אור ברסלב
דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א שו"ת דרכי שלום › סימן יח

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

שו"ת דרכי שלום · סימן יח

סימן יז

הגהות לספרי משפט שלום על חו"מ.

לסימן קעה ס"ה

במש"ש. וע' עירובין כ"ג. הוא ט"ס וצ"ל ערכין כ"ג אבל באהע"ז סי' ק"ב ס"ז מוכח דדוקא בנו וצ"מ ולזה העירנו ח"א. (שם ס"ח) אם מכרה לו בהמתנה וכו' ע' בב"ח דאם מפורסים דהמצרן איש אמוד ובטוח ונוח לכל יותר מהלוקח המצרן יש לו דדבמ"צ וישלם רק לזמן שנתחייב לוקח אבל בשו"ת מהר"ם זיסקונד סי' ב' חולק עליו והוכיח שדעת רמ"א אינו כן ופסק כהרמ"א וע' בתשו' הרשב"א חת"א סי' פ"ה דגם אם המוכר מתרצה אח"כ אפ"ה ליכא דדבמ"צ דבכה"ג לא תקנו ודלא כהרמ"א ואולי כונת רמ"א דאם מתחלה אינו מקפיד וגי"ד שרוצה להמתין למצרן שייך דדבמ"צ וע' שו"ת שם ארי' חח"מ סי' כ"ח שפסק כהרשב"א ועכ"פ צריך שיביא המצרן מעותיו מיד ומצאתי בכתבי הגה"ק מבוטשאטש זצ"ל וז"ל אם המוכר אומר ששניהם שוים אצלו יש דדבמ"צ גם במוכר בהמתנה ואם אמר שאז ה' השוכר נוח אצלו מהמצרן רק עתה מסכים גם על המצרן י"ל דכבר נפקע דדבמ"צ ואם נתן המצרן אח"כ משכון או ערב בטוח י"ל דלא נפקע דינו רק באם לא הי' יכול למצוא כן מקודם ואם הי' יכול רק שלא ידע מקודם אם ירצה מוכר בזה לא נפקע דינו עכ"ל. [שם סעי' י"ג] יעוין בטוח"מ סי' שט"ז בשם תשו' הרא"ש דמוכח כהש"ך ודלא כסמ"ע וט"ז שהבאתי שם. ומ"ש הסמ"ע סקס"ד בשם הג"א מתשו' רשב"א שהבאתי לעיל, ס"ח מוכח להיפוך וע' שו"ת אבקת רוכל סי' קי"ח קי"ט דאם קנה כל הבית ובתוכו מאגאזין והבמ"צ הוא מצרן רק למאגאזין ורוצה לקנות רק המאגאזין רעה היא למוכר למכור למקוטעין וליכא דדבמ"צ גם למי שדר במאגאזין עצמו ע"ש. [שם סעי' כ"ח] הבאתי ד' מהרי"ט ומצאתי בשו"ת גו"ר הספרדי חח"מ כלל ו' סי' ח' שהשיג ע"ד מהרי"ט במ"ש דבחרם סתם גם הרמב"ן ורשב"א מודים ופסק דאין להטיל גם חרם סתם וכל סד"ד בדדבמ"צ להקל ע"ש ן שם סעי' ל"א] מש"ש בשם גו"ר ועמ"ש בקו"א בזה ושו"ב עיינתי בגו"ר ופסק שם דדוקא אם בא לוקח מקודם לימלך עם המצרן. ואח"כ בא גם מוכר ונמלך בו והודיעו סך הדמים שנתברר שהלוקח נותן כן ונגמר ועמד על סך פ' ואם מצרן חפץ בו ימכרנו לו וליכא עוד חשש ערמה מהעלאת דמים על המצרן אז א"צ לקנין אבל בלא"ה יש חשש ערמה ולא אבד מצרן זכותו בלא קנין גם בנמלך מוכר ואף דבראנ"ח סי' קכ"ה מבואר דנמלך מוכר אפי' לא נמלך לוקח מקודם א"צ קנין י"ל כמ"ש וע"ש עוד בשם ראנ"ח דדין נמלך מוכר סגי בשליחו אל מוכר שאמר למצרן שבא בשליחות מוכר וע"ש סי' ז' שנחלקו עליו כמה חכמים והביאו מדברי הג"א דמוכח דנמלך מוכר לבד א"צ קנין והוא חזר וקיים דבריו ע"ש ומ"ש הפת"ש בשם תשו' ח"ש דאם מוכר מרוצה אח"כ איכא דדבמ"צ לפמש"ל ס"ח בשם רשב"א ליתא לדבריו ומצאתי בכתבי הגה"ק מביטשאטש ז"ל דאם עבר זמן משנמלך המוכר דהיינו ששהה איזו זמן ואח"כ מכר יוכל מצרן לומר דעכשיו רצה גם הוא ליתן כן [שם סעי' ל"ב] במש"ש בשם מהרי"ט יעוין תשו' מהר"ם אלשיך סי' פ"ד שהביא ג"כ ד' הרשב"א דכל שידע ולא מיחה יום או יומים לכל היותר מחל מצרנותו וכשמכר בקנין ועדים קלא אית לי' ואינו נאמן לומר שלא נודע לו בתוך זמן ההוא ומשמע דלא כמהרי"ט. ומ"ש בפנים אם צריך לתבוע בב"ד דוקא מלשון הש"ע סכ"ה מקמי דאתא לב"ד או לגבי מוכר וכו' מוכח דא"צ ב"ד דוקא וע"ע ראי' לזה מתוס' ב"ב קמ"ג ע"ב בר"ה בתוספתא וכו' ומתשו' רשב"א שבב"י א"ע סי' צ"ה במש"ש דלאו דוקא ב"ד וגם הוכיח שם דא"כ הו"ל לבאר בגמ' דצריך ב"ד וזהו כדברי וע"ע בש"ך יו"ד סי' קע"ב סקט"ו ובאה"ע סי' ק"ס ס"א בהג"ה ובב"מ אה"ע סי' צ"ג סי"ד ודו"ק [שם סעי' ל"ד] בדין הי' בהמ"צ במדינה אחרת וכו' ע' תשו' לח"ר סי' קל"ב בדין לא הי' מצרן בעיר ורצתה אשתו ליתן המעות דלא מהני ואם המוכר אינו בביתו ויושב במדינה אחרת ע' בבדה"ב שבב"י דאין בהמ"צ שבמקום הקרקע יכול לערער אבל ברלב"ח שם חולק עליו ובשו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ב' פסק כהבדה"ב וגם בשו"ת פאה"ד לרמב"ם סי' קע"ה מוכח כבדה"ב ואולי התם משום מזונות פסק כן כמש"ל סמ"ג ומ"ש בבדה"ב שלא יהא חשש ערמה כ' הדמ"ז שם דאם המוכר דר שם כבר כמה שנים במדינה אחרת ליכא חשש ערמה וע' שו"ת ד"ח ח"ב ח"מ סי' י"ז בשם ר"מ אלשקר סי' קי"ח ונ"מ שעל רי"ו דגם אם אין המוכר בביתו דינא הכי והביא ד' רלנ"ח והעלה דבמקום קרוב כמו מכפר לעיר כ"ע מודו ולא הביא ד' בדה"ב ופאה"ד ורמ"ז הנ"ל [שם סעי' ל"ז] מ"ש בפנים בשם הח"ס בדין ליכא בן אלא בת ע' ערכין כ"ה ב' בת מהו שתעמיד וכו' ועתו"ס ב"ב ק"ט ע"א סוד"ה כיון וגם בתשו' ב"ח שם כתב דחתנו ובנו דינם שוים אלא דס"ל דגם בנו בחיי אביו שייך דרבמ"צ אבל אחר מותו ל"ש דדבמ"צ ושותף עדיף מבנו וע' מש"ל סל"ד ולקמן סל"ז [שם סעי' מ"ב] ע"ע שו"ת משאת משה ח"מ סי' ס"ו שהעיר בקושי' נו"ב ומ"מ פסק כהש"ך ואין חילוק בין מוכר בשעת שעוקר דירתו ובין אחר שעקר. [שם סעי' מ"ז] ע' באס"ז בשם תשו' הרי"ף דגם באשה שיש לה בעל וקנה מאחד מהשותפים חלקו וכ' הקני' על שם אשתו והיא יש לה מעות ליכא דדבמ"צ וע' עט"צ בשו"ת דאם נסע הבעל למרחקים על כמה שנים גם באשה שיש לה בעל דינה כאלמנה [שם] הקונה מן האשה ע"ע בהג"א ב"מ פא"נ סי' ל"ו בשם ראבי' וא"ז ועוד כמ"פ ובאס"ז שם ושבו"י ח"ג סי' קס"ה [שם סעי' נ'] בדין ת"ח המחויב שבועה ע"ע בשו"ת ב"א חח"מ סוסי' מ"ה ובעט"צ סי' פ"ז סק"ל ושו"ת שו"מ מה"ק ח"ב סוסי' ג' בשם רדב"ז וש"פ ושו"מ מ"ג ח"ב סוסי' ל"ח [שם סעי' נ"ג] מ"ר בפניה ע"ד הט"ז. שו"ר בעט"צ שכתב דהט"ז מיירי דוקא אם אין בידו לבטל ההילוך של בנ"א אבל אם יכול לבטלו איכא דינא דבמ"צ ע"ש וזהו כדברי וע' מהרי"ט ח"א סי' ט"ז ברין מי שהחזיק במים העוברים דרך חצרו ומכר מחצה אם שייך בזה דדבמ"צ. (שם) בדין מקומות ביהכ"נ גם בס' מנחה חדשה בשם גו"ר ושבעה עינים פסקו כהסמ"ע וסיימו מי יתן שלא יהי' נוהגים בבתים דדבמ"צ להרים מכשול מחלוקת והובאו בשו"ת שם ארי' סי' כ"ח. [שם] בדין קהל ששכרו מכס הזביחה כתבתי שמדברי רמ"א סמ"ג מוכח דלא כשא"י הוא ט"ס וצ"ל סעי' ס"ג ואח"ז מצאתי בהגהות הגר"א שתמה מזה על המבי"ט וע"ע בשו"ת טה"א סי' כ"ד מ"ש בזה ומ"ש בפנים בשם נא"ד יעו"ש דמ"מ כל זמן שלא נגמר הקנין של השט"ח בכומ"ס הלוה קודם אם אין להמוכר נ"מ בזה ואפי' נתן אח"כ כומ"ס כיון שהלוה ערער מקודם אזי גם הכומ"ס בטל וע' בעט"צ סי' נ' דעכשיו נהגו כהמבי"ט מכח תקנת ארצות שלא לקנות שט"ח בלא ידיעת הלוה דצריך לשאול אותו אם פרוע ודוקא אם הלוה בעיר אבל אם אינו בעיר מותר לקנות וכן אם המלוה רוצה לעשות הנאה להקונה שרוצה ליתן לו מתנה או בשביל שעשה לו טובה יקב"ח המלוה שכן הוא ול"ש תקנ"א כלל וע"ש סי' צ"ב סקט"ז בדין ראובן שתבע לשמעון ממר"ם מקוים והשיב שמעון כי הוא לוה מלוי ופרע לו וראובן טוען שלחתיו עם סחורה שלי והשט"ח מגיע לי וראובן חשוד על השבועה נ"ל שהממר"ם בטל ואף דבסי' צ"ב ס"ט בשטר מקוים גם חשוד גובה היינו משום דמדינא א"צ לישבע שם אבל בנ"ד ראובן מודה שלא הלוה לשמעון רק שטוען שהשט"ח שייך לו והא תקנ"א שלא לקנות השט"ח בלא ידיעת הבע"ד ואם קנה השט"ח בטל אם לא שטוען שהי' בידיעתו וע"ז צריך לישבע בתחלה ולגבות השט"ח וכיון דחשוד נשבע שכנגדו ונפטר ובפרט דלשי' רש"ך וב"ח המוחזק יכול לומר קים לי כדיעה א' דשי' צ"ב שם ובזה כ"ע מודו ע"ש וע"ע בשו"ת ב"א חח"מ סי' ל' בחידושים רסי' ק"צ בדין תקנ"א הנ"ל ועסמ"ע ובאה"ג בדין קונה מעכו"ם שט"ח של ישראל והעכו"ם הי' מתפשר עם הלוה לולא שקנהו זה וע"ש בשע"מ סק"ב מ"ש בזה ובדין מטלטלין כ' בעט"צ דהמנהג לפסוק גם במטלטלין דדבמ"צ כיון דהוא שותף בכל המטלטלין ומ"ש בפנים בדין מוכר שט"ח של ישראל לעכו"ם שוב מצאתי בב"י סי' ס"ו בשם ריטב"א מפורש ג"כ כן. [שם סעי' נ"ה] בדין הקדש לעניים ע' שו"ת פרח מט"א ח"ב סי' ו' דאף דהריב"ש פסק דדינו כיתומים וא"ב דדבמ"צ היינו אם קנה להקדש אבל לכתחלה המצרן קודם וגם דינו של ריב"ש לשי' הסוברים דבעני איכא דדבמ"צ כמש"ל סמ"ט ה"נ בהקדש עניים ואם המצרן אשה אלמנה ודאי עדיפא מכח העניי' ע"ש וע' אבקת רוכל סי' קי"ט דה"ה אם הקונה הקדישו לעניי' לאחר מותו ואפי' נתן רק קצתו עכשיו או לאחר זמן ליכא דינא דבמ"צ [שם סעי' נ"ט] ע' שו"ת ר"מ זיסקונד סי' ב' דלהסוברים דבשכירות ליכא דדבמ"צ ה"ה שותף א"י לסלק לשוכר רק לכתחלה כמש"ל סעי' ס"א ולא דיעבד כמ"ש בשו"ת מהראנ"ש סוסי' קכ"ח וע' תשו' מהריב"ל ח"ב סי' ס"א דגם בשכירות עולמית ל"ש דדבמ"צ להסוברים דל"ש בשכירות ולענ"ד צ"ע לפמ"ש הט"ז סי' קמ"ב דבכה"ג לכ"ע ממכר הוא וכן מוכח בר"ן נדרים מ"ז רע"א וע' תשו' פ"י ח"ב ח"מ סי' צ"ט ובמל"מ פ"ד ממלוה הי"ד. ומ"ש בפני' בדין אותו בית שדר בו השוכר יעוין בתשו' לח"ר סי' קל"ב דגם באותו בית ליכא דדבמ"צ להסוברי' דבשכירות ל"ש דדבמ"צ ואם כבר קנה לוקח מוקמי' בחזקתו ע"ש ודלא כהט"ז וע"ש סוסי' ק"נ עוד בדיני' אלו וע"ע בשו"ת טה"א סי' ל"ב. ומ"ש בפנים בדין שאלה ע"ע בקצה"ח סי' ר"ב סק"א ובט"ז אה"ע סי' כ"ח סקל"ו וב"ש סקמ"ט ובט"ז א"ע סי' נ"ז סק"ד ובאהעו"ז לאו"ח סוסי' ש"ע ומ"ש בפנים מחו"מ סי' קל"א הוא ט"ס וצ"ל קל"ח:

לסימן קעו ס"א

מ"ש בשם ר"מ אלשיך דאמירת לא אזמינך לדין ל"ה מחילה ע"ע בב"י ח"מ סוסי' כ"ב בשם מרדכי פ"ק דסנהדרין דמוכח ג"כ כן וכן נראה מדברי ר"י קורקס שבכ"מ פ"ט משמטה ויובל ה"ט ובס' עה"ש סי' פ"ז הביא בשם תשו' רמב"ם מפורש כן [סעי' ה] במ"ש בפנים בשם רמב"ם וראב"ד פ"ה מעירובין דסתם שותף למחצה הוא ט"ס וצ"ל פ"ה מערכין וע"ע בנימוקי ב"מ ר"פ הבית והעלי' בשם הראב"ד ובתוס' ערכין דף ד' ע"ב ד"ה הוא והקדש ומ"ש בפנים בשם סמ"ג יעוין בב"י יו"ד סי' קע"ז שהביא ד"ז והביא ד' רמב"ם שחולק ע"ז וברמ"א ס"ג פסק כסמ"ג [סעי' ו'] ע' מבי"ט ח"א סי' ר"ב דאם כתב בשטר שיהי' ההיזק שוה בשוה לכ"ע משלם מביתו ומ"ש בפנים בשם ב"ח וש"ך לחלק בין אם הי' ההפסד מכח מו"מ מצאתי בכתבי הגה"ק אבד"ק ביטשאטש ז"ל וז"ל הפסד שלולא המו"מ לא הי' וע"י שהשהו המטבעות בשביל המו"מ הי' עליהם פחת זול וכן בהולכת סחורה שלולא המו"מ לא הי, בא האנס אולי הו"ל כהפסד ע"י מו"מ ויש סחורות שעיקר הריוח בהם ע"י הולכתם בגבולם שבין המלכיות בהעלם השומרים אם נתפסו משומרי המכס אולי הו"ל כהפסד ע"י מו"מ ואולי הפסד הנ"ל הו"ל כמתה מחמת מלאכה לגבי חיוב שמירה אף דשותפים ש"ש זל"ז ואם ביד שותף מעות מותרים שייך שיתחייב באונסים ומ"מ בהנ"ל י"ל דהוי כמתה מח"מ שעיקר הסחורה כן הוא עכ"ל. ומ"ש בפנים בדין אם חלקו כבר הריוח אם רוחא לקרנא משתעבד ע"ע נו"ב מה"ק חו"מ סי' ל' אות כ"ו בסופו ומצאתי במהרי"ק שרש ק"ד מפורש, דאם כבר חלקו קודם שהגיע החסרון בקרן זכה בריוח וא"צ להחזיר וע' בב"י מחודש ג'. סעי' ז'] מ"ש בהג"ה מתשו' רשב"א דלא כהט"ז. נ"ל די"ל דהרשב"א לשי' דס"ל גבי דאקני דיוכל לחזור כמ"ש רסי' קי"ב אבל הט"ז לשי' שם דפסק דא"י לחזור. [סעי' ח'] ע' שו"ת פאה"ד לרמב"ם סי' צ"ד בדין ב' אומנים בשותפות ותקנו כלי של א' ולקח א' מהם להחזירו לבעה"ב ונאבד דכיון דאין הממון שלו איננו בגדר שמ"ב וחייב הוא לבדו ולא שותפו וע' שא"י סי' ס"ד שכ' בפשי' דשותפין בסתמא הוי שמ"ב אם יש גם ביד הב' איזו דבר של שותפות אבל אם הכל ביד א' הוי ש"ש וע' שע"מ סי' ע"ב סק"ז בדין החזיק כל א' סחורה כפי מעותיו בידו אם הוו ש"ש זל"ז. [שם] בד"ה בש"ך סקט"ז וכו' מ"ש בשם פרמ"א עיינתי שנית וכ' דבשינה לא הוי בגדר שותף דהו"ל כזקף ע"ע במלוה דנעשה ממון השותפות כמלוה עליו כיון דשינה מדרך השותפים או מדעת בעלים וע' שו"ת ב"ש אחרון סי' ע"ו שדחה ד' הפרמ"א דמהש"ע ורמ"א ואחרונים ס"ח מוכח דלא ס"ל כן וכ"נ מהמבי"ט וש"ך סי' קפ"ג סק"ט. [סעי' י'] ע' בטור סי' זה סמ"ב בשם תשו' הרא"ש ופרישה שם ונראה משה כדעת סמ"ע ס"ק ס"ט. [שם] בד"ה ואם שינה וכו' מ"ש בשם רדב"ז דכיון שאינו ידוע שבא ההפסד ע"י השינוי חייב לפרוע חלק ההפסד עמש"ל סעי' זה בד"ה ואם שינה וכו' בשם מהרי"ק להיפוך ועמ"ש שם. [שם[ בד"ה הי' קצת ב"א מוכרים בהקפה וכו' בדין צדקה ע"ע בטור סמ"ו במ"ש דהקדש אינו בכלל הוצאה וה"נ בנ"ד וע"ע בשו"ת כנ"י סוסי' ע"ט והובא בפת"ש א"ע סי' נ"ג סקט"ו וע"ע מהרי"ט ח"א סי' קכ"ז ושו"ת גא"י חיו"ד סי' קט"ו ונו"ב מ"ת יו"ד סי' קנ"ח באמצע התשו'. (שם] בד"ה והסכים למעשה וכו' ע' פרמ"א ח"א סי' פ"ט שפסק כהסמ"ע ושכ"ה במהריב"ל ח"א סי' ל"ט וע"ע בב"י סי' זה סל"ז דס"ל דשתיקה מהני וע' מהרי"ט בשניות חח"מ סי' צ"ג באמצע התשו' וע"ע בדרישה סי' ש"כ. [שם[ בד"ה ואם שינה וכו'. במ"ש בשם מהרי"ק ותמהתי שוב עיינתי שם וטעמו משום דשותף ש"ש ודמי לשומר שמתחייב מספק כמש"ל סי' ש"ט ס"א ואף דהרא"ש כתב דדוקא בידוע שיש שינוי היינו בבא להוציא אבל לחייב שותף ב' בהפסד ודאי מספק פטור וחל ההפסד על המשנה לבדו ומצאתי במהרשד"ם ח"מ סי' קע"ט שכ' דד"ז אינו מן הדין רק בתורת קנס וע"ש סי' תי"ח והמעיין במהרי"ק ימצא שכ"כ מדינא וכמ"ש [סעי' י"ב] בד"ה מי ששכר חבירו וכו' במ"ש בשם רדב"ז דפרקמטיא והלואת ריבית בכלל מע"י ועמ"ש בקו"א שם וע' בב"י אה"ע סי' ק"ס בשם תשו' הרא"ש בדין מע"י ליבם דגם מה שתרויח בסרסורית בכלל מע"י. [שם] בד"ה אבל אם מכרה קודם זמנה וכו' מצאתי בתשו' כת"י מהגאון בעל נט"ש דדין שותף מה שעשוי עשוי רק בשותפים ממש ולא באחים שירשו אף שהם שותפים וראי' מב"ב קכ"ז בכור שמכר חלקו וחלק הפשוט וכו' וע"ש בתוס' והעלה עוד דדוקא בשותפים שמתעסקים בעסקיהם ונתקשרו בזה לכן הוי עשוי אבל ביש להם חפץ או בית בשותפות אין ביד א' למכור ולהשכיר רק שיש לו דין יורד ברשות עכ"ד וע' בב"י סי' מ"ו מחודש ל"ז בשם תשו' ריטב"א במ"ש דל"מ תנאה דחד לחברי' וכו' וה"ז כשותפים שמכר א' וכו' ע"ש. ומ"ש בפנים דאם יש ג' שותפים ומכר א' לחבירו המקח בטל יעוין בתשו' רלב"ח סי' קל"ז בד"ה ועל דבר וכו' דמוכח כדברי. [שם[ בד"ה וחיוב לשלם וכו' מ"ש בפנים לדחות ד' נה"מ בשם ריטב"א מצאתי במרה"פ על הירושלמי פ"ה דב"מ ה"ג שחולק ג"כ ע"ד ריטב"א וע"ע בירו' פ"ז דפאה ה"ד ומרה"פ ד"ה הגע עצמך וכו' שהעלה דבגרמא בעלמא ומתכוין לטובה לתקן הדבר פטור בשותף לכ"ע ע"ש. [סעי' ט"ו] בדין מחל א' לחבירו חלקו ע"ע רדב"ז ח"א סי' ש"ז וגו"ר ח"מ כלל ג' סי' מ"ו וע' שו"מ מ"ד ח"ג סי' נ"ט. [שם] בד"ה וא"י לחלק וכו' מ"ש בפנים דשותפים ששכרו לזמן ולא התנו שיעמדו בשותפותם זמן כו"כ יכול כ"א לומר גא"א עויין בתשו' רשב"א שבב"י סי' קע"א סל"ג דמחלק כן וגם מהא דשנים שקנו שדה דרס"י קע"א מוכח כן והדין פשוט כן ובחנם הנחתי בצ"ע. [שם] בד"ה אבל בגוף הדין וכו' מ"ש מסי' קל"ט דכל דאלים גבר י"ל דשא"ה דשניה' אינם מוחזקי' אבל בנ"ד הוא בחזקת שניהם וכל א' מוחזק בחלקו. [שם] בד"ה בהג"ה ואם שינה וכו'. מ"ש בשם נה"מ נ"ל ראי' מרש"י חולין ל"ט ע"ב בד"ה ואי לא וכו' דא"ל לא לעוותי שתפתיך וכו' דמוכח כנה"מ. [סעי' י"ט] בד"ה שותף שחלה וכו' ע"ע ברמ"א סי' רפ"ז ס"ח ובטור כאן ס"מ בשם תשו' הרא"ש ובש"ך יו"ד סי' רצ"ד סק"ל ומהרי"ק שרש קנ"ג ענף א' בסופו ותוס' ב"מ ס"ט ע"א ד"ה דאמרי וכו' ותמצא חידושי דינים. [סעי' כ'] מ"ש בפנים בשם עדות ביעקב כ"ה גם בשו"ת פרמ"א ח"א סי' מ"ט ובס' ש"י סי' קע"א פקפק עליו [סעי' כ"ח] בד"ה חוב מקולקל וכו' ע"ע בדין שותף שגבה מקצת חוב בסמ"ע וש"ך סוסי' קכ"ב ובשע"מ שם סק"ב בשם מהרמ"ל ובדין התנה מתחלת שותפות שלא יתפוס האחד ע' מהרי"ט ח"א סי' מ"ה [סעי' מ'] בד"ה אין א' יכול להסתלק וכו' בדין דיעבד עסי' קע"ה סנ"ג בהג"ה בסופה וש"ך שם דמוכח דבלא מצרנות גם אם אינו נוח לו כראשון א"י לבטל המקח שמכר א' חלקו לאחר וגם בשותפים בבית יכול א' למכור חלקו לאחר עסי' קנ"ד ס"ב וסמ"ע וט"ז שם ועסמ"ע לקמן ס"ק ס"ט בדין קיבל עוד א לשותף וע"ע בטור סי' שט"ז ובד"מ אות ג' דבשכירות יכול ליעכב וה"נ י"ל בשכירות עסק ומ"ש בפנים בשם שע"מ ע"ע בד"מ סי' ש"ל בשם נימוק"י כעין זה ועסמ"ע סקס"ט וש"ך סוסקמ"ו ובט"ז סעי' י' דמוכח דלא ס"ל כטעמו של השע"מ ועכ"פ בדיעבד מה שעשוי עשוי (סעי' מ"א) בדין שותף שלא נתן מעות מצאתי בכתבי הגה"ק אבד"ק בוטשאטש וז"ל שותף שהי' צריך ליתן מעות ולא נתן עד זמן הידוע למכירת אותה סחורה י"ל שא"צ תביעה ליתן וכל שלא נתן בטל השותפות ודוקא בחוב כ' הסמ"ע סי' ע"ג דצ"ל תביעה וגם שם יש פלוגתא ונידון מהר"ם ומרדכי הי' בנגמר השותפות קודם שנתן ראובן המעות והוי בשליחות השותפים מה שנתן משא"כ בנתן שלו ואח"כ קיבל את שמעון לשותף י"ל דבדבר שדרך שותפים להקפיד כגון בזמן מכירת סחורה ודאי אינו מהדין שחבירו יתן מעות וזה יקח ריוח וגם בלא תביעה י"ל הדין כן וגם בדין אמר לא אשלם יעוין בר"פ המפקיד דהוי בעיא בתיקו עכ"ל (סעי' מ"ד) במ"ש בשם מהר"ם ב"ב שוב מצאתי בט"ז סי' של"ג שפסק כן בשם ר"ח ורש"י וא"ז וקובץ ישן. ומ"ש בפנים בשם בל"י הוא בסי' קס"ט ס"ק ט"ו וע' עצ"ל שפקפק ע"ז וע"ש מ"ש בזה ועכ"פ אין היתר רק באופן שיתן הריבית לעכו"ם קודם הלאוה (סעי' מ"ז) מ"ש בפנים בשם הש"מ בדין אם אין השותף רוצה לישבע הועד לפני בשם שו"ת ב"ח כת"י שפסק דאומדנא שנשתתפו אדעתינו לשלם עסקא כמנהג סוחרים ולא לישבע שבועת לא הרוחתי דכל אדם כשר א"ר לישבע אפי' באמת וע"ע בשו"ת שו"מ מ"ד ח"ב סי' פ"ח שפסק כן מסברא וחולק על ההש"מ וזכה לכוין לדעת הב"ח (סעי' מ"ח) בד"ה וישבע וכו' במ"ש בפנים מפי' קל"ט י"ל דבנ"ד הוו שניהם מוחזקים ולא דמי לסוסי' קל"ט דהתם שניהם אינם מוחזקים (שם) בד"ה אבל מי ששלח חבירו וכו' מ"ש בפנים ראי' מנדרים ס"ה מצאתי בשעה"מ פ"ה מטוען מזה ועמל"מ שם ובב"מ אה"ע סוסי' פ' ובמח"א הל' שומרים פי' ח' ואס"ז ב"מ פ' ע"ב בשם רמב"ן בהא דאמרי' קב לכתף וכו' וכי שומר הוא וכו' ע"ש:

לסימן קעח ס"ג

בד"ה אם הוא דבר שא"א מלבנות וכו' הבאתי מהב"י או"ח סי' תקל"ט בשם הריב"ש בהא דלמיזבן משיירתא בחוה"מ וכו' ע"ע בריטב"א ור"ן פ"ק דקדושין בהא דבעי כיבוד משל מי וכו' והובא ברמ"א יו"ד סי' ר"מ ס"ח דמפורש דגם ריוח מזומן לא דמי להפסד וע"ע בב"י יו"ד סי' קמ"ט בשם הר"ן ובתוס' זבחי' ק"ד ע"א ד"ה מ"ד לא הורצה וע"ע בחו"מ סי' ד"ש ס"ה ונה"מ שם ולעיל סי' קע"ו סי"ד דחיתי דבריו. (סי' קפ"ב בתחלת הסימן) כתבתי דהיכי דכל חד בפ"ע מצי עביד מהני גם שלוחם אח"ז מצאתי בס' רנו ליעקב תמורה ט' שהוכיח כן מהש"ס שם וע"ע כה"ג בפסחי' ע"ח ב' ורש"י ד"ה ואי ממשכי וכו' ומנחות נ' ע"ב אי בעי האי מקריב וכו' ובכורות נ"ט ע"ב ספק מנין הראוי וכו' וירושלמי פ"ח דסוטה ה"ו בסופה וגדולה מזו מצינו ביבמות ל"ד א' דשוינהו איהו שליח ושוו אינהו שליח וכו' וקשה הא אינהו לא מצי עביד דאאחע"א וצ"ל דכיון דכל א' בפ"ע חייל הוי בכלל מצי עביד. (סעי' ג') בדין טעה שליח ענה"מ סי' ק"ט סק"ו דאם המשלח קצב המקח דין שליח כבעה"ב (סעי' ח') מ"ש ראי' מזבחים ל"ד וליישב קו' תוס' שוב מצאתי בצ"ק שם שתי' כן וע"ע תוס' יבמות ז' ע"א ד"ה לפי וכו' דהוספה לא מיקרי סותר כללו אבל דבריהם נגד ירוש' פ"ה דפסחי' ה"ב (שם) בד"ה ומיהו הלוקח יכול לחזור מ"ש בפנים לחלק בין הא דשליח שמכר סאתים דמוכר א"י לחזור בו ע"ע כעין חילוק זה ברשב"א קידושין כ"ג ע"ב בשם ראב"ד בהא דאקנו לעבד שלא יזכה בו רבו וריטב"א שם מ"ג בענין סילוק וע"ע מהרי"ט בשניות יו"ד סי' מ"ח בטענה השני' ובדין מקח שבטל מקצתו ע"ע בטוח"מ סוסי' רכ"ז בשם תשו' הרא"ש (סי' קפ"ג ס"ז) בד"ה העולה מזה וכו' ע"ע במהרי"ק הובא בב"י א"ח סי' ש"ע במש"ש דהאי שוכר מן הגוי שליחותא דחברי' עביד וכו' ע"ש ודו"ק. (סי' קפ"ד) [סעי' ב' בד"ה אין כופין וכו' ע"ע בש"ג כתובות סו"פ מי שהי' נשוי ובשו"ת שו"מ מ"ת ח"א סי' א' בשם תשו' פ"מ ועמל"מ פ"ב משלוחין הל' ה' מ"ש ע"ד הפ"מ וע"ע ברא"ש ב"ב ע"ו במ"ש אנו מחויבים לרדוף אחר הצדק שלא יפק זממו לעוות הדין וע' תשו' ב"ח סי' ל"ו וסמ"ע סי' ק"ל סקט"ו וש"ך שם ומ"ש בפנים שם דאם רוצה לחתום צעסיע הוא רק פיטור הוא טפות דצעסיאן הוא מכר ועתוס' כתובות נ"ה סוע"א ד"ה כתובו בדין מתנה אי אית בה זילותא ומ"ש בפנים מדברי כנה"ג א"ע סי' צ"ג בשם ריב"ש ור"י הלוי יעוין גם בט"ז רסי' צ"ג ובב"מ שם ובשו"ת גו"ר הספרדי א"ע כלל ד' סי' ט"ז פסק דלא דמי ללוה שמבזבז נכסי' דדוקא בבע"ח אמרי' כן ולא בכתובה ובפרט דשמא תמות היא קודם ולא הביא ד' ריב"ש ור"י הלוי כלל. (סי' קפ"ה) בד"ה משלם החמשים וכו' דחיתי דברי נה"מ ומצאתי בב"י יו"ד סי' קע"ג בד"ה כ' הרמב"ם פ"ח ממלוה וכו' דנראה כנה"מ כאן ובחוו"ד שם סקכ"ב פסק בעצמו היפוך דבריו שבנה"מ כאן ובעצ"ל שם ולא ראו דברי ב"י הנ"ל ומ"מ לדינא נ"ל כמ"ש בפנים בשם מהרי"ט. (שם סעי' ז') מ"ש בפנים בשם זל"א וקול אליהו ע' בשו"ת תוע"ר סי' י"ט שפסק דצריך לשלם הכל. (סעי' י') בדין נתבטל השידוך ע' בב"ש סי' נ' סקכ"ג בדין הוציא קנס וע' בשו"ת חוט השני סי' ב' דשדכן או סרסור שאמר בתחלה אשדך או אסרסר לך ד"ז בחנם בלא שכר ואח"כ תובע שכר דא"צ לשלם כלום ואם הבטיח בתחלה בחנם וחזר בו קודם גמר ע' מהרי"ק שרש קל"ג ובד"מ סמ"ע סוסי' רס"ד ובב"י סי' של"א ומל"מ פ"ו מזכי' הכ"ד ותשו' מקמ"ח סי' כ"ה. ומ"ש בפנים בדין הבטיח יותר מהמגיע ע' תשו' רמ"א סי' פ"ו דאם נסע עבור זה מביתו למרחקים אין לך מפסיד גדול מזה והוי כצייד שביטל מצודתו ולכ"ע חייב לשלם מה שהבטיח בשדכנות וע' רשד"ם א"ע סי' רי"ב בדין הבטיח לשדכן שישתדל השידוך ואני ארצה אותך היטב וא"ל תן לי ידך ונתן וא"ל תתן לי כו"כ וזה שתק ואח"ז א"ל להשתדל החופה ואתן כמו שהבטחתי ופסק דצריך לשלם הכל ומ"ש בפנים בדין ת"ח עשיר ע"ע מבי"ט ח"ב בשניות פי' קנ"ג. ומ"ש בפנים מהא דעירובין כ"ד הנו לאו כלי אומנות הוא ט"ס וצ"ל ערכין. ומ"מ בפנים דשיעור המרחק לשלם שדכנות כפלים הוא עשרה פרסאות לאו כללא הוא ובכמ"ק נוהגים לשלם גם בפחות מיו"ד פרסאות כפלים ויש נוהגים שאם יש מים מפסיק דנים כמו ממרחק ויש סמוכין מתוס' גיטין ו' ע"א ד"ה ומבי ארדשיר וכו' ואע"פ שהי' סמוכות זל"ז ולא הי' אלא דיגלת מפסיק וכו' מ"מ חשיבו כשני מדינות וכו' ע"ש ובירושלמי פ"ב דחלה ה"ב מכיון דנהרא מפסיק כמו שיש ד' מילין ויותר וע"ש בפ"מ אבל נ"ל דזהו אם צריכין לילך בספינה וכדומה אבל בדאיכא גשר אינו מפסיק כדאי' בבכורות נ"ה, ע"א וה"נ בנ"ד ובדין הוצאה שעשה השדכן מצאתי בכתבי הגה"ק מביטשאטש ז"ל שהמנהג שאין משלמים הוצאה לשדכנים ואם ההוצאה יתירה על השדכנות נותן ההוצאה ואפי' אם השידוך מרחוק לא ישלם השדכנות בזה רק כפי מנהג תשלומין אם ב' הצדדים באותה עיר וכן בסרסורית עכ"ד. ונשאלתי במי שמוכר בית שיש עליו חוב באנק והמוכר לוקח רק מזומן בשיווי חצי הבית והשאר ישלם הקונה להבאנק אם מגיע ש"ס כפי הנהוג בגלילותינו א' פראצענט ממוכר וחצי פראצענט מהקונה מכל שיווי הבית והשבתי דחוב הבאנק הוי רק משכון וגוף הבית נקנה ללוקח וצריך לשלם ש"ס מכל הבית וכה"ג מצינו בסי' רפ"א ס"ז בהתנה שלא יהא לבתו חלק בספרים והלוה על ספרים דכיון דאין ב"ח קונה משכון יש לבתו חלק בהן משא"כ בהוחלטו וה"נ בזה כל זמן שלא הוחלטו הוי רק משכון ועסי' רע"ח ס"ז וש"ך בדין ישראל מעכו"ם וסי' ע"ב סל"ח דין משכון ישראל ביד עכו"ם וע"ש בסמ"ע ס"ק ק"י ובנ"ד נ"ל כמ"ש. עוד נשאלתי בעשיר א' שנושא אשה ענייה ויש לו הון רב אבל אינו מחייב א"ע סך קצוב כמה חייב לשלם שדכנות והשבתי דכפי שנותן לה כתובה וחיוב כחובה היא בתוס' שליש א"כ הוא בעיניו כאלו נתקבל לידו מהאשה סך כזה וחייב ליתן מזה שדכנות והיינו בניכוי שליש מכפי שעולה הכתובה שנותן לה. (סי' קפ"ז ס"א) מ"ש בפנים בשם רלב"ח. ע' בשע"מ סי' קכ"א סק"ז שחולק בכמ"ד על הרלב"ח בזה. (סי' קפ"ח ס"א) בדין מומר אי הוי בן ברית ע"ע תוסי"ש יומא נ"ו דכותים גרי אריות ב"ב נינהו וא"כ ה"ה מומר ועתו"ס ע"ז כ"ז. ובדין מעכו"ם לעכו"ם אם יש שליחות ע' שו"ת בש"ר סי' רכ"ד דס"ל דגם מעכו"ם לעכו"ם אין שליחות וכן הוכיח בב"מ ליו"ד סי' קס"ט סי"א מהרא"ש מלוניל ושכן עיקר ע"ש וכ"ה בתשו' פ"י ח"ב א"ח סי' ה' ומהר"י מברונא סי' רמ"ד ועיין ש"ך פי' קכ"ו סקצ"ד בדין א"ש לעכו"ם אם כבר מסר הדבר לקונה ובקצה"ח סקט"ו. ומ"ש בפנים מדברי הרשב"א קידושין כ"ג ע"ע בש"ך יו"ד פי' קל"ב סוס"ק ל"ג בשם בדה"ב וח"א כ' לי די"ל דהרשב"א לא כ"כ רק בדבר שאין לרבו רשות בו וכהא דנתן לעבד ע"מ שיצא לחירות אבל בשאר דברים שעשה בשביל רבו ידו כיד רבו גם לחובתו וראיה מב"מ צ"ו ע"ח ושם צ"ט ע"ב. ומ"ש בפנים דבמעקה אין ב"נ מצווה שוב מצאתי ברוקח סי' שס"ו דב"נ מצווה על מעקה וצ"ל דהוי אביזרא דשפ"ד. ומ"ש בפנים מדברי מח"א דבפועל י"ש לעכו"ם ע' מרדכי והג"א פא"נ שהובאו בד"מ יו"ד סימן קס"ט ורמ"א ס"ט דמפורש להיפוך וע"ע מהריט"א לבכורות שם פ"ד אות ל"א שהוכיח דגם בעבד דבע"כ עביד אשלד"ע וע' שו"מ מ"ח ח"ב סי' פ"ט בשם רד"ק שמואל ב' י"ב דיואב בע"כ עביד לקיים מצות המלך וישלד"ע ותמה מקידושין מ"ג שם ע"ש וע' נו"ב חא"ע סי' ע"ח וסי' פ' אות ט"ו וסי' פ"א אות ח' בדין שליחות לעכו"ם היכי דבע"כ עביד שהבאתי בפנים מנו"ב מ"ק ח"ב סי' ל"ז. ומ"ש בפנים מהא דעירובין מ"ט ראי' נגד ד' נה"מ ע"ע בפמ"ג א"ח סי' ש"ז במש"ז סק"ד. ומ"ש בפנים מהפמ"ג א"ח תל"ז דבדרבנן קטן נעשה שליח מצאתי תשו' בכת"י מבעל נט"ש שהביא סתירה מנימוק"י יבמות ר"פ ב"ש בהא דנישואין למיאון ל"מ ע"י שליחות דא"ש לקטנה ובתוי"ט שם מ"ב ודוחק לחלק בין להקל ובין להחמיר ולפמ"ש תוס' גיטין ס"ד במידי דשייך בנפשי' י"ש לקטן לפ"ז נכונים דברי הע"ש שהביא הפמ"ג וע"ש בפ"י עכ"ד. (שם סעי' ב') מ"ש בפנים בשם צ"צ ע' בשע"מ סוסי' צ"ו ובפת"ש רסי' רצ"א. (שם ס"ו) מ"ש בפנים בשם קצה"ח וט"ג יעוין בב"מ אה"ע סי' קכ"א ושו"ת ב"א חא"ע סי' קי"א וח"ס א"ע ח"א סי' ד' ושו"מ מ"ח ח"ד סי' ס"ו. (רסי' קפ"ט) מ"ש בפנים ע"ד תשו' רמ"א ע"ע באש"א להגאון ר"א ברודא פא"נ סי' כ"א אות ו' ובשע"מ רסי' צ"ז סק"א. (שם ס"א) בדין מחל השיעבוד יעוין תשו' הרא"ש כלל י"ג דין כ' דגם בחכירות דשלב"ל וא"ב ממש והקנין נתפס מצד סטימותא אפ"ה ל"מ סילוק ומחילה לבטל המקח רק בחוזר ומקנה לו ועמג"א סי' רמ"ה סק"ז ומחה"ש שם ונו"ב מ"ת א"ח סי' נ"ח דגם בהחזיר מעות המקח ולא נתכוין לשם קנין לא נתבטל המקח וע' מהרמ"ל קידושין י"ד וע' ריב"ש סי' רכ"ב דמוכח דאם המוכר לא נתן המקח בזמנו והעביר הדרך במשקל הסחורה וכדומה ונתרצו שניהם בביטול המקח אזי המקח בטל וע' ר"מ אלשיך סי' ט' בדין א"ל לך לשלום ועשה מה שתרצה שאין זה מחילה וסילוק ע"ש עוד בזה. (סי' ק"צ ס"ב) מ"ש בפנים בדין נתן שט"ח אם הוי ככסף ע' שו"ת פ"י ח"ב סי' צ"ב באמצע התשו' דס"ל דשט"ח אינו קנין כלל בקרקע ועסמ"ע סי' קנ"ה ס"ק פ"א. ומ"ש בפנים מדברי הסמ"ע וט"ז בענין קנין כסף ע' אס"ז ב"ב מ"ח ע"ב בשם רשב"א ונימוק"י בשם ריטב"א דמפורש דפרוטה באשה בקידושין הוי דמי שיווי. ומ"ש בפנים מהרשב"א קידושין מ"ז ע"ע בשי"ק ומרה"פ על הירושלמי פ"ב דקידושין הל' ה'. (סעי' ט"ו) מ"ש בפנים בדין זקף במלוה אי סגי בקביעת זמן ע"ע בב"מ א"ע סי' צ' ס"ט שחולק על הסמ"ע וע' שו"ת הרי"מ חיו"ד סי' י"ז דבדין עייל ונפיק ל"מ זקיפה דסי' ס"ז שקבע זמ"פ אלא בעינן שיאמר בפי' קני במשיכה וזוזי ליהוי הלואה גבך ע"ש (שם) בדין מכר בהקפה הבאתי ד' הב"ח וצ"צ בענין תקנת ארצות וע"ע בב"מ א"ע סי' צ' ס"ט ובזל"א ח"ג ח"מ אות ג' ובנה"מ סי' קט"ו סק"ד וע' בס' בית אברהם סי' צ"ו שדחה ד' הצ"צ ופסק כהב"ח ושכ"ה בתשו' הגאונים סי' ג"ב ומצאתי בכתבי הגה"ק מביטשאטש ז"ל במ"ש הצ"צ דבעסקא הנותן קודם לשאר ב"ח מדינא נראה דבעסקא שבזה"ז שכל נכסיו משועבדים ל"ש ד"ז ומכח תקנת ארצות הוי ספק בתקנה דלהקל ובפרט בתפס הבע"ח לא נהגו כלל בהתקנה עכ"ד. ומ"ש בפנים בדין לא תבע אי הוי כעובר ע"ע בסמ"ע סי' קל"א סק"ח ובהגהת א"ב לסי' ע"ג. ומ"ש בפנים ע"ד הרשב"א שבב"י א"ע סי' ל"ח דבנידון הרשב"א שניהם נתחייבו שוב עיינתי ברשב"א ולא מיירי ששניהם הי' חייבים להביא רק האלמנה לבדה נתחייבה להביא וא"כ נדחה תי' זה:

שם בד"ה ונראה וכו'. ע"ע בש"ך סי' ע"ג סקכ"ו ושע"מ שם ובריטב"א שעל הרמב"ן נדרים פ"ג במשנה דנדרי אונסין. (סי' קצ"א ס"ד) מ"ש בפנים מתוס' קידושין וירושלמי דמתנה יש לה קול ע' בחו"מ סי' קט"ז ס"א והוא מהה"מ בשם ר"ח ורשב"א וצ"ע. ומ"ש בפנים בענין טענה דל"ש ע"ע תוס' ב"ק נ"ז סוע"א ובאה"ע סי' מ"ה וט"ז סק"ב. (סי' קצ"ב סט"ז) מ"ש בפנים בדין השליש שט"ח לעשות שטר ועסי' רמ"ג ס"ט דמוכח דקנה וא"י לחזור וע' בטור סי' קע"ג בשם תשו' הרא"ש וצ"ל דהכא מיירי בהתנה בפירוש שלא לקנות עד שיכתוב. (סי' קצ"ג) עמ"ש בפנים וע"ע בתוס' ב"מ פ"ח ע"א ד"ה תבואת וכו' וע' חולין קל"ח ורא"ש וב"י יו"ד סי' של"ג גבי גיזה ודו"ק. (סי' קצ"ד ס"ב) מ"ש מהרא"ש ב"ק ע"ע תוס' ב"ב ל"ח ובקצה"ח סי' ר"ה סק"ב. (רסי' קצ"ח ס"א) מ"ש בפנים בדין זיכה ע"י אחר יעוין בחולין דף פ"ג ע"א דגם בנתן מעות ל"מ בשאר ימה"ש זיכוי ע"י אחר. (סעי' ט') בד"ה ובתשובה וכו'. מ"ש בפנים ראי' מנדרים י"ט יש לדחות ע"ש בפי' הרא"ש ובפסחים ט"ז ורש"י אבל יש ראי' מהא דספק משקין לאוכלים טמא ולכלים טהור ע' פ"ד דטהרות מ"י ור"מ שם ושוב מצאתי בפמ"ג בפתיחה להל' נט"י ושו"ת ספ"י סוסי' ל"ט שהעירו בזה. (סי' ר' סעי' ז') אא"כ פסק וכו' מצאתי בכתבי הגה"ק אבד"ק ביטשאטש שכתב דאם המקח לא נתפרש בדיבור רק אמר שיהי' כפי הכתב שנותן לו הוי פיסוק דמים גם אם אינו כת"י המוכר ולא חתם עליו:

שם בד"ה בהג"ה כל שיקנה המקח וכו' הארכתי בכונת ד' ריב"ש ורמ"א ושוב בא לידי תשו' הריב"ש סי' רכ"ב ושם הי' המעשה שמכר גקמי צמר לבינוט (עכו"ם) ומכרה בינוט לשלמה ומכרה שלמה ליהודה ונתן ביד יהודה כתב לגקמי שיתן ליהודה הצמר והוא נתן לו מותר המעות כי הצמר היתה עוד בידי גקמי וכשבא יהודה לקבל הצמר רצה גקמי לעוות הדרך עליו במשקלה וברירתה מכפי הנהוג וסגר בעד הצמר ולא נתנה לו ולא הודיע יהודה לשלמה כלל ואח"ז רצה והודה לבטל המקח והשיב שלא נתבטל המקח עי"ז וכמ"ש בב"י והוסיף שם טעם דכיון שלא התרה יהודה בשלמה על ההפסד והוצאות שיתהוה עי"ז כמנהג הסוחרים לכן א"י לבטל המקח דלא הו"ל לשתוק כשנתהוה הסכסוך בהמשקל וברירתה וגקמי לא ביטל המקח אז וגם אם גקמי נתרצה לבטלו מ"מ הקונה שלו שהוא בינוט לא נתרצה בביטולו ומה שנתן שלמה כתב ליהודה איננו בגדר מעמ"ש שיסתלקו חיובי שלמה ויהודה זמ"ז ולכן פטור שלמה גם מהוצאות שנתהוה כיון שלא הודיעו יהודה מזה ושחק בכונה שיתבטל המקח וכמ"פ ביקש שלמה ממנו מקודם שיקבל הצמר והוא נתעצל בזה עכת"ד ומוכח מזה דחם התרה בו על ההפסד והוצאות בשעה שלא נתן גקמי הצמר הי' מתבטל המקח וכן אם הי' שניהם מתרצים בביטולו וצ"ע, (סי' ר"א ס"א) בדין סטימותא בקרקע שהבאתי ד' הב"ח ע' בעט"צ בשם רש"ל דגם בקרקע מהני סטימותא ושכן עיקר דלא כש"ך ע"ש וגם מדברי הר"י ואס"ז ב"ב נ"ד שהבאתי לעיל סי' קצ"ד וכ"ה ברשב"א גיטין י' מוכח כהרש"ל וכ"ה ברא"ש פ"א דב"מ כמ"ש בקו"א ובעט"צ סי' שט"ו הביא מתשו' בי"ע סי' צ' שפסק דשכירות בית אינו נקנה בתק"כ דהיינו סטימותא משום דהוי קרקע וסותר למ"ש כאן ומצאתי בכתבי הגה"ק מביטשאטש ז"ל בשם חותנו בעל נט"ש שהורה דבמכירת קרקע דנהגו לכתוב שטר ל"מ קנין סטימותא בלא שטר אבל בשכירות קרקע מהני סטימותא עכ"ד. ומ"ש בפנים אם סטימותא מדרבנן ע' תשו' רמ"א סי' פ"ז דמוכח דהוי רק מדרבנן אכן ברדב"ז ח"א סי' תק"ג מוכח דהוי מה"ת ובדין קנין שהוא מדד"מ ע' ביש א"ע סי' כ"ח ואב"מ שם שנחלקו בזה ובתשו' ח"ס יו"ד סוסי' שי"ד כ' בפשי' דהוי מה"ת ומדברי עליות הר"י שהובא לעיל סי' קצ"ד מוכח דד"מ דמי לסטימותא ועשו"ת בנין ציון החדשות סי' ט"ו שהחמיר בקנין מדד"מ לענין בכור והביא רק מהב"ש הנ"ל ולא משאר מקומות הנ"ל וע' תוע"ר ח"מ סי' בדין שכירות מס דלא נקנה רק במעמ"ש וליתא דסטימותא מועיל גם בזה כמ"ש בפנים בשם רשד"ם וע' הגהת א"ב מסי' קכ"ט ס"ה וסמ"ע שם וע' תשו' הרא"ש כלל י"ב סי' ג' דסטימותא בדיבור לבד בלא שום מעשה ל"מ כלל וע' ברא"ש פ"א דב"מ סי' ל"ח דגם סטימותא לבטל קנין המועיל מהני. (סי' ר"ב) בד"ה ואגב אבאר וכו'. ענה"מ סי' ס' סקט"ו וסקי"ז וע' רשב"א גיטין והובא בב"י א"ע סי' קל"ד ובט"ז סק"ד ומצאתי בתשו' רשב"א ח"ד סי' נ' בביאור היטב דהודאה רק מתורת נאמנות ול"ה קנין כלל וע"ש בהג"ה שרמז לח"ג סי' ס"ז (סי' ר"ג ס"א) בד"ה וע' בשו"ת ח"צ. ע"ע בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב סי' כ"ב שהשיג על אביו ועשו"ת חיים שאל ח"א סי' ע"ד ותשו' אבקת רוכל סי' ק"ה ושו"ת פני יצחק הספרדי חח"מ סי' י"ט ובסי' כ"ב הפלה דהודאה בכתב לכ"ע מהני גם בבריא והביא מכמ"ק בזה. (פי' ר"ד ס"א) בד"ה בש"ך סק"ב וכו' במש"ש דכיון דלוקח לא עשה איסור שאני עתו"ס בכורות י"ג ע"ב ד"ה ה"ק ותמצא ראי' לזה וע' תומים סי' כ"ח סק"ד ודו"ק (שם) בד"ה ויש לבאר עוד וכו' מ"ש בפנים בשם פמ"א ע' מהרי"ט בשניות חו"מ סוסי' פ"ט מוכח להיפוך וע' מהרי"ק שרש קל"ג ודו"ק וע' אס"ז ב"מ ע"ז ע"ב בד"ה לא יהא וכו' דמוכח דלראב"ד חייב ולתוס' וריטב"א פטור ע"ש ודו"ק. (סי' ר"ה ס"ג) בד"ה פשרה וכו' ע"ע רשד"ם חא"ע סי' כ"ה וחח"מ סי' תי"ט ושו"ת ב"א החדשות דף כ' ע"ב ודף כ"א כ"ב כ"ג ותשו' לח"ר סי' מ"ז וסי' קע"ט. (סי' ר"ו ס"ב) ואם אמרו כפי שישום המוכר עצמו או הלוקח ע' רדב"ז ח"ה פי' ש"א רפ"ב דאין בקנין ממש ודלא כשו"ת טה"א סי' ז' שצידד דמהני ונעלם ממנו ד' רדב"ז (סי' ר"ז ס"א) מ"ש בפנים דבמטלטלין א"צ ת"כ עתשו' ב"ח סי' ל"ז וצ"ע. ומ"ש בפנים בשם מק"ח תמ"ח סק"ו כ"ה להדיא בתשו' רמ"א סי' נ"ב וצ"ל דהא דסי' רנ"ג סי"ב שאני מתנה גם י"ל דבאמר תחלה התנאי מהני גם בכה"ג ועתשו' רשב"א חתו"א סי' ש"נ דבכתב שיבא לזמן פלוני אינו ענין תנאי כלל וע"ש פי' שנ"ז דלא דמי לגי"ד. (שכ) בד"ה וע' בחי' רמב"ן ב"ב וכו' דתנאי שבינו לבין עצמו ח"צ למשה"ח וכו'. ע' ירושלמי פ"ז דדמאי ה"ז דמוכח להיפוך וצ"ע (שם) בד"ה אבל יש לבאר וכו' ע' שו"ת מהר"ח ח"ז סי' רנ"ב דבעבר הזמן אי"ל הריני כאלו התקבלתי, וע"ש סי' רכ"ג ועסי' ע"ג בסמ"ע סק"ז וש"ך סק"ה וצ"ע (שם) בד"ה ויש לבאר עוד וכו' במש"ש בשם שבו"י בדין נתינה ליד ב"ד ע"ע בב"ש א"ע סי' קמ"ג סק"י וע' תשו' ריב"ש סי' שי"א ובב"י סי' ל"ד מביאו וע"פ בפט"ל בשו"ת לסי' ק"כ בשם תשו' בי"ע ומ"ש עליו ובשם תשו' רש"ך סי' צ"ט (שם סעי' י"ג) בד"ה והנה לעיל סוסי' ר"ג וכו' הבאתי בשם זל"א בשם תשו' ב"ד דבלשעבר ל"ש אסמכתא והשעה"מ חולק הוא ט"ס וצ"ל בשם הב"ד דגם בלשעבר שייך אסמכתא והשעה"מ חולק (שם סט"ז) בדין מחילה בספק אם צריך קנין הבאתי מכמ"ק שוב מצאתי בתשו' מהר"ם ב"ב הישנות סי' תשי"ח דמוכח כהט"ז אבל ברדב"ז ח"א סי' ש"ז ובפ"י ב"מ ס"ו ד"ה ר"נ אמר וכו' פסקו דגם בכה"ג אצ"ק וכן נ"ל ראי' מתוס' ב"מ פי"ב ע"א ד"ה חוזר וערש"י כריתות ז' ע"ב ד"ה מאי עבדן ותוס' סופ"א דקנים מ"ד בסופה ודו"ק (שם) בד"ה ונותנים שתיהם לשליש וכו' מ"ש בשם שו"ת א"א כ"ה שם בחח"מ סוסי' ד' ולא הביא דברי נה"מ כלל (שם) בד"ה שם בש"ע וי"א שקנין שעושין בשידוכין וכו' ע' ירושלמי פ"י דב"ב הל' ה' דמי שנותן בנו לחבירו ללמדו אומנות ועשו קנסות ביניהם דל"ש בזה דין אסמכתא ובמהר"פ שם ביאר דדמי לשידוכין מפני חיי הבריות שימצאו ללמוד אומנות וע"ע בירושלמי פ"ה דגיטין ה"ח ושי"ק שם בזה ומ"ש בפנים בשם צ"צ בענין הקנס ע' עט"צ שפסק דתמיד יש לפסוק קנס כפי ערך צד המרובה כי הבושת יותר מזה ובענין פגם ע"ע ברדב"ז ר"א סי' תס"ג הובא בפת"ש לא"ע סי' נ' סקי"ג וע' רשד"ם חא"ע סוסי' כ"ג בדין נודע שמזייף מטבעות ומ"ש בפנים בדין המרה ע"ע בתשו' סי' ח' שציינתי שם שהאריך בדברי תוס' ורא"ש שפלפל בנו"ב וע"ש שכתב דאנו רואים כמה חשובים והגונים דלא קפדי להתחתן במי שנמצא במשפחתו מומר ר"ל לכן לא דמי לאומדנא המבטלת שידוכין ועמש"ל בהגהות לקו"א לכאן בזה ומ"ש בפנים בדין נתרפאה משטותה ע"ע שו"ת ג"פ סי' ע"ד באמצע התשו' בדין נתרפא החתן ממום ומ"ש בפנים מהסמ"ע סי' רפ"ו בשם מהרי"ו עתשו' מהר"ח א"ז סי' קנ"ב בזה ומ"ש בפנים בדין ביטל האב השידוך ולא נודע אם בתו מסכמת ע"ע באה"ע סי' ע"ה ס"ב בהג"ה וע' חי' הרמב"ן לחולין ל"מ ומ"ש בפנים בדין זמן הנישואין עמש"ל סי' ר' ס"ז מכמ"ק בזה וע' מבי"ט ח"א סוסי' מ"ב ומהרי"ט ח"א סי' קל"א בדין עשו זמן אימתי שיתרצו הצדדים ומ"ש בפנים בשם הר המור כ"ה גם בתשו' מש"נ סי' ס"ד וע' רלב"ח סי' קל"ד ולח"ר סי' ר"ב דאם נותן גם ההוצאה למכרם אזי גם שוה כסף ככסף וע' קה"י לב"א סי' שע"ה ומ"ש בפנים בדין מי הוא הנתבע ע"ע שו"ת ד"ח ח"ב ח"מ סי' כ"ה ובתשו' לק"ק זבלאטאב כתבתי דלפמ"ש הר"ן בכתובות סו"פ מי שהי' נשוי בשם הרשב"א בדין מכר לשנים ופירש לאחד בשטרו בכ"ה ניסן ולהשני כתב בניסן סתמא דכיון דמדינא שדות שניהם משועבדים אלא דחכמים תקנו שלא לגבות ממשועבדים א"כ עליו לברר ועליו הראיה וע"ע בירושלמי פ"ט דכתובות ה"ב ובב"י סי' ק"ד בשם רשב"א וע"פ בב"י ח"מ סוסי' י"ג בשם רשב"א ובהה"מ פ"ד מגזילה ומל"מ פכ"ו ממלוה דאפי' תפס מי שבא מכח התקנה אין דינו כמוחזק א"כ י"ל דה"נ הבא לתבוע איסור החרם מתקנת הקדמונים צריך לילך אחר שכנגדו דהשני מוחזק ואם יש ביניהם תביעות ממון תלוי מי המוחזק והוא הנתבע כנלענ"ד:

אגב אכתוב מה שראיתי בכתבי הגה"ק מביטשאטש בשם הנט"ש קבלה שיש תקנת ארצות שבאם אחר שנשתדך עם בתו מתה בתו האחרת ונשארו יתומים וחתנו רוצה לישא אחות אשתו המשודכת יוכל אביה לבטל הקשר ופטור מקנס ושכן עושים מעשה ודנים כן (שם) בד"ה שם בהג"ה ומיהו קנין צריך וכו' מ"ש בפנים בשם שח"י שו"ר בב"ש א"ע סי' נ' סקט"ו שהביאו וע"ש בב"מ מ"ש בזה (שם) בד"ה בסוף הסימן וכו' מ"ש בפנים בענין לשון הוסיף ע"ע בירושלמי פ"ח דסוטה ה"ט ראי' לזה ועתו"ס מ"ק ג' בד"ה יכול וכ"ה להדיא בתשו' ב"י דיני כתובה סי' ט' ויש לעיין מפ"ח דאהלות מ"ג מוסיף עליהם ריחים ופי' הר"מ שם ובב"מ נ"ד סוע"א בהא דחומשו כמותו ודו"ק (שם) בד"ה ובדין אם כתב בשטר וכו' עכ"פ קרוב לסך הנ"ל וכו' יל"ע קצת מתוס' חולין צ"ט ע"ב בד"ה והאר"י וכו' ע"ש בסוה"ד ובמהרש"א ודו"ק ומ"ש בפנים ראי' מקידושין מצאתי אח"כ בע"י קידושין שם ובקה"י בלב"א סי' תקפ"ג שהביא ד"ז וע"ע מהרי"ט בשניות חא"ע סי' ל"ר ובט"ז יו"ד סי' רל"ב סוסק"א וע"ע במד"ר ר"פ ויחי בלשון קריבה למיתה (שם) בד"ה ואגב אבאר וכו' עתשו' ח"צ סי', ק"ט שדעתו נוטה דלא קנה בדיבור עד שיעשה קנין וכ"ה בתשו' מהר"י מברונא סי' קכ"ח דאפי' אמר אלף פעמים הן או לאו ואפי' ביום אחרון מצי הדר בי' עד שיעשה קנין או עד רגע האחרונה ובסי' קכ"ט פקפק מהר"י מרופריק בזה ע"ש (סי' רי"ב ס"א) בד"ה שטר שלא וכו' בדין דמי שכירות דלא הוי דשלב"ל ע"ע בד"מ כאן בשם מרדכי ומ"ש בפנים מהש"ך סי' קכ"ו והבאתי מתוס' כתובות ס"ט שו"ר בתומים שם סקכ"ב שהביא מזה ולענ"ד ראי' מש"ס דערכין י"ח ע"א ע"ש דמוכח דלא כהש"ך ומ"ש בפנים בטעמא דדשלב"ל בשם אוה"ח ושאר מחברים יעוין עוד באס"ז ב"ב קמ"ב בשם תוספ' הרא"ש וכ"ה בתשו' ר"מ מינץ סג"ל סי' ל"ה בשם רשב"ם דטעמא משום דלא סמ"ד וע"ש ברשב"ם ד"ה קרובה וכו' ובתשו' הרא"מ מהגאון אבד"ק סטנאב סי' ל"ז הביא כן מהנימוק"י פא"נ ושכ"ה בתשו' ר"י באסן ור"א מונסין סי' י"ח י"ט (שם ס"ז) בתשובה לזבארוב כתבתי מהוריות ו' ע"א דאם מהני לחיים מהני גם למתים שו"ר דלמסקנא שם אין חילוק בזה וע"ש ברש"י (סי' רכ"ז ס"א) מ"ש בפנים בשם שבו"י אם ב"נ מוזהר באונאה יעוין בתוס' ב"מ דף ע' ע"ב בד"ה תשיך וכו' דלחד תי' ב"נ מוזהר בריבית ואונאה וי"ל לפמ"ש בפסקי תוס' זבחים סי' נ"ד דריבית הוי אביזרי' דשפיכת דמים וה"ה אונאה וי"ל דמה"ט קטלו להאי ארמאה דסליק וקאכיל פסחים וכו' ע' פסחים ג' ושו"ר בח"ס חח"מ סי' קע"ו שרמז לזה (שם ס"ג) עמ"ש בפנים בדין אמר מוכר ללוקח שהשער כו"כ ושו"ר בט"ז סי' של"ב ס"ד מזה (שם סט"ו) מ"ש בפנים בדין דבר הנמכר בליצטאציע ענה"מ פי' ק"ג סק"ה וע' שו"מ מ"ד ח"ג סי' קל"ז וכל דבריו אין להם יסוד למעיין (שם סכ"ז) בדין נו"נ באמונה שפסק הש"ך דגם ביטול מקח אין לו ובעט"צ חולק וכל ראיותיו דחוים למעיין כמ"ש במק"א ומצאתי באס"ז ב"מ נ"א סוע"ב בשם ר' יונתן מפורש כהש"ך (סי' רל"ב ס"ג) בד"ה שם בש"ע אבל אם נשתמש וכו' ענה"מ דבדבר שעושה ואוכל וכו' וכ"ה בפת"ש בשם ג"מ ומצאתי בכתבי הגה"ק אבד"ק ביטשאטש שפסק דבלא מסר מודעא הו"ל כנשתמש והמקח קיים (סוסי' רל"ג) מ"ש בפנים מהרשב"א קידושין ס' ע' ר"ן שם ובב"י א"ע סי' ל"ח דכמ"פ חולקים על הרשב"א בזה ומ"ש מדברי מהרי"ק פ"ע בב"י סי' ע"ג וסי' ר"ז שהביאו ובש"ך סי' ע"ג סקכ"ז חולק עליו ובנ"ד י"ל דגם הש"ך מודה וע"ע בתשו' לח"ר סי' ק"ב מ"ש ע"ד מהרי"ק הנ"ל וע"ע במהרי"ט בשניות חו"מ סי' פ"א (סי' רל"ה ס"א) בד"ה בהג"ה מיהו כל זמן וכו' מ"ש בפנים מכתובות ס"ח ומרדכי והג"א ע"ע בר"ן פ"ד דכתובות בהא דארוסה אם יש לה מזונות (שם סי"ג) מ"ש מהש"ך סי' ל"ט עשע"מ סי' ק"ט סק"ב וחו"מ סי' מ"ו סכ"ה בהג"ה (בקו"א לסי' ר"ז סט"ז) בענין פגם משפחה ע' סוכה נ"ו ע"ב דמוכח דקנסינהו לכל המשפחה ומצאתי בכתבי הגה"ק מביטשאט ז"ל דהיכי דניכר לב"ד שנכנס לקשר זה במעט ממון ע"י היחוס משפחה ואח"כ נודע פגם גם ברחוק טפי מהמוזכר בש"ע כיון דלפי דעת בנ"א נגרע ערך היחוס ובפרט אם הי' גי"ד שעושה בשביל היחוס יוכל לבטל הקשר לגמרי (בקו"א לסי' ר"ט ס"ה) בתשו' לזבארוב במש"ש דבמכוין שלא לקנות כלל ל"מ כונתו מצאתי בתשו' מהר"ם מינץ סג"ל סי' פ"ב שכ"כ ויש להעיר מתוס' סוכה ל"א סוע"ב ותוס' עירובין צ"ז ע"ב ותוס' ב"מ ק"ב ע"א וברא"ש ור"ן וב"י א"ח סי' תקפ"ו וי"ל דשא"ה דמגביה לשם מצוה ולא מוכח לשם קנין משא"כ הכא ומ"ש בפנים מתוס' ב"מ דהשליש תופס בחזקת שניהם ע"ע בב"מ אה"ע סי' ע"ז ובמל"מ פט"ו מטוען ונו"ב מ"ת חא"ע סי' ס' ובנה"מ סי' ע"ו סק"ד וש"ך פי' ר"ז סקט"ז ובב"י סי' של"ג בשם תשו' רמב"ן ומ"ש בפנים דהמפתח אינו קנין ע"ע באה"ע סי' צ"ג סכ"ג בהג"ה. (בקו"א לסי' רל"ב ס"ג) יעוין בתשו' ח"צ סי' פ"ח דמבואר דגם בעכו"ם שייך טענת מום במקח ועסי' רכ"ז סכ"ו ובהה"מ שם יליף מדין ביטול מקח ומוכח דגם דין ביטול מקח, ל"ש בעכו"ם ומ"מ י"ל דטענת מום במקח איכא. (בהשמטה לקו"א לסי' ר"ו) הבאתי משו"ת עט"ח אם בנו בכלל אחר וע"ע תוס' סוטה ה' ע"ב ד"ה לאחר ובהה"מ פי"ב מזכי' ובב"י ח"מ סי' רמ"ח דמפורש דבן ושאר יורשים כעצמו דמו ול"ה בכלל אחר וע"ע בב"ב קי"ג ע"א ורשב"ם רב אשי דמפורש דבן לאו אחר הוא והראוני בקידושין ס"ז ע"ב לאחר ולא לקרובים וכו' ולא לבן ע"ש וע"ע תוס' ב"ב ק"ט ע"א סוד"ה כיון:

והנה אם כי ת"ל רבות עמדי הגהות והוספות לספרי הנ"ל כהנה וכהנה ואולם מפני גודל הוצאות הדפוס תהי פה שביתת קן קולמסי ואי"ה עוד חזון למועד להדפיס שאר ההוספות בצאתי אפרוש כפי בתחנה לפני עושי יוצרי קוני ובוראי ממעי אמי גוזי ומחסי אשר יתנני לחן ולחסד לפני מופלגי תורה וחכמי דורינו ובטובם וענותנותם ישימו עיניהם לטובה בספרי זה הקטן ויהי' נא אמרי לרצון לפניו ולא אכשל בדבר הלכה ויחנני ויברכני ויזכני לראות בקרב בצאת חלק שני מספרי זה המיוסד על כל הלכות טרפות לאור עולם ועינינו תחזינה בהרמת דגל התורה ודגל כל הוגי דת האמת כי ירום ונשא וגבה מאוד בשוב ד' את שיבת ציון ותמלא הארץ דעה אמן:

סוף הספר

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה