אור ברסלב
דרך החיים כללי דיני מוקצה › דין בסיס לדבר אסור

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

כללי דיני מוקצה · דין בסיס לדבר אסור

דיני מוקצה בדבר שאינו כלי כלל

כט דבר היתר שהניח עליו דבר איסור בכיון שיהיה מונח עליו בין השמשות של שבת נעשה בסיס לאיסור אבל בשוכח איסור על דבר המותר לא נעשה בסיס לכן אם הניח אבן ע"פ החבית שיהיה מונח עליו בכניסת שבת בכוונה אפי' הי' דעתו לסלקו ביום השבת מיקרי בסיס ואפי' יש יין בתוך החבית לא מיקרי בסיס לאיסור ולהיתר כיון שמונח למעלה רק האבן מיקרי בסיס לאיסור לבד ואסור לטלטל החבית אף אחר שניטל האבן. ואם הניח באקראי כמו שרגילין להניח חפצים אלו על אלו מפני שאין לו ריוח לפנות לכל חפץ מקום בשולי התיבה המ"א מתיר דלא חשיב בסיס לכך והט"ז אוסר. ויש לסמוך על המ"א במקום שהיה דעתו לסלק המוקצה בשבת. והרבה פוסקים סוברים דלא נעשה בסיס רק כשהיה דעתו שיהיה מונח המוקצה על הדבר ההיתר כל השבת אבל כשהיה דעתו לסלקו בשבת אף שהי' מונח עליה ביה"ש לא נעשה בסים ובמקום פסידא יש לסמוך אדעה זו (מ"א סי' ש"ט ס"ק ז') לכן המנורה שהדליקו בה בלילה והיה בדעתו לסלקה מותר לטלטל מנורה זו בשבת ע"י נכרי לצורך גופה ומקומה כשאר כלי שמלאכתו לאיסור כשהוא במקום פסידא אבל הנר עצמו שכבה הוא מוקצה מצד עצמו דאתקצי לאיסורו ולמצותו וגם הוא מיקרי שבר כלי וצרורות כמ"ש המ"א סי' ש"ח ס"ק י"ח. ואפי' תנאי שהתנה קודם שבת לטלטלו כשיכבה לא מהני אבל דבר שנעשה בסיס בשבת ונסתלק המוקצה ממנו בשבת מותר לטלטלו לכ"ע דאין מוקצה לחצי שבת (סי' רע"ט סעיף ד' וה'):

ל אם הניח מוקצה על דבר המותר שהוא של חבירו לא נעשה בסים דאין אדם אוסר את של חבירו ומותר אחר שניטל המוקצה ממנו וכן מותר לנער המוקצה ממנו כמו שיתבאר אבל במקום שידעינן דבודאי ניחא ליה לחבריה במה שהניח עליו המוקצה כגון שהניח כלי של חבירו תחת הנר שלא ישרף צ"ע אם נעשה בסיס לכן אם היה דעתו ליטלו ממנו בשבת דבלא"ה יש מתירין כדלעיל מותר לטלטלו אחר שניטל המוקצה ממנו (ש"ט סעיף ד' ט"ז ומ"א שם):

לא במקום שלא נעשה בסיס כגון בשוכח מעות על הכר מותר לנער את הכר שיפול המעות אכן אם עושה כן בשביל המעות שלא יגנב אסור רק לצורך הכר מותר לנער. ואם הוא במקום שאין יכול לנער אותה במקומו כגון שכח אבן ע"פ החבית ועומד בין החביות שא"א לנערה שם מגביה אותה עם האבן למקום אחר לנער שם וכן הדין כשצריך למקום החבית והכר ולא הספיק לו הטיה והניעור יכול לטלטלם עם האבן והמעות לפנות מקומם (שם סעיף ד' וה'):

לב אם נעשה בסיס לאיסור ולהיתר כגון שמונח על היתר דבר איסור ודבר היתר מותר. ודוקא שהדבר ההיתר חשוב לו עכשיו יותר מן האיסור אבל אם אין ההיתר תשוב יותר מן האיסור לא מיקרי בסיס להיתר ולאיסור רק לאיסור לחוד. וכן בנר שהוא דולק במנורה לא מהני מה שמונח עליו לחם שיהיה בסיס להיתר ולאיסור דכיון שהוא צריך עכשיו להנר שיהיה במנורה חשוב לו יותר מן ההיתר ומקרי בסיס לאיסור לחוד כיון שאין צריך להלחם שיהיה מונח במנורה רק כשההיתר חשוב בעיניו יותר מן האיסור מקרי בסיס לאיסור ולהיתר ואז אם אפשר לנער שלא יהיה הפסד בניעור ינער ההיתר והאיסור אבל אם יש הפסד בניעור כגון סל מלא פירות רטובים ואבן בתוכה שאם ינער הפירות יפסדו יטול אותו כמו שהוא כיון שנעשה בסיס לאיסור ולהיתר ואין מטריחין אותו ליטול הפירות מתוך הסל בידו אבל אם הפירות מונחים בסלים קטנים נוטל הסלים בידו. ואם צריך למקום הכלכלה נוטל הכלכלה כמו שהיא למקום אחר (סי' ש"ט):

לג במקום שהאבן הוא מהודק בסל לצורך סתימת נקב וכן דלעת שקושרין אבן בתוכה כדי למלאות בה מים בטל אגב הכלי ומותר לטלטלו (שם):

לד קינה של תרנגולים ויש שם ביצת אפרוח. אף שלא ידע ביה"ש שיהיה שם הביצה מ"מ כיון שדרך הוא בכך הוי כמניח ולא הוי כשוכח. וכן בכל מקום כיוצא בזה בדבר שדרכו להיות המוקצה עליו בודאי הוי כמניח (מ"א שם ס"ק ו'):

לה השלחן והמפה שהמנורה והנרות עומדין עליו אם היה מונח על השלחן ביה"ש ג"כ ככרות ושאר דברים שצריך להן ג"כ שיהיו מונחין על השלחן בשבת פשיטא שהן חשובין יותר מהנר ונעשו בסיס לאיסור ולהיתר והדין כמש"ל אות ל"ב. ואם לא היה מונח בי"הש רק הנרות הוי השלחן והמפה בסיס לאיסור לחוד ומכל מקום במקום פסידא כגון שנפל נר על השלחן או על המפה יש לסמוך על הפוסקים דס"ל דלא מיקרי מניח כיון שדעתו לסלק אותן בשבת מעל השלחן ומותר לנער השלחן רק שלא יכוין לכבותה ואם יכבה הוי דבר שאינו מתכוין ומותר וטוב לעשות ע"י נכרי במקום שא"צ כל כך אבל בנר של שמן שא"א שלא יקרב אותו אל הפתילה ונמצא מבעיר אסור לעשות כי אם ע"י נכרי דפסיק רישא מותר ע"י נכרי ויש ליזהר שיניח החלות ג"כ על השלחן ביה"ש כדי שיהיה השלחן והמפה בסיס לאיסור ולהיתר (סי' רע"ז סעיף ג'):

לו לא מיקרי בסיס רק המקום שמונח עליו המוקצה אבל שאר המפה לא מיקרי בסיס ומותר לכפול שאר המפה שהוא חוץ למקום עמידת הנרות ואם נפל שם נר מותר לנערה לכולי עלמא

לז לא מיקרי בסיס רק במקום שההיתר משמש להאיסור כגון שהניח נר על השלחן שהשלחן משמש להנר. וכן בהניח מעות על הכר. אבל כשהמוקצה משמש לההיתר לא מיקרי ההיתר בסיס לאיסור כגון פירות שטמן בעפר ומקצתן מגולין ולא השרישו יכול ליטול הפירות אע"פ שבנטילתו מזיז עפר ממקומו דהוי טילטול מן הצד לצורך דבר המותר דמותר כמו שיתבאר. ואע"פ שהוסיפו מחמת לחות הקרקע לא מיקרי זריעה כיון שלא השרישו ואפי' הניחו מבע"י שיהיו שם כל השבת לא מיקרי הפירות בסיס לאיסור כיון דאין הפירות משמשין להעפר אדרבה העפר משמש להפירות. וכן אם כיסה קדירה בדברים המוקצין וקצתו מגולה יכול ליטל' ואין בו משום בסיס דאדרבה המוקצה משמש לההיתר ואם אינו מגולה כלל יכול לתחוב כוש לנער המוקצה כדי ליטול הקדרה דהוי טילטול מן הצד (סי' רנ"ט במ"א ס"ק ו' וסי' שי"א סעיף ח' מ"א ס"ק כ"ג):

לח לא מיקרי בסיס כי אם כשהיה מונח עליו בין השמשות אבל כשלא הונח עליו ביה"ש רק בשבת לא מיקרי ההיתר בסיס אפי' בשעה שהאיסור מונח עליו ולכן אם יש על השלחן עצמות וקליפין אם הן ראויין למאכל בהמה מותר ליטול אותן בידו ולהעבירן מעל השלחן. אכן בי"ט אמור דנולד אסור בי"ט (סי' תצ"ה במ"א ס"ק ז') ואם אינן ראויין לכלבים ולבהמה מותר להגביה השלחן ולנערן דלא נעשה השלחן בסיס אפי' בשעה שהאיסור עליו כיון שלא נעשה בסיס ביה"ש. ואם יש פת על השלחן מותר להגביה הטבלא ולטלטלה עם הקליפין אע"ג דבכ"מ שהוא בסיס לאיסור ולהיתר ואפשר לנער צריך לנער דוקא הכא שאני שאותן הדברים בטלין לגבי פת. ואם צריך למקום השלחן אפילו אין על השלחן כי אם אותן הדברים שאינן ראויין למאכל בהמה מותר להגביה ולטלטלם כיון דלא נעשה בסיס לאיסור ביה"ש. ואם רצה לגרר אותן ע"י סכין מן המפה מותר כיון שלא נגע בהן הוי טלטול מן הצד דמותר כמו שיתבאר לקמן (עי' ש"ח סעיף כ"ז ובט"ז ובמ"א שם):

לט לא נקרא בסים אם האיסור אינו על עיקר הבגד כגון כיס התפור בבגד והניח בתוכו מעות מותר לטלטל הבגד אף שיש מעות בכיס רק שאסור ללובשו בשבת מחשש דשמא יצא בו וכן אסור להניח לכתחילה בע"ש מעות מחשש זה. ודוקא כשפיה לבד תפור בבגד אבל אם הכיס תפור לארכו בבגד ומעות בכיס חשוב כמונח על עיקר הבגד. וכן אם כיס מלא מעות קשור בבגד ואינו תפור כיון דהכיס הוא כלי בפ"ע וקשור בבגד הבגד נעשה בסיס לכיס במניח ואם שכחו הדין כמו שמבואר באות ל"א ע"ש. וכן הדין בתיבה שבתוך השלחן כשיש מעות בתיבה הוי השלחן בסיס לתיבה כיון דהתיבה הוא כלי בפ"ע לא בטל להשלחן ואסור לטלטל השלחן אא"כ יש על השלחן דבר היתר החשוב לו עכשיו יותר הוי השלחן בסיס לאיסור ולהיתר ודינו מבואר לעיל אות ל"ב:

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה