דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דיני ברכת מעין שבע
א הש"ץ אומר ברכה זו ולא הקהל והקהל מתחילין מגן אבות עד זכר למעשה בראשית אם לא שטעה ולא הזכיר של שבת כלל רק התפלל של חול שדינו שצריך ג"כ לאמרה עם הש"ץ כנ"ל אצל תפלת ערבית (ע"ש) ויש להקהל לשתוק ולא לדבר בשעה שאומר הש"ץ ברכת מעין שבע ולהאזין דבריו (שם) וכן יש להקהל לעמוד (עיין א"ר):
ב א"א ברכת מעין שבע הנ"ל (היינו מבא"י כו' מגן אבות כו' אלהינו כו' עד בא"י מקדש השבת) בבית חתנים או בבית האבל שמתפללין שם כל ז' במנין וכ"ש אותם המתפללים בביתם במנין לפרקים ואין הולכין לביהכ"נ כיון דאין שה מנין קבוע אין אומרים [אבל במקום שנהגו שקובעין להתפלל על איזה ימים כמו שרגילין לעשות בירידים ויש שם ס"ת אומרים] אך כל מי שנוהג לומר ברכה הנ"ל במקומות הנ"ל אין למחות בידם (שם בא"ר):
ג א"א ברכת מעין שבע אם חל י"ט ראשון של פסח בשבת סי' תפ"ז] אבל ויכולו אומרים אבל בשאר י"ט שחל בשבת אומרים רק שאינו מזכיר של י"ט באמצע (סי' רס"ח) וכן בשבת שחל לאחר י"ט אומרים (שם):
ד יוה"כ שחל בשבת אין לומר בברכה זו רצה במנוחתינו רק יתחיל או"א קדשנו במצותיך ויאמר כסדר (כ"כ לבוש וא"ר בסי' תרי"ט וע"ש בעט"ז) וכן בכל התפלות אין לומר ביה"כ רצה במנוחתינו (ע"ש במחברים הנ"ל):
ה בשבת של עשי"ת או ר"ה שחל בשבת ויה"כ שחל בשבת אומרים המלך הקדוש ואם שכח הש"ץ ואמר האל הקדוש אם חתם הברכה אינו חוזר לראש ואם לא חתם חוזר להמלך הקדוש (סי' תקפ"ב ופר"ח ופ"מ שם):