אור ברסלב
דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א פתיחה להלכות שחיטה › לא

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

פתיחה להלכות שחיטה · לא

ל

ואולם גם לשי' מהרי"ק י"ל דדוקא בשמוטה דהוי סב"ש דאין השחיטה עולה יפה בסימנים עקורים וכמש"ל אות כ"ז ס"ל להחמיר אבל בנקה"ו ופסה"ג י"ל דמודה ובזה אין סתירה לדבריו מהרשב"א שבסוס"י ל"ד הנ"ל וכן ראיתי בס' רביד הזהב בשו"ת שבסוס"י י"ז שהאריך מאוד והעלה לחלק כן דבנקה"ו ופסה"ג גם מהרי"ק מידה דאין זה מפסולי שחיטה רק ד"א גרם לה והביא כן בשם תוי"ק אבל מהש"ס דחולין ל"ב שהובא לעיל אות כ"ח לא נראה כן. והנה בגה"ק הביא ראי' מתוס' דף מ"ג שהקשו בהא דחוששין לס"ד דנימא נשה"ת וכהא דבא זאב ולהס"ד לא ידעי מסברת דרוסה שכיח והוי ספק השקול גם בבא זאב וע"ז תי' מתחלה דנולד ריעותא מחיים ומוכח דבכה"ג דאתחזיק איסורא גם בבא זאב מחמירים אף דיש במה לתלות ולענ"ד י"ל דהתוס' לשי' דף י"א דס"ל דהחזקה ע"י רוב הוי חזקה שלא נתבררה משא"כ לדידן ויל"ע בד' הרשב"א שהובא ביתה יוסף סי' ל"ו שנסתפק בצמקה דאפי' ראינו שרדף ארי אחריה אפשר לא תלינן כיון דנולד ריעותא מחיים ע"ש ומכ"ש בספק בשחיטה אבל אנן קיי"ל התם כהר"ן וגם הרשב"א י"ל דבתר דנסתפק פשטה לנפשי' להקל ועמש"ל בפתיחה להל' טרפות ולקמן סי' ל"ו בזה ולפמ"ש הבינ"א שער רו"ח סי' י"ג דכונת רשב"א משום דהתם איכא ריעותא ברורה שצמקה בחיי' משא"כ בספק בהריעותא גופי' א"כ לק"מ כמובן ולפמ"ש בתשו' מהרמ"ל ופר"ח ותב"ש סי' כ"ט דבספק מחיים או אח"ש שכיח טפי לתלות מחיים היכא דליכא למיתלי י"ל דבאתחזיק איסורא לא תלינן ועיין מהרי"ט ח"א סי' ל"ז שכ' דחזה"ת דבהמה דאינה אלא מכח רוב אי אתרע לפנינו חיישי' גם למפרע וכן מצאתי בתשו' רמ"ז סי' י' בשם גדול א' אבל לא יתכנו דבריו רק לשי' התוס' הנ"ל ומהגם די"ל דהיכא דאיכא למתלי מהני טפי החזקה מכח רובא כיון דליכא חזקה דהשתא להיפוך וכמש"ל. ומצאתי בשו"ת ספר יהושיע סוס"י כ' שדחה ג"כ ד' תב"ש במ"ש ראיה ממהרי"ק נגד ד' לבוש דשאני בטבל ועלה דלא עיין מעיקרא וגם אח"כ לא בדק נהי דיש לחלות מ"מ עכ"פ לא בדק משא"כ בסכין בדוק ובנאבד כשר וכן בנשמט גרגרת דאם לא בדק בסימנים אח"ש כשר דהרוב מבטל חז"א א"כ במשמוש חזק דהו"ל כשיבר עצמות כשר ע"ש. וכה ראיתי בתשו' מהרי"א חיו"ד סי' ע"א וסי' ע"ג שהאריך ג"כ בדין אי תלינן בנקה"ו במשמוש והביא ראיה מהתוס' הנ"ל שכ' דספק דרוסה בושט דמי לבא זאב ומשמוש יד טבח דמי לזאב כדאי' בדף מ"ט ומוכח להקל וגם בדף נ"ג האי בר אווזא דעל ביני קניא נפיק אתא כי ממסמס קיעי' דמא ואר"א דספק קניא תלינן בקנה וק' ניחוש לדרוסה בושט דהוי סב"ש וע"ש בתוס' דף כ"ח ובע"כ דתלינן להקל ע"ש והנה מ"ש מתוס' דף מ"ג הוא תמוה דהא גם בספק דעלמא שאינו דומה לזאב כגון בישב קוץ בושט הקשו כן וכבר תמהו רבים דהא הוי סב"ש ולפמ"ש כמה אחרונים להס"ד דהוי ס"ל דלא שכיח ל"ה סב"ש ולפמש"ל התוס' לשי' דס"ל דנקה"ו רק טרפה וא"כ אין ראי' מזה ומ"ש ראי' מדף נ"ג הרי בספק שינרא ספק קניא קיי"ל דגם בשניהם לפנינו תלינן להקל משום דרוב אינם נדרסים עש"ך סי' נ"ז ס"ק ל"ב אך לפמ"ש הבינ"א שער רו"ח סי' י"ג לדחות ד' הש"ך והוכיח דכונת רשב"א משום דיש ספק בעיקר הריעותא שמא אין כאן ריעותא כלל א"כ ה"נ בזה. ומצאתי בש"ע הרב מלאדוי ז"ל סי' כ"ד סק"מ שפסק דאם משמש בחוזק כ"כ שבודאי משמש דבכה"ג ליכא ריעותא כלל במה שנמצאת שמוטה דדמי לשיבר עצם דודאי פוגם וכן בנתעסק באותו מין אחר הטבילה ומה"ט תלינן בגרגרת בסכין בסי' ל"ד ס"ט גם למהרי"ק יש להקל ע"ש. ובאמת שהש"ך סי' קצ"ט חולק ע"ד הש"ע בזה אבל כבר נתבאר הנלע"ד בזה וכיון דמהרשב"א ורמ"א סי' ל"ד מוכח להקל וכ"ה דעת הלבוש וב"ח ותשו' חו"י וח"ס ות' מהרי"א ורה"ז וגם נתבאר דיש לדחות ראיות מהרי"ק וגם מהאשכול מוכח היפוך ד' מהרי"ק לכן בהפ"מ המיקל יש לו ע"מ שיסמוך גם בשמוטה ומכ"ש בחשש נקה"ו דכבר נתבאר דל"ה סב"ש לשי' רוב הפוסקים ומצאתי בס' בי"צ סוס"י ל"ג בשם מהר"ש שפסק ג"כ להקל לתלות בנקה"ו במשמוש יד ובסכין והעיד שהסכימו עמו הג' מהר"מ בנעט והג' ר"ב פרענקיל ע"ש:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה