דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דין איזה מילה דוחה שבת ויו"ט
א מילה בזמנה דוחה שבת ויו"ט אבל שלא בזמנה אינה דוחה ואפי' בזמנה אינה דותה אלא המילה עצמה ופריעה ומציצה ואפילו אם פירש חוזר על ציצין המעכבין את המילה היינו אם נשאר מהעור עור החופה רוב גובה' או רוב הקיפ' כמו שנתבאר לעיל ועל ציצין שאין מעכבין אם לא פירש חוזר ואם פירש אינו חוזר ומותר לטלטל האיזמל לאחר המילה להצניעו אף דא"צ לו עוד באותו שבת אבל מכשירי מילה אינן דוחין שמת כיון שהיה אפשר לעשותם מבע"י ואפי' דרך כרמלית שהוא רק מדרבנן אסור להביא סכין בשבת כדי למולו (סי' רס"ו):
ב מלו את הקטן בשבת ואח"כ נתפזרו הסמנים שוחקין לו סמנים אחרים אפי' בשבת מפני שסכנה היא לו אבל אם נתפזרו הסמנים קודם המילה אין לחלל שבת ולשחוק סמנים אלא דוחין המילה עד לאחר השבת וכ"ש היכא שלא היה לו סמנים מע"ש שאין שוחקין בשבת אלא דוחין את המילה עד אחר השבת (שם):
ג שכחו ולא הביאו סכין מע"ש אומר לעכו"ם להביא סכין בשבת ובלבד שלא יביא אותו דרך ר"ה רק דרך כרמלית כללו של דבר כ"ד שעשייתו בשבת אסורה עליו משום שבות מותר לעשותה בשבת ע"י עכו"ם לצורך מילה ודבר שאסור לו בשבת משום מלאכה גמורה אסור לעשותה בשבת ע"י עכו"ם (שם). ולכן מותר ליקח רקב עץ שקורין (מוהל מעל) מן הכותל בשבת ע"י עכו"ם ואף שעושה גומא משום דחופר גומא וא"צ אלא לעפרה פטור אבל אסור וע"י עכו"ם מותר אפי' לכתחילה לצורך מילה ודוקא שהוא תיחוח אבל אסור לכתשו אפי' ע"י עכו"ם (כנ"ל):
ד אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת ואם כבר מל אפי' פעם אחת מותר למול בשבת (שם):