אור ברסלב
דרך החיים כללי דיני מוקצה › דיני תפלת ערבית של שבת

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

כללי דיני מוקצה · דיני תפלת ערבית של שבת

השמטה מדיני תפלת ערבית לעיל (בדי"ז ע"א)

א אם שכח בשבת ואמר שומר עמו ישראל חלף הפורס סוכת שלום עלינו וכו' אם מכר תוך כדי דבור יאמר מיד אחר תיבת לעד הפורס כו' ואם שהה כ"ד [הוא כדי שיאמר שלום עליך רבי ומורי] מעת שסיים תיבת לעד אין צריך לאמרו ולא יחזור עוד הפעם (אלי' רב' סי' רס"ז):

ב אם טעה והתחיל תפלת חול גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה ולאחר שסיים אותה ברכה מתחיל בשל שבת ל"ש מכר בברכת אתה חונן ל"ש נזכר בשאר ברכות (סי' רס"ח) ואם נזכר באמצע ברכות אחרונות פוסק באמצע הברכה ומתחיל בשל שבת וגומר של שבת רצה ומודים כו' ואם עקר רגליו חוזר לראש ואם לא עקר רגליו אפילו גמר תפלתו אינו חוזר אלא לשל שבת ומתחיל אתה קדשת (שם) והנ"מ שנזכר קודם אלהי נצור או לפני שאר תחנונים שרגיל לומר אבל אם כבר השלים תפלתו והסיח דעתו מהתפלה ואמר יהיו לרצון כו' כעקורין דמי אע"פ שלא עקר רגליו עדיין (מ"א שם וע' בסדר שחרית):

ג אם היה סבור שהוא חול והתחיל אדעתא דחול ומיד כשאמר אתה קודם שאמר חונן נזכר ששבת היום אין צריך לסיים אותה ברכה רק באתה קדשת כסדר (שם):

ד אם טעה והתפלל תפלה אחת של שבת במקום שצריך להתפלל תפלה אחרת של שבת כגון ישמח משה במקום אתה קדשת יצא בדיעבד אך אם נזכר באמצע הברכה פוסק ומתחיל התפלה הצריכה (שם) אבל אם התפלל תפלת מוסף חלף תפלה אחרת לא יצא [ע"ש] שהוא שקר מוחלט [ע' מש"ל אצל דיני תפלה ביעלה ויבוא ע"ש] וכן אפילו אם נזכר באמצע תפלת מוסף צריך לחזור לראש התפלה ולא מהני שיחזור לישמח משה (שם):

ה אם התפלל של חול במעריב של שבת ולא הזכיר של שבת או שלא התפלל כלל ושמע מהש"ץ ברכת מעין שבע מהראש ועד סוף יצא ולכתחילה יש ליזהר לומר עם הש"ץ מלה במלה מן הברכה עד סוף בא"י מקדש השבת ואם כבר אמרה הש"ץ צריך לחזור ולהתפלל ולא יאמר ביחיד ברכת מעין שבע ואם אמרה ביחיד יצא וא"צ להתפלל שנית (שם) ונכון הדבר שאם נזכר קודם ששמע מהש"ץ הברכה הנ"ל שלא יסמוך על זה רק יתפלל עוד הפעם תפלת שבע כסדר [כי יש חולקין בזה ע' בטור] וכ"ז מהני בשבת לחודא אבל בי"ט שחל להיות בשבת אין יוצא בברכת מעין שבע הואיל ואין מזכיר של יו"ט בברכת מעין שבע (א"ר):

ו לאחר התפלה חוזרים ואומרים ויכולו ואומרים אותו בקו"ר ומעומד ואין לדבר בשעה שאומרים ויכולו ויחיד המתפלל אין אומר אותו כלל והטעם לזה משום דבזה אנו מעידין להקב"ה במעשה בראשית ואין עדות ליחיד ודוקא עדה שלימה ויחיד אם ירצה לומר לא יתכוין לשום עדות אלא כקורא בתורה (סי' רס"ח בט"ז) וכן נכון ליחיד לאמרו (ע' א"ר סי' ר"ס) ואפילו בי"ט ראשון של פסח שחל בשבת שאין אומרים ברכת מעין שבע אבל ויכולו אומרים (עיין סי' תפ"ז):

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה