דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
קונטרס אחרון להלכות שחיטה · לסימן ג
[סעי' קט"ו ז'] הבאתי שם דברי היש"ש דאף דשחיטה אצ"כ מ"מ בנתכוין בפירוש לנחירה פסול שוב נזכרתי ראי' מדברי הא"ז הל' פסחים סי' רמ"ט שהביא שם דעת הרי"ף דבעינן שימור משעת קצירה והביא שם מרש"י חולין ז' וגיטין י' וכ' דאם נאבדה מצה של מצוה אינו יוצא בשאר מצות ואף שא"ב חימוץ מ"מ בעינן שימור לשמה ואף די"ל דבישראל סתמה לשמה כמו בקדשים מ"מ ל"נ כן מהש"ס ועוד דכיון שנוהגים לאפות ג' מצות למצוה ומייחדים אותם נראה כמדחה את האחרות שלא לצאת בהם רק אותן ג' עכת"ד שם וכ"ה בפסקי ר"מ ריקאנטי סי' קס"א וע' בב"י סוסי' תע"ז בשם רוקח להיפוך ובד"מ רמז לדברי הא"ז ברמיזא בעלמא ויש לחלק למעיין וקצרתי ונ"ל עוד דבשוחט או"ב או בשבת ויוה"כ אף ששחיטתו כשרה מ"מ י"ל דדוקא בנתכוין לשחיטה ולא בסתמא וכה"ג כתבו התוס' במנחות ז' ע"א ד"ה אר"י וכו' דכיון דשלא בזמנו הוא אע"ג דכ"ש מקדשין שלא בזמנן שלא מדעת אין מקדשין אע"ג דלילה אין מחוסר זמן ע"ש וע' בתוי"ש יומא נ"ז אע"ג דמצות אצ"כ מ"מ בלא הגיע זמנו עדיין לכ"ע צריך כונה ע"ש וה"נ בזה: