דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
פתיחה להלכות שחיטה · כו
והנה קצת אחרונים הביאו ראי' מד' רמב"ם דפסק דסד"א לחומרא רק מדרבנן ותמהו מהא דדייק משחיטה דאזלינן בתר רובא ובע"כ משום דהתם אתחזיק איסורא כמ"ש הכר"ו בביה"ס ומוכח דהוי סב"ש אבל כבר נאמרו בזה תירוצים שונים ועמש"ל אות ג'. וכעת נראה ליישב בפשי' לפמ"ש מהרי"ט חיו"ד סי' א' דכל סברת רמב"ם הוא לע"ד בכריתות י"ז דבחתיכה א' אינו חייב אשם תלוי רק בב' חתיכות דאקבע איסורא ע"ש וע' ש"ש ש"א פ"א ג"כ בזה א"כ רב אשי לשי' דס"ל בכריתות דף י"ז י"ח דגם בחתיכה א' חייב ס"ל דסד"א לחומרא מה"ת ולכן יליף שפיר משחיטה והני אמוראי דילפי מרישא של עולה כבר תי' המחברים דהתם איכא חזקת חיוב דגברא להביא קרבן או משום דאיכא לברורי ע"י בדיקה. והנה הש"ש ש"ה פ"ו הוכיח מיבמות ל' ע"ב דפריך אביי לרבה דמשני דבגירושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא קתני משום דאשה זו בחזה"ת לשוק עומדת מהא דבקידושין נמי נימא אשה זו בחזה"ת ליבם עומדת וכו' והתם בחיי הבעל חל איסור אשת אח ביחד עם איסור א"א ואפ"ה מקרי חזה"ת כיון דעומדת בחזה"ת ליבם לכשימות בעלה אף דאיסור זה ממש הי' מקודם וגם עתה מסופקים בו וה"נ בנקה"ו. ובגה"ק השיג מתוס' שם שכ' דבגירושין מוקמינן לערוה בחזקה שלא נתגרשה וה"נ מוקמי' לערוה בח' פנוי ולק"מ דדוקא בגירושין דאין על הצרה חזקה להיפוך דאיסור א"א הא פקע עתה ורק מכח איסור יבמה לשוק באנו לדון עלי' לכן מהני ח' א"א של הערוה להחזיקה בהיתרה דכיון דאנו מחזיקים הערוה בח' א"א מותרת הצרה לשוק דהא הצרה לא הי"ל מעולם ענ"פ חז"א מכח יבמה לשוק דמה שהיתה אסורה בחיי הבעל הי' משום איסור א"א דפקע השתא ומשעה שכנסה כבר הי' בה ספק ע"י ספק גירושין של הערוה אם תהי' אסורה לשוק אחר מיתת הבעל אבל בקידושין הרי כיון דגם איסור אשת אח הי' על הצרה בחיי הבעל ואם באנו עתה להוציא הצרה מחז"א שלה להתירה ליבם מה יועיל לנו ח' פנוי' של הערוה הרי עכ"פ איכא חזקה נגד חזקה וסד"א לחומרא בלא חזה"ת ובע"כ דיש לה חזה"ת שהיתה עומדת בחזה"ת ליבם לכשימות הבעל ומוכח דבכה"ג מקרי חזה"ת. ועוד יש לדון בזה דנודע שי' רמב"ן פ"ו דגיטין בהא דהאומר לשליחו צא וקדש וכו' דחזקת פנוי' דידה ל"מ לגבי קרובות והובא גם בב"ש סי' ל"ה סק"ל א"כ לכאורה לפ"ז איך מהני חזקת א"א של הערוה לגבי צרה. אך כבר תמה הנו"ב מ"ק יו"ד סי' ו' על הרמב"ן מכמה דוכתי והעלה דרמב"ן ל"ק רק גבי ח' פנוי' דהוי חזקה קלושה דכל פנוי' עומדת להנשא ע"ש וכ"ה במלחמות רפ"ב דכתובות ד"ח פנוי' לאו חזקת אלימתא היא ועתו"ס כתובות ע"ה ע"ב ד"ה אכל וחי' מהרי"ט ופ"י שם ועתשו' נט"ש סי' כ"א וח"ס יו"ד פי' קמ"ב וע' תשו' מהרי"ט בשניות חח"מ סי' כ' ובתה"ד פי' של"ג. וא"כ שפיר כ' התוס' דבגירושין דסתם נשים אין עומדות להתגרש וכמ"ש תוס' גיטין ל"ג ע"א דרוב אנשים אין מגרשין נשותיהם הוי חזקה מעליא ואף דביבמות ל"א ע"א מבואר דגירושין שכיח צ"ל דהיינו לגבי מפולת דלא שכיח כלל ולכן שפיר מהני ח' א"א של הערוה לגבי צרה אבל ח' פנוי' ל"מ כלל לגבי צרה. אבל יש לפקפק בזה חדא דהב"ש שם הביא בשם תוס' דלא ס"ל כרמב"ן ועוד דכבר כ' הב"מ א"ע סי' ל"ה דכונת רמב"ן דהתם בעלת בחירה ואינה לפנינו ואפשר אלו היתה לפנינו לא היתה חפיצה לדון מכח חזקה זו וע' ישויע"ק שם ובא"ח סי' ת"ט שהעלה דשא"ה דבע"כ נעשה מעשה חדש לפנינו וקידש איזה אשה מכח חזקת שע"ש ואיתרע חזה"ג והמעיין ברשב"א גיטין ס"ד ימצא דעיקר כוונת רמב"ן דמשום דאינם לפנינו אין לנו לדון עליהם וע' תשו' מהרי"א סי' קפ"ו מ"ש בזה ומשא"כ בנ"ד: