אור ברסלב
דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א פתיחה להלכות שחיטה › לג

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

פתיחה להלכות שחיטה · לג

לב

ובדין סד"ד או בעיא דלא איפשטא במקום חזקה נודע מ"ש בשפ"ד סי' ח' וכמ"ד בשם ריא"ז וש"ג וכנה"ג דהחזקה לא תכריע הדין וע"ע בש"ש ש"א פר"ב מ"ש ראי' מרש"י חולין כ' וע' בשו"ת רע"א סי' ל"ז שהעיר ג"כ בזה והרגיש שי"ל כונת רש"י בענין אחר בפשי' ומ"מ העמיס כן ג"כ בכוונתו והביא מהר"ן פ"ק דקידושין גבי נתנה היא ואמר הוא דמוכח להיפוך והמעיין במל"מ פ"ו מעדות ימצא שהעיר בזה וע' פר"ח סוס"י ק"י דיני ס"ס כלל א' ג"כ בזה ובאמת שהר"ן הביא שם בשם הרי"ף דס"ל דהוי סד"א ומוכח דס"ל כהש"ג דהחזקה לא תכריע הדין וכן מצאתי באב"מ סי' כ"ז סקי"ח שביאר כן ד' הרי"ף. עוד הביא הש"ש ש"ג פט"ו ראי' מרשב"ם ב"ב ל"ב וגם בזה העיר בשו"ת רע"א שם והביא מהמל"מ פ"ז משכירות ה"ב בהג"ה דלשי' רא"ש ופמ"א דוקא בפלוגתא דרבוותא ארעא היכא דקיימא תיקום ולא בסד"ד א"כ אין הטעם משום דהחזקה לא תכריע אבל לשי' מהריק"ו שם י"ל כן בדעת רשב"ם אבל התוס' שם חלקו עליו ושי' רוב פוסקים כרשב"ם כמ"ש בהג' מל"מ שם. וע"ע במל"מ רפ"ב מט"צ מ"ש עפ"ז בדין פלוגתא בחזקת כשרות דעדים וע"ש פ"ו מעדות ופ"ז משכירות וע' תומים סי' ל"ד סקכ"ז מ"ש בזה ומ"ש שם מהרא"ש בדין שטר אירוסין שלא לשמה דמוכח דלא מוקמי' בח' פנוי' י"ל בזה ע"פ הנ"ל ופ' בשע"מ שם סקט"ו שהקשה מהרא"ש ור"ן פ"ד דכתובות בפלוגתא אי אחיל לשיעבודא או אודיי אודי שכ' דאוקי סהדי אחזקתייהו ותי' דהתם העדים כשרים לכל העולם והפלוגתא רק לגבי אותו בע"ד ועוד דכיון דהפלוגתא אי אודי או מחיל הוי כספק במעשה ובאמת שחילוק זה מוזכר במל"מ פ"ז משכירות הנ"ל, ואולם בגוף דברי הש"ג וריא"ז אשר עליו בנה הפמ"ג יסודו והיא בפא"ט דאם המעשה ברור וההוראה מסופקת ספקו להחמיר ולא מוקמי' בחזקת היתר. הנה הפר"ח סי' כ"ט וסוס"י ק"י בכללי ס"ס כלל א' נראה שהבין כונת ריא"ז משום דהוי ספק חסי"ד ואני מצאתי בש"ג על המרדכי פ"ד דע"ז בדין ניצוק חיבור שנחלקו בו הפוסקים שכ' וז"ל ואע"ג דקיי"ל בשל סופרים הלך אחר המיקל היינו היכא דחזי' פלוגתא דתנאי אבל היכא וכו' אלא מספקא לן מאי אמור בה קמאי כי הכא דניצוק אזלי' לחומרא וכו' ע"ש ומבואר דמשוי לה כספק חסי"ד וכן מצאתי בתשו' רדב"ז ח"ג סי' תפ"ה דסובר דדוקא בתיקו דהש"ס מסופק ולא ידע למיפשט הוי ספיקא משא"כ בספק בפלוגתת הפוסקים גם בדרבנן להחמיר דהוי סחסי"ד ע"ש. וגם התומים סי' ל"ד סוסקנ"ז רמז לסברא זו מדעתא דנפשי' וא"כ גם הש"ג פא"ט י"ל דאזיל לשיטתי'. אבל הרי כל הפוסקים לא ס"ל כן כמ"ש הש"ך סוס"י רמ"ב וגם בדין ניצוק חיבור קיי"ל להקל בהפ"מ וע' כללי פוסקים להכנה"ג אות ע"ב בשם תשו' מהרי"ו וב"ז בזה. וא"כ לא נשמע דינו של הפמ"ג מהש"ג וריא"ז אבל פשטות לשון הש"ג נראה דכוונתו כמ"ש הפמ"ג בשמו. ולכאורה הי' נ"ל דתליא בפלוגתת הראשונים שהביא הב"י בא"ח סי' ח"ד בהא דתחומין למעלה מיו"ד דהוי בעיא דלא איפשטא והביא בשם רי"ף ורמב"ן ורשב"א והג"א בשם א"ז ורי"ו דכיון דתחומין דרבנן ספק לקולא וכ"ה בריטב"א שם בשם רבו אבל בשם רשב"א הביא דמוקמי' לי' מספק בחזקת תחום ביתו וראי' מספק עירוב וע' במ"מ פכ"ז מה"ש שהביא בב"י שם ומבואר דלשי' רשב"א מהני החזקה גם בבעיא דלא איפשטא ומדמה לה לספק עירוב דהוי ספק במעשה ולשי' ש"פ ס"ל דהחזקה לא תכריע הדין אבל י"ל דהמקילים לא ס"ל חזקת תחום ביתו עתוס' עירובין ל"ה ע"ב ד"ה אר"י וע' תשו' נו"ב מ"ק יו"ד סי' ס"ה. ולפמ"ש הנו"ב שם דביה"ש ליש לאוקמי בחזקת תחום ביתו דהא קודם שבת לא הי' נ"מ באיסור תחום כלל ע"ש י"ל דבכה"ג דהספק נולד באמצע שבת מוקמי' לכ"ע בחזקת תחום ביתו. אבל י"ל דס"ל דסד"ר גם במקום חז"א שרי אבל נ"ל ראי' מהירושלמי פ"א דגיטין ה"ב למה את מסתכל בי דיתמר הלכה כמו שמיקל בד"ס והוא תמוה דהא אתחזיק איסור א"א וכבר תמה בזה בהגהת צי"ר שם והניח בצ"ע אבל לשי' פמ"ג ניחא דבספק פלוגתא החזקה לא תכריע הדין. אבל מצאתי בס' האשכול הל' טרפות סי' י"ז שהביא ד' הרי"ף להחמיר בספק פלוגתא והקשה דנימא נשחטה הותרה ותי' דכיון דנולד הספק בחיי' לא אמרי' נשחטה הותרה ע"ש באורך ומוכח דגם בספק פלוגתא מוקמי' אחזקה וצע"ג:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה