דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
פתיחה להלכות שחיטה · לד
ואמנם היכא דספק א' בפלוגתא דרבוותא וספק ב' במעשה דעת פמ"ג דהיכא דמתחלה צריכים לדון על הספק פלוגתא מהני נגד חזקה אבל בשו"ת רע"א סי' ל"ז הנ"ל פקפק בזה וכ' שאין לזה ראי' מבוררת וצידד די"ל דהיכא דספק א' אינו נגד החזקה לכ"ע ל"מ ס"ס נגד חזקה ולא דמי לנידון הפמ"ג סוס"י י"ח דהתם ב' הספיקות הם נגד חז"א דאינו זבוח והספיקות מורים שהוא זבוח אבל בסוף התשובה הוכיח מתשו' מהריב"ל דס"ל דס"ס בפלוגתא דרבוותא ל"מ נגד חזקת א"א והיכא דספק א' אינו מתנגד להחזקה ס"ל דמהני וע' תשו' רע"א שם סוס"י כ"ה שצידד ג"כ בעצמו להיפוך דגם להסוברים דס"ס נגד חז"א ל"מ היינו אם ב' הספיקות הם נגד החזקה אבל אם רק ספק א' נגד החזקה י"ל דלכ"ע הוי ס"ס ויבואר אי"ה בסוס"י ק"י. והנה עוד יש להביא ראי' לשי' פמ"ג מדברי הרי"ף ורא"ש פ"ג דסוכה גבי נולדו באתרוג סימני טרפה דהוי בעיא דלא איפשטא וכ' דבדרבנן לקולא ולפמ"ש במש"ז א"ח סי' תקצ"ה איכא חזקת חיוב ובע"כ דע"י החזקה לא ישתנה הדין ואולי י"ל ג"כ דס"ל דגם נגד חזקה סד"ר להקל גם נ"ל דזה לא הוי חזקת חיוב דאל"כ אמאי למ"ד ק"ש דרבנן אינו חוזר וקורא מספק וע' פלתי סי' ס"ט סק"י ובח"ד סוס"י ק"י בביה"ס ותשו' רע"א סוס"י כ"ה וע' ברכ"י א"ח סי' קפ"ו אות ד' באורך בזה וע' צל"ח ברכות כ"א ע"א שהוכיח דהוי' חזקת חיוב רק דבדרבנן שאין לו עיקר בדאורייתא סד"ר להקל גם בדאתחזיק איסורא וע' ביו"ד סוס"י רס"ז סעי' פ' בדין מוכר עבדו לצדוקי דהוי ספק אם יוצא לחירות אזלי' לקולא כיון דמדרבנן הוא. וק' הא העבד מוחזק בעצמו כמ"ש תוס' גיטין י"ז ובע"כ דהחזקה לא תכריע הדין וע' בי"ש שם סקנ"ב אבל הרי בכל מוחזק לא מפקי' ממונא ובע"כ דהתם משום דהספק בזה עצמו אם יצא לחירות בכה"ג ל"ה העבד מוחזק וכמ"ש בקצה"ח סי' פ"ח סוסק"ט וסי' רמ"א סק"ג וענה"מ סי' קצ"ז שהוכיח כן מהירושלמי ע"ש וחילוק זה נעלם מהמל"מ פ"ה מעבדים ה"ג במחכת"ה ע"ש ותבין ויעוין ברא"ש פ"ד דגיטין סוס"י ל"ח ובק"נ שם אות קל"ד שנעלם ג"כ ממנו ד"ז ובזה י"ל בהא דקידושין כ' ע"א דא"ל ההוא מרבנן לאביי מכדי הני קראי איכא למידרשינהו כו' מאי חזית דדרשיתינהו לקולא וכו' וקשה הרי העבד מוחזק בעצמו ומהראוי לדרוש קולא לנתבע. וכבר נשאלתי בזה מהרב אבד"ק פאדהייץ נ"י ולפמ"ש לק"מ אבל גם בלא"ה לק"מ לפמ"ש התוס' ב"ק ג' ע"א ד"ה דומיא דמדה הוא בתורה להקיש לחומרא גם בממונא וד"ז נעלם מהפלתי סי' ס"א כמ"ש בל"א חולין פ"ה וקל"ו. אבל דעת הרשב"א שם אינו כן וע' תשו' ח"ס יו"ד סי' רמ"א וגם יש להביא קצח ראי' מתענית כ"ז ע"א ושבת פ"ג ע"ב דבדרבנן מקשי' לקולא ויש לחלק וע' תוס' תמורה כ"ח ע"ב ד"ה או חילוף דהיכי דאיכא למידרש ק"ו לחומרא ולקולא אין לנו לאסור בע"ח וצ"ע. וע"פ ד' הפמ"ג הנ"ל יש להסיר תלונת הפ"י בקו"א לכתובות אות מ"ו על חכמי הספרדים שהביא הג"פ סי' קכ"ט סקי"ג שפסקו דבס"ס בפלוגתא דרבוותא יש להקל גם באיסור א"א וכ' הפ"י דלפי דבריהם מכ"ש בשאר ס"ס והאריך לדחות כיון דאתחזיק איסורא ל"מ ס"ס ולפמש"ל יש להקל טפי בס"ס בפלוגתא דרבוותא דהחזקה לא תכריע הדין וע' תשו' ד"ר סי' י"ד שהובא בקו"ע אות רל"ז רל"ח [וע"ש אות רע"ח בשם תשו' ראנ"ח ואות שס"ט בשם תשו' מהר"י לבית לוי אבל שם הוא ס"ס במעשה] וע"ש אות שנ"ז בשם תשו' רש"ך ובאות ש"ס וע' מהרי"ט בשניות חא"ע סי' ל"ו שהובא בקו"ע אות שפ"ד וע' בכנה"ג סי' י"ז הגב"י אות צ"ו ואות צ"ח בזה וע"ש סי' ס"ח בהגה"ט אות כ"א כ"ב כ"ג מכמה שו"ת בענין זה. ועתוס' יבמות ל"ח ע"ב ד"ה זיקת נשיאה עושה ספק נשואה ואפ"ה לב"ה הוי בחזקת יורשי האב דחזקה עדיפא שיש לנו להחזיק נחלה בחזקת אותו שבט ע"ש והתם הוי ספק בדין ואולי י"ל דדמי לחזקת ממון דמהני בסד"ד. וע' תומים בקת"כ סי' ק"כ שהעלה דגם להתוס' דס"ל דבס"ס מוציאי' ממון מ"מ מודו דבס"ס בפלוגתא דרבוותא אין מוציאים דהוי כחסי"ד והוא כעין סברת רדב"ז וש"ג שהבאתי באות הקדום אבל בסי' ע"ז סק"ד כ' בעצמו להיפוך. וכה ראיתי בגה"ק כלל ו' שהאריך בענין זה ומ"ש מהרא"ש פ"ד דכתובות כבר הבאתי ד' השע"מ בזה וגם מ"ש ממהרי"ק שורש ק"ס בדין אם נעשה מומר בפ"א דמוקמי' בחז"א לפמש"ל בשם מל"מ ושע"מ לק"מ ומ"ש בשם מ"ב כבר דחה רע"א שם דבריו ושו"ר בשו"ת טטו"ד מ"ק סי' קכ"ו מ"ש בענין חזקת תחום ולא ניתן להיאמר כלל ומ"ש מרמב"ם פ"ג מפסהמ"ק הי"ז המעיין ימצא שאינו ראי' כלל דהתם משום בזיון קדשים נגעו בה: