אור ברסלב
דרך החיים הלכות נטילת ידים וסעודה › דין הפסק בין בציעה לנטילה

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

הלכות נטילת ידים וסעודה · דין הפסק בין בציעה לנטילה

דיני חציצה בנטילה

א טוב ליזהר שלא להפסיק בין נטילה להמוציא אפילו בשתיקה יותר משיעור הילוך כ"ב אמה וכ"ש שטוב ליזהר שלא להפסיק בדיבור ולכן אותן האומרים מזמור י"י רועי וגו' קודם הסעודה יש לאמרו קודם הנטילה ואם שכח לומר קודה נטילה יכול לאמרו בין נטילה להמוציא אבל לעשות איזה דבר שצריך דקדוק גדול בעשייתו בין נטילה להמוציא איסור הוא משום היסח הדעת וחייב ליזהר בזה (סי' קס"ו):

ב בוצע בפת במקום שנאפה היטיב היינו בצד שכנגד לד המתבקע כי בזה הצד התחיל לאפות ונדחקה העיסה עד שנתבקע צד שכנגדו ומתחיל לבצוע מצד הפת כדי שיחתוך מעט מצד העליון ומצד התחתון בפעם אחת ויחתוך סביב הפת ויניח פרוסת המוציא מחוברת באמצע וצריכה להיות מחוברת כ"כ שאם יאחז בפרוסה יעלה שאר הככר עמה ויברך המוציא ואחר שסיים הברכה מפרידה כדי שתכלה הברכה בעוד הפת שלם (סי' קס"ז):

ג בפרוסה יכול לבצוע ממקום שנפרס וא"צ לבצוע במקום השלם רק שצריך לחתוך מצד העליון והתחתון (פ"מ שם):

[ד בשבת לא יחתוך הככר עד אחר הברכה כדי שיהיו הככרות שלימות בידו]:

ה בשעת ברכת המוציא יתפוס הלחם (שמברך עליו) בידו דבעינן שתהא הברכה סמוך לעשייה ויתן שתי ידיו עליהם בשעת ברכה שיש בהן עשרה אצבעות כנגד עשרה מצות התלויין בפת. ואם היה לבוש בית יד על ידו צריך להסירה בשעה שאוחז הפת לברך עליו המוציא (שם):

ו לא יבצע עד שיביאו לפניו מלח ואם המסובין רבים צריך להמתין עד שיביאו לפני כ"א ואחד ואם אוכל פת נקי' או שהוא מתובל בתבלין כמו שאנו עושין א"צ להמתין ומ"מ אם רוצה להמתין הרשות בידו ומצוה להביא על כל שלחן מלח קודם שיבצע אף שהפת מלוח במלח מפני שהשלחן כמזבח והאכילה כקרבן ונאמר על כל קרבנך תקריב מלח והוא מגין מן הפורעניות והמקובלים כתבו שחייב לטבל פרוסת המוציא במלח (שם):

ז יאכל מיד אחר הברכה ולא ישיח בין ברכה לאכילה ואם שק צריך לחזור ולברך אא"כ היתה השיחה מעין דברים שהן צורך סעודה כגון שבירך וקודם שאכל אמר הביאו מלח אף לדידן שאין חיוב גדול כ"כ במלח דהפת שלנו הוא עם מלח מ"מ כיון שמצוה הוא לא הוי הפסק וא"צ לברך שנית וכן אם אמר תנו מאכל לבהמה דאסור לטעום קודם שיתן לבהמתו והוי מצרכי הסעודה לא הוי הפסק וא"צ לברך שנית ומ"מ לכתחילה לא יפסיק כלל אבל אם אמר תנו לשתות לבהמה הוי הפסק משום דלשתות אדם קודם (שם במ"א):

ח שכח ואכל ולא בירך המוציא אם נזכר בתוך הסעודה או אפילו אחר שגמר סעודתו רק שלא בירך עדיין בהמ"ז מברך המוציא ואוכל פת (שם במ"א):

ט אם הוא מסופק אם בירך ברכת המוציא אם לאו אינו חוזר ומברך (שם):

י אם במקום ברכת המוציא בירך שהכל נהיה בדברו או שאמר בריך רחמנא מלכא מארי' דהאי פיתא יצא (שם):

יא מי שאינו אוכל יכול לברך לקטנים ברכת המוציא והקטנים יאכלו כדי לחנכם במצות (שם) וה"ה כל ברכות הנהנין (שם):

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה