דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
פתיחה להלכות שחיטה · יט
והנה הפמ"ג חידש דמשום עשה דא"ז גם ח"ש אסור בעשה ולפ"ז מי שנשבע שלא לאכול ח"ש מנבלה אין שבועה חלה עליו. ותמהו עליו מש"ס ערוך שבועות כ"א ע"ב ושם כ"ג ע"ב דפריך אהא דשבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטרפות דחייב וכו' מושבע מהר סיני הוא וכו' ר"ל אמר במפרש ח"ש וכו' ומבואר דחלה השבועה על ח"ש ומצאתי בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"א סי' שכ"ז שהעיר בזה. ובאמת שהפמ"ג בעצמו העיר מהא דיו"ד סי' רל"ח והם ד' הש"ס הנ"ל וע' בשו"ת כ' סופר יו"ד סי' י"ח ג"כ בזה. אך לענ"ד המעיין ברמב"ם וש"ע שם ימצא דמיירי בנשבע שלא יאכל נבלות וטרפות וי"ל דמיירי בנשבע על שניהם יחד ובטרפה דליכא עשה ליכא בח"ש רק איסור מריבויא ככל ח"ש דעלמא וחלה השבועה שפיר ושוב חל בכולל גם על נבלה [ולפמש"ל אות ט' גם בטרפה איכא עשה א"כ לשי' פמ"ג גם בטרפה יהי' עשה גם בח"ש א"כ הדק"ל כמובן] אבל בדברי הש"ס הנ"ל לא יתכן לתרץ כן דהתם קאי אליבא דר"ל דלית ליה כולל באיסור הבא ע"י עצמו ויש לדון בזה לפמ"ש בתשו' מהרי"א חיו"ד סי' ק"ש בשם ח"א לחדש דדוקא היכא דנשבע על ב' דברים וכל ח' דיבור בפ"ע לא ס"ל לר"ל כולל אבל אם נכללים בדיבור א' גם ר"ל מודה. ותי' בזה קו' התוס' מהא דמוקדשין ע"ש וע' כה"ג בב"ש א"ע סי' מ"א בשם הה"מ לעלין קני את וחמור וא"כ לר"ל לשי' דס"ל א"ש לעוף מה"ת א"כ בנשבע שלא יאכל נבלות דהוי בכלל גם עוף דליכא בי' עשה דוזבחת וחל השבועה על ח"ש ושוב חל בכולל גם על בהמה כיון דהוי בחד דיבור אבל העירני ח"א דא"כ גם בשיעור שלם משכח"ל כולל לר"ל דבעוף נהי דבעי נחירה עכ"פ כמ"ש תוס' חולין כ' אבל עכ"פ כולל עוף שננחר דשרי לר"ל והבן] אבל מד' תוס' מוכח דלא ס"ל לחלק כן. וע' תשו' מהרי"א יו"ר סי' כ"ז שהביא ראיה להפמ"ג מתוס' שבועות הנ"ל שהקשו איך חל אמ"ה על שא"ז וק' הא באמ"ה גו"ע מצטרפין לכזית משא"כ איסור כא"ז והוי מוסיף. והג' יעב"ץ תי' דכונת תוס' מן במה"ח והוא תמה דהא התוס' הקשו אח"כ גם למ"ד לאיברים עומדת והא לכ"ע לאו לבשר עומדת ובע"כ כהפמ"ג דעשה שא"ז בכ"ש אך תמה דא"כ למ"ל להתוס' הא דשא"ז במעי אמו הא בלא"ה חל בכ"ש ואיך יחול אח"כ איסור אמ"ה. ולענ"ד משכח"ל בבלע כזית יחד דחלו שניהם ולכן הוצרכו התוס' להא דחל במעי אמו ועדיין צ"ע בזה. אך כיון דכל הפוסקים לא ס"ל כהתוס' וצ"ל לדידהו קו' התוס' א"כ י"ל דס"ל דשא"ז רק בכזית והוי אמ"ה מוסיף ואף דמ"מ תיקשי מבמה"ח י"ל דכיון דלאו לאיברים ולא לבשר עומדת וחלו שניהם בשעת תלישה מיגו דחל אמ"ה על במה"ח וכמש"ל אות ה' מהתוס' חולין ק"ג וגם לפמש"ל מתוס' חולין צ' דהיכא דא"א בע"א שאני ג"כ א"ש. וגם י"ל לפמ"ש התוס' חולין ק"ג דאמ"ה דאסור לב"נ הו"ל מוסיף וגם במה"ח אסור לב"נ כמ"ש הר"מ פ"ט ממלכים וע"ש בלח"מ וכדבריו מבואר ברשב"א חולין קכ"ט וכ"ה בס' האשכול ה"ש סי' כ' ועמש"ל סי' ס"ב בזה וע' בשו"ת כת' סופר חאו"ח סי' צ"ו שהעלה דלשי' פמ"ג גם שלכדה"נ אסור משום עשה דשא"ז ופלפל בזה בסוגי' דנזיר כ"ט לתרץ קו' הא"ח שהובא לעיל אות ט"ז וקו' התוס' שם וע"ש חיו"ד סי' י"ח עוד בזה. ויש להעיר לשי' פמ"ג בהא דדייק בבכורות דף ו' ע"ב מדגלי בפסהמ"ק בשר ולא חלב מכלל דחלב שרי הרי התם ג"כ ואכלת רשות א"כ גם ח"ש אסור בעשה וא"כ למ"ד דם נעכר וכו' י"ל דחלב בעלמא אסור וקמ"ל דבפסהמ"ק איכא עשה אפי' בח"ש משא"כ בחלב דעלמא דאיסורו רק משום דם וח"ש רק ריבוי ונ"מ לענין מושבע ועומד וי"ל דדייק רק למ"ד איברי' מתפרקין: