אור ברסלב
דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א פתיחה להלכות שחיטה › ל

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

פתיחה להלכות שחיטה · ל

כט

ועתה אבא לבאר דין נקה"ו ויש לתלות במשמוש הסכין במקום ההוא והנה התב"ש סי' כ"ד שנ"ב הביא בשם מהרי"ק גבי שמוטה דלא תלינן לקולא וראי' מטבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ וגם בדג"מ סי' כ"ה מחמיר בזה ובשפ"ד סי' כ"ה סק"ו וסי' ל"ד סקט"ז הוכיח ממהרי"ק שרש ל"ה וקמ"ו דגם ביצא בהיתר לא תלינן גבי סב"ש ומה"ט פסק בספרו גו"ר בעובדא שנמצא נקב בושט והמשרתת אמרה שמשמשה שם בסכין ופסק דלא תלינן וכבר האריך הב"מ סי' כ"ד לפקפק על דבריו ובשפ"ד סי' ל"ד הביא בעצמו בשם הב"ח דס"ל כהלבוש דתלינן גם בפסה"ג וכנראה פשטות ד' רמ"א סי' ל"ד שם וביותר למעיין ברשב"א חולין נ' שממנו מקיר הדין ודלא כשפ"ד שם וכמ"ש גם בגה"ק וכבר העיר הח"ס סי' מ"ו בראי' זו מד' הרמ"א וגם בתוי"ק סי' כ"ד אך דראיית מהרי"ק מהא דטבל ונמצא ד"ח אפי' נתעסק וכו' עומדת כחומה נגד זה. ודרך פלפול קצת יש לי לדון בזה דהנה בש"ס דחולין י' בפלוגתא דר"ה ור"ח מתיב רבא לסיועי לר"ה טבל ועלה וכו' ואתי ספק ומוציא מידי ודאי ויל"ד בהא דנקט מתיב רבא לסיועי לר"ה דהול"ל מתיב רבא לר"ח וכבר העיר בזה הל"א שם ע"ש. ונראה לפמ"ש הנו"ב מ"ק סי' נ"ג דבכל ספק בחפיפה וטבילה הוי דשיל"מ ולכאורה לפ"ז מה פריך מהא דטבל ועלה הרי י"ל דשא"ה דהוי דשיל"מ דלא אזלי' אפי' בת"ר וס"ס משא"כ הכא ואולם הב"י סי' קצ"ט ובפ"י חולין שם כ' דלשון נמצא דבר חוצץ משמע דהיינו במיעוטו דהו"ל רק איסור דרבנן ונודע דדין דשיל"מ בדרבנן חידש רב אשי בביצה ד' ושם ל"ט ורבא דמשני שם בע"א לא ס"ל כותי' כמ"ש הפלתי סי' א' סק"ו ובשו"ת שבתו"ש רא"פ סי' ב' ולכן רבא לשי' פריך שפיר אבל מ"מ אין מזה קושי' לר"ח די"ל דס"ל כר"א בביצה הנ"ל ולכן מתיב רק לסיועי לר"ה וא"כ לדידן דקיי"ל כר"א אין קושי' כלל מטבל ועלה אבל זהו רק דרך פלפול. ואולם נראה דהנה בתה"א שער ב' בסופו הקשה בהא דמסייע לר"ה מטבל ועלה דהא בש"ס דנדה מחלק בין חפפה סמוך לטבילה או לא והיכא דחפפה סמוך לטבילה א"צ לחוף ולטבול א"כ הכא דהסכין בדוק לכ"ע אין לחוש ותי' דכיון דעור פוגם לר"ה ולר"ח עכ"פ ספק פוגם הו"ל כנתעסקה במין קודם טבילה וע"ז משני דשא"ה דסכין אתרעי בהמה לא אתרעי ע"ש וא"כ התינח היכא דנולד ריעותא קודם שחיטה אבל בספק שמוטה דאנן מחזקי' מכח חזה"ג ורוב בהמות כשרות דאין הסימנים שמוטים וכמ"ש הרא"ש בחולין י"א וש"פ דלדידן דאזלי בת"ר הוי חזקה מבוררת ועסי' פ"א ס"ב והחזקה והרוב לא אתרעי כלל עד אחר שחיטה שאנו רואים שהסי' שמוט ודמי לחפפה סמוך לטבילה וכיון דיש לפנינו במה לתלות מדוע נחזיק ריעותא למפרע ובזה אף דהריעותא בגוף הבהמה יש להקל אך לפ"ז תיקשי אמאי מחמירים בדליכא מידי למתלי נימא דדמי לטבל ועלה דאם חפפה סמל"ט אפי' לא נתעסקה במין א"צ לחזור ולטבול ואמאי מחמירים בנשמט הגרגרת ספק קודם שחיטה ובעכצ"ל דכיון דבהמה בחזקת שא"ז קיימא ותזה"נ איתרע הוי כתרל"ר והא דגבינות דסי' פ"א כבר כ' הבכ"ש לחולין י' דדמי לסכין אפרע וכו' דהגבינות לא אתרעי משא"כ בנ"ד והיינו משום דבכה"ג מהני חזקה דהשתא להחזיק ריעותא למפרע אבל התינח בדליכא מידי למתלי בי' אבל בדיש לפנינו דבר לתלות בו דליכא חזקה דהשתא עכ"פ וכדקיי"ל כה"ג באה"ע סי' ט' דבמת במגפה ל"ש חזקת קטלנית אף דהוי ספק נפשות כיון דאיכא למתלי בי' ל"ש חזקה ע"ש וה"נ בזה וכיון דליכא חזקה דהשתא שוב מהני הרוב נגד חשא"ז כיון דשחוטה לפניך וכמ"ש בתה"א שם והובא גם בט"ז סי' א' סק"ו דהואיל ובדק סכין תחלה ובהמה שחוטה לפניך אמרי' העמד סכין על חזקתו ופגומה זו ע"י שבירת עצמות היתה ע"ש ונהי די"ל דשא"ה דסכין אתרעי בהמה לא אתרעי מ"מ י"ל דדוקא התם דדמי לנתעסק במין קודם טבילה בעינן הך טעמא משא"כ בנ"ד. וגם בגוף דין שיבר עצמות נ"ל להוכיח מדברי ספר האשכול ה"ש סי' ו' שהביא דברי רב יוסף דטריף תליסר חיותא וכו' ופי' משום דכר"ה ס"ל אבל לר"ח כיון דתלינן בתרייתא נמי כשרה דדלמא במפרקת דבתרייתא ש"מ דעיקר טעמא דמכשיר דאמרי' סכין אתרעי וכו' ולא משום דעצם מפרקת ודאי פוגם וכ"כ ר"א בשאלתות פ' בהעלותך וכו' ומהא שמעי' דלדידן נמי ל"ל למיחש טפי אפי' נגע במפרקת ונאבד הסכין למיפסל בתרייתא דנגיעת מפרקת לא פגמה טפי מעור ויש מחמירים וחיישי' בנגע במפרקת וכו' עכ"ל. ומבואר דדוקא במפרקת דלא פגים טפי מעור בעינן לטעמא דסכין אתרעי שהרי הוכיח דעיקר טעמא משום דסכין אתרעי וכו' משום דמפרקת לא פגמה אבל בשיבר עצמות דלכ"ע ודאי פוגם, ואם שחט אח"כ ונאבד דלכ"ע אסור לא בעינן כלל לטעמא דסכין אתרעי ומוכח דלא כמהרי"ק. ועמש"ל סי' י"ח סקל"ד עוד בזה וע' תוי"ק סוס"י כ"ד שהאריך להוכיח כדעת הלבוש דאם יש לתלות יותר בהיתר יש להקל בהפ"מ אבל דוקא בלא הרגיש הריעותא בשעת שחיטה אבל בהרגיש בשעת שחיטה אין להקל כלל ע"ש:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה