללות שבת"כ ושבמשנה תורה אין מפסיקין ביניהם ויתחיל פסוק אחד מקודם אך למען שלא יתחיל בפ' פחות משלשה פסוקים צריך שיתחיל שלשה פסוקים סמוך קללות ולבסוף צריך גם כן לקרות פסוק אחד אחר הקללות אך יראה שלא לסיים סמוך לפ' פחות משלשה פסוקים וכן שלא להתחיל בפרש' פחות משלשה פסוקים כנ"ל (סי' תכ"ח):
י במקום שנוהגין שהרב אב"ד יהיה שלישי אפי' בפ' בחקותי וא"כ שוב לא ישאר להתחיל ג"פ מקודם לקרות התוכחה יש להתחיל עוד הפעם ג"פ לקרות למפרע אך נכון הדבר שהרב ימחול על כבודו ויהיה רביעי במקום שאין מנהג בזה (ע"ש):
יא פ' האזינו מחלקין פרשיותיה בשבת שחרית בדרך זה האזינו. זכור. ירכיבהו. וירא. לולא כעס. כי ידין. וסי' הזי"ו ל"ך כן מהגין במדינות אלו ויש נוהגין במקום לולא כעס. כי ידין. לו חכמו. כי אשא. ואפי' יש חיובים אין לשנות רק יכול להוסיף עוד אחד עד לבסוף הסדרה אבל במנחה של שבת ובב' וה' אין להקפיד (סי' תכ"ח ע"ש בא"ר):
יב ח' פסוקים אחרונים שבתורה אין מפסיקין בהם אלא יחיד קורא כולן (שם) וכן מ"ב מסעות שבאלה מסעי אין להפסיק בהם וכן בשירת הים ועשרת הדברות (שם ועיין א"ר סי' קמ"ג ס"ק י'):
יג בין גברא לגברא צריך לגלול הס"ת וא"צ לכסותה במעיל שלה וקודם מפטיר שאומרין קדיש ויש זמן ארוך צריך לכפותה במעיל וכן בכ"מ שיש זמן ארוך כגון שמזמרין לחתן וכיוצא יש לכסותה (סי' קל"ט וע"ש א"ר):
יד ביוה"כ אין להוסיף על מנין הקרואים אפי' כשחל בשבת כמו בי"ט (מ"א סי' רפ"ב):