דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
פתיחה להלכות שחיטה · יג
ובחידושי הבאתי סמוכין לשי' אהעו"ז ורמ"א הנ"ל מד' רמב"ם פ"ב משגגות שפסק דהשוחט ק"צ בשבת חייב חטאת וזורק הדם אבל קרבן יחיד לא יזרוק. וכבר תמהו המל"מ וצל"ח ביצה כ' מדוע חילק בין ציבור ליחיד וגם סותר למ"ש בעצמו בפט"ו מפהמ"ק בכבשי עצרת דלא יזרוק. ונראה דהנה באס"ז ופ"י שם הקשו אמאי לא יזרוק הא זריקה אסורה רק משום שבות ואין שבמ"ק. אבל י"ל לפמ"ש אהעו"ז הנ"ל דבב' שבותים יש שבמ"ק ובזריקה כ' תוס' נזיר כ"ח דהוי מתקן ובצל"ח פסחים ס"ד דהוי צובע מדרבנן ע"ש ולכן גזרו גם במקדש. אך לפי הנראה מהמלחמות פע"פ ובצל"ח פסחים פ' דהיכא דאין התיקון מיד ביומו לא הוי מתקן וע' תוס' שבת ק"ו כה"ג (ובזה ישבתי קו' תוס' שבת מ"ג בהא דטבל מוכן משום דעבר ותקנו מתוקן והקשו דיאסר משום מוקצה ולפמ"ש ניחא דכל איסור הפרשת תו"מ משום מתקן ואף דלשי' רמב"ם פכ"ג משבת איכא למי משום מקדיש ודמי למו"מ אבל לשי' רש"י שבת ל"ד ע"א הוא כמ"ש וע' תויה"ך יומא פ"ג ע"ב ואי נימא דאסור משום מוקצה ויאסר ביומו גם אחר הפרשה שוב ל"ה מתקן מיד וליכא איסור מתקן ושוב שרי להפריש ושוב ליכא מוקצה ודו"ק והבן זה) וא"כ בנטמא הבשר או בשבת דליכא תיקון היום ליכא איסור מתקן רק משום צובע ושוב אין שבמ"ק. ואולם באס"ז ופ"י שם העלו דהיכא דפשע ועבר במזיד ושחט באיסור גזרו גם שבמ"ק ע"ש וא"כ א"ש דהנה התוס' במנחות מ"ח הקשו דגם בשבת נאמר חטא כדי שיזכה לאכול חי ותי' דאין זה זכות. ויש להבין דהא קיי"ל בנ"ד דחזי לאומצא וע' מנחות צ"ט ופסחים ע"א ורש"י שם וי"ל עפמ"ש תוס' פסחים כ"ד ועמג"א סי' ש"ח סקנ"ו אבל כמ"פ לא ס"ל כן] ונראה דהא בקדשים בעי' למשחה כדרך שהמלכים אוכלים ובאומצא ל"ה למשחה וע' יומא י"ד דמעכב דיעבד וד"ז נעלם משו"ת כ"ס סוס"י י"ח והנה התוס' זבחים ע"ה כ' דדוקא חלק כהנים בעי למשחה ולא חלק בעלים. ובזה י"ל קו' מהרש"א ביצה שם אמאי לא קאמר דא"ב בשבת ומ"ש ליישבו כבר דחה הצל"ח שם ולפמ"ש א"ש דבשלמא בכבשי עצרת דנאכל רק לכהנים כמ"ש הר"מ פ"א מתו"מ הי"א וכ"מ שם ליכא זכות אבל בנו"נ דאיכא חלק בעלים שוב מותר לזרוק גם בשבת דאיכא זכות בשבת לאכול חי וערש"י פסחים נ"ט ע"א דגם באכילת בעלים איכא מ"ע וכ"ה בפי' הרא"ש לנדרים ד' ע"ב ד"ה קשריא ודלא כצל"ח ביצה י"ט. וא"ל דאין אומרים לאדם חטא כשי"ח דז"א דדוקא בפשע והביא א"ע לחיוב סקילה בעבירה זו אין לחבירו לחטוא להצילו אבל הכא מה שפשע ושחט באיסור כבר נעשה האיסור ועתה יוכל לעשות המצוה באכילת בשר מדוע לא יזכה ומה ענין הפשיעה לגבי המצוה ולכן גם אם שחטו בעלים באיסור ליכא נ"מ בשבת. וא"ש. ואולם לשי' רשב"א דגם בלא פשע אאל"ח רק היכא דעל ידו בא האיסור לחבירו א"כ גם בכה"ג אאל"ח. גם י"ל למאי דקאמר הש"ס שם דאאל"ח בחטאת כדי שתזכה בעולה ומכ"ש בשביל אחר. ומעתה לפ"ז מיושבים ד' רמב"ם דבכבשי עצרת שהיא שלמי ציבור ליכא תיקון היום ונשאר רק איסור צובע וא"ש במ"ק להכי זורק הדם אבל ביחיד דאיכא נמי משום מתקן בחלק בעלים דיוכל לאכול חי ואיכא ב' שבותים גזרו גם בשוגג ואל"ח כשי"ח ולכן לא יזרוק וא"ש ודו"ק. אך דיל"ע בזה לשי' רמב"ם גופי' פ"ו ממ"א דבשר חי באומצא אסור מדרבנן עכ"פ כמ"מ הה"מ שם וע' בכ"מ שם א"כ נהי דבחלק כהנים י"ל דל"ג עשבמ"ק ויוכלו לאכלו מ"מ בחלק בעלים אסור. וגם לפמ"ש הר"ן פ"ק דחולין בסוגי' דהשוחט בשבת בשם הרא"ה דבכלל על קרבנך תקריב מלח גם חלק כהנים א"כ נהי דליכא משום עיבוד רק בחלב והקרב לגבוה ע' מל"מ ושעה"מ פי"א משבת וע' רשב"א מנחות כ"א. מ"מ י"ל דכיון דצריך מליחה מה"ת הוי מתקן מדאורייתא וכמ"ש ברא"ש שבת ק"ג ומאירי שם כ"ט ומרדכי פ"ג דסוכה דמתקן במעשה אסור מה"ת וכ"מ ברשב"א הנ"ל וע' ירושלמי פ"ב דשבת הנ"ל וק"ע שם ועצל"ח ביצה י"ח אבל בתוס' יומא ל"ה ע"א כ' דהוי רק מדרבנן וגם לשי' ש"פ הנ"ל י"ל לפמ"ש הר"ן פ"ג דסוכה דאם אין אגד מעכב אף דמצוה לאגוד ליכא משום מתקן ולפמ"ש הר"מ פ"ה מאי"מ דדיעבד כשר בלי מליחה וגם סגי בגרגיר א' מלח וע"ש במל"מ א"כ א"ש. ובזה יש לדון גם בד' רשב"א מנחות ומל"מ ושעה"מ פי"א משבת הנ"ל. וע"פ ד' הר"ן בחולין הנ"ל י"ל קו' מהרש"א ביצה שהבאתי לעיל וי"ל עפ"י דברינו הנ"ל וע' משה"ב בית ג' ש"ג שהוכיח מת"כ פ' ויקרא דא"צ מליחה רק הקרב למזבח וכ"ה ברא"ש פ"ב דפסחים סי' כ"ג וכ"נ דעת תוס' מנחות הנ"ל אבל דעת רש"י נדרים י"ח ע"ב כהרא"ה ע"ש. ובחי' פלפלתי הרבה בסוגיא הנ"ל ואכ"מ. ועיין סה"מ להר"מ מ"ע פ"ט שכ' דדוקא בחטאת ואשם איכא מ"ע באכילתן ולא בקדשים קלים ותרומה וצל"ע מפסחים ע"ב ע"ב ושם ע"ג ע"א דאכילת תרומה מצוה וקרוי' עבודה ועיין מ"ק כ"ח ע"א תרומה קאכילנא ולאו קודש איקרי וכו':