דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
פתיחה להלכות שחיטה · יב
ודרך פלפול יש להביא ראי' דליכא עשה דא"ז בהקדם מה שהקשה הח"ס או"ח סוס"י מ"ט בהא דמשני דס"ל לר"ל אשל"ע מה"ת וחבעל"ד איך יחטא הכהן באיסור דרבנן בשביל מצות חינוך של קטן המוטל על אביו דהא אין אומרים לאדם חטא כשי"ח. ולכאורה י"ל לשי' תוס' בנ"ד דבלא פשע אומרים חטא וה"נ לא פשע האב. אך מלבד דתיקשי לשי' הרשב"א שהובא בב"י א"ח סי' ש"ו דס"ל דאין חילוק וגם להתוס' דוקא כשזה עובר על איסור קל כדי שיזכה חבירו במצוה חמורה אבל הכא דשניהם מדרבנן מדוע יחטא הכהן עבורו. ולכאורה י"ל לפמ"ש הפמ"ג א"ח סי' תרכ"א דגם בשאר איסור אין שבות במקדש וזהו דלא כמהרש"א שבת מ"ב וצ"ק מנחות ה' וע' פיהמ"ש להר"מ שילהי עירובין משמע כמהרש"א אבל במרדכי שבועות הל' מקואות סי' תש"נ מפורש כהפמ"ג וכ"ה בתפ"ש על הרא"ש פ"ב דפסחים סי' ז' אות כ' ובמק"א הבאתי מזבחים ע"ט ע"א ומעילה י"א ע"א ורש"י ותמיד נ"ז ע"ב ורש"י ע"א וב"ב צ' וע' ריב"ש סי' קס"ג שב דגם בקדשים נהגו בדיקת הריאה אף דהוי רק מדרבנן ואשבמ"ק זהו רק בשבות דגזרו גזירה אבל היכא דהוי מחשש איסור יש שבמ"ק ע"ש וא"כ אי אשל"ע מה"ת הוי רק גזירה ואשבמ"ק וא"כ אין הכהן עושה איסור כלל ואף דדוקא לצורך י"ל דמשום מצות חינוך הוי לצורך עכ"פ. ואולם כבר העלה אהעו"ז עירובין ל"ה דהיכא דאיכא ב' שבותים גזרו גם במקדש ונ"ה בתשו' רע"א סי' קנ"ט א"כ ה"נ הרי עובר הכהן משום חב"ע ונבלה דרבנן. וא"כ הדק"ל: