דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · הנהגת העולה לקרות לספר תורה ודיני ברכת התורה
א העולה למגדל עולה בדרך קצרה לו וירד מהמגדל בדרך ארוכה אליו ואם ב' הדרכים שוים עולה בדרך הימין לו וירד בהדרך השני והמנהג שלא לירד עד שיתחיל הב' שעלה אחריו הברכה והמדקדקים חוששין שבדרך הליכה לא ישמעו הקריאה לכן ממתינים עד שיסיים השני הקריאה ויורדים בין גברא לגברא (מ"א ס"ס קמ"א):
ב הקורא בתורה צריך לאחוז בס"ת בשעת הברכה וגם בשעת הקריאה יש לאחוז בעמודים (מ"א סימן קל"ט וט"ז סי' קמ"ז וכן הוא בטור) ומי שנוהג לאחוז בעמודי הס"ת ערום אין למחות בידו (עיין מ"א ושאר אחרונים שם סי' קמ"ז ועיין נ"ב ח"א סי' י"ז) ומי שנוהג לאחוז בס"ת עצמו בשעת הברכה אסור לאחוז ערום בלא מטפחת ואפי' נטל ידיו (שם סי' קמ"ז):
ג יש נוהגים לגלול הס"ת בשעת הברכה ויש נוהגין שלא לגלול בשעת הברכה ומי שנוהג כן לא יביט בס"ת בשעת הברכה רק מקודם יראה הפסוק שצריך להתחיל ואח"כ לא יביט בפנים (סי' קל"ט ועיי"ש א"ר):
ד יאמר ברכו והברכות בקו"ר כדי שישמעו העם ויענו אמן והאומר בלחש טועה (סי' קל"ט):
ה אם טעה בבה"ת ופתח אשר נתן לנו במקום אשר בחר בנו אם נזכר קודם שאמר השם מהחתימה (דהיינו נותן התורה) יתחיל מאשר בחר בנו ואם כבר אמר בא"י אף שעדיין לא אמר נותן התורה יסיים אותה הברכה ולאחר הקריאה יאמר אשר בחר בנו (מ"א סי' קל"ט):
ו ואם אמר ברכה הראשונה כראוי ובברכה השניה טעה והתחיל אשר בחר בנו אם נזכר טרם אמרו בא"י נותן התורה יתחיל מאשר נתן לנו אבל אם לא נזכר עד לאחר שאמר בא"י נותן התורה יתחיל עוד הפעם מתחלת הברכה ואם נזכר לאחר בא"י קודם נותן התורה יאמר מיד אמ"ה אשר נתן לנו כו' עמש"ל בדיני ברכת יוצר:
ז העולה לקרות בתורה והראו לו מקום שצריך לקרות בתורה ובירך על התורה והתחיל לקרות או לא התחיל ועיין סי' תרפ"ד בט"ז) והזכירו שפרשה אחרת צריך לקרות וגללו הס"ת למקום הצריך המנהג לברך פעם שנית (כן העיד הפ"מ דדימו הפוסקים ללקח תורמוס ונפל מידו צריך לברך על השני פעם אחרת כמבואר בסי' ר"ז) ולפ"ז אם קראו בר"ח לפ' ר"ח והראו לו למקום שסברו שהפרשת ר"ח הוא במקום זה ואינו במקום זה וגללו למקום שהוא שם ג"כ צריך לברך דדמי ללקח כוס שסבור שהוא יין ונמצא מים אף שהי' יין לפניו צריך לברך (וע' סי' ר"ט ובד"מ שם דדימו לתורמוס הנ"ל ה"נ לא היה דעתו רק על מה שפתוח לפניו כמ"ש הט"ז דלא כפ"מ) אמנם אם אין צריך לגלול הס"ת רק שהראוהו למעלה והוא למטה אפי' בעמוד הב' א"צ לברך דמסתמא דעתו על כל מה שפתוח לפניו (ט"ז וא"ר שם) ומה שנוהגין קצת ההמון לחלק בין עמוד זה לעמוד אחר לא מסתבר דאם בירך בעמוד זה ואפשר שיקרא לפניו גם בעמוד השני דעתו אכולה א"כ מה לי עמוד זה לעמוד הב') (סי' ק"מ ע"ש בט"ז ופ"מ):
ח אסור להפסיק בין ברכה לקריאה ואפי' בשתיקה אסור לכתחילה רק ימהר לקרות כל מה דאפשר לסי' ר"ו במ"א ס"ק ד') ואפילו מענין הקריאה אסור לכתחילה (עיין סי' קס"ז) ואפילו בד"ת ובלה"ק (ע' מ"א סי' ר"ו):
ט ואם שח בנתיים שלא מענין הקריאה אפי' פחות מכדי דיבור צריך לחזור ולברך (סי' ר"י בא"ר):
י והנ"מ שסח קודם שהתחיל לקרות אבל אם כבר התחיל לקרות בין שקרא ג' פסוקים בין שלא קרא ג"פ א"צ לברך פעם שנית ואפי' גלל הס"ת והסיח דעתו (סי' ק"מ):
יא כל מקום שצריך לחזור ולברך צ"ל בשכמל"ו על שהוציא ש"ש לבטלה ואם נזכר קודם שאמר אמ"ה ונזכר שבמקום אחר הוא וצריך לחזור ולומר בא"י יסיים ויאמר למדני חוקיך שיהא נראה כקורא הפסוק (עי' סי' ר"ו):
יב כ"מ שצריך לברך פעם שנית א"צ לברך רק ברכת אשר בחר בנו אבל ברכו א"צ לומר עוד הפעם (ע' א"ר סי' ק"מ):
יג אם בירך בה"ת בבוקר ותיכף קראוהו לעלות לס"ת יאמר פסוק אחד כמו יברכך וכה"ג ואח"כ יברך שנית (סי' קל"ט):
יד גם העולה צרין לקרות עם הש"ץ ונכון שיקרא בנחת ולא ישמיע לאזניו אמנם גם אם משמיע לאזניו ליכא למיחש אבל לא יקרא בקול רם דתרי קלא לא מישתמעי (סי' קמ"א):
טו צריך לכתחילה לקרות מעומד (וע"ל ריש ה' קה"ת סי' ד' ע"ש):