דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
הלכות נטילת ידים וסעודה · דיני חציצה בנטילה
א צריך ליזהר מחציצה בנטילה כגון צואה שתחת הציפורן שלא כנגד הבשר כגון שהציפורן גדול ועונה עד למעלה מבשר האצבע וצואה שם דמאיס ובצק וטיט שתחת הציפורן אפי' כנגד הבשר אם מקפיד עליו חוצץ ואם אינו מקפיד עליו אינו חוצץ ודוקא בבצק וטיט שכנגד הבשר אבל שלא כנגד הבשר אף שהוא אינו מקפיד כיון דרוב בני אדם מקפידין חוצץ (מ"א בסי' קס"א) ובשבת ג"כ מותר לגרר הטיט שתחת הציפורן בצפרנו רק שלא יגרר את הציפורן (א"ר שם):
ב כל דבר שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ. היה דרכו של זה להקפיד וזה אין דרכו להקפיד למי שדרכו להקפיד חולץ ולמי שאין דרכו להקפיד אינו חוצץ. כיצד היה צבע וידיו צבועות אין הצבע חוצץ על ידיו אע"פ שיש לו ממשות הצבע על ידיו וכן אם הוא טבח ויש דם על ידיו אינו חוצץ וכן אם היה מוכר שומן ויש שומן על ידיו אינו חוצץ אבל אחר שהיה ממשות דברים אלו על ידיו חוצץ ואם היה טבח ומוכר שומן והי' דם ושומן על ידיו איבעיא בגמרא סוף פ' י"א דזבחים ולא איפשטא ובנט"י אזלינין לקולא ואינו חוצץ. הדיו היבש חוצץ והלא אינו חוצץ. גילדי מכה על ידיו אם אינו מקפיד עליו או שמצטער בנטילתן אינו חוצץ (שם במ"א):
ג כל הדברים שאינן מקפידין עליהם אם היה רוב היד מכוסה מהם חוצץ ורוב היד היינו רוב שיעור מהיד שצריך נטילה (שם) ולכן אף מי שנוהג ליטול ידיו עד הקנה של זרוע מ"מ אם מכוסה עד רוב קישור אצבעותיו לכף בדברים שאין מקפידין ג"כ חוצץ דהלכה כדיעה זו שא"צ רק עד מקום חיבור האצבעות לכף היד:
ד אם יש לו מיחוש ביד ונותן עליו רטי' חוצץ וצריך להסירה אבל אם יש לו מכה על היד וא"א להסיר הרטיה אז א"צ ליטול כלל מקום הרטיה (שם):
ה טבעת שעל ידו צריך להסיר בשעת נטילה ודוקא אשה שדרכה להקפיד להסיר הטבעת בשעת מלאכה אבל איש שאין דרכו להקפיד להסיר בשעת מלאכה א"צ להסיר אותו בשעת נטילה רק אם יש בו אבן שגם איש דרכו להקפיד ולכן אותן טבעות שקורין קרא"ם פינגרי"ל א"צ להסיר בשעת נטילה (שם):