דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
פתיחה להלכות שחיטה · י
והנה הפמ"ג חקר אי גם בעוף איכא עשה דוזבחת ובשו"ת ז"י הקשה להסוברים דאיכא העשה גם בעוף איך יפרנסו ש"ס דנזיר כ"ט ע"ב דמשני דהא דחטאו הבא עה"ס אינו נאכל משום דאיכא ב' איסורים נבלה וחב"ע והרי משום נבלה גופי' איכא ב' איסורים לאו ועשה ולכאורה י"ל לפמ"ש הפמ"ג באו"ח סי' שד"מ וכמ"ד דגם להסוברים דסד"א לחומרא מה"ת היינו דוקא באיסור לאו אבל בעשה לכ"ע רק מדרבנן לחומרא ע"ש. א"כ משום עשה דשא"ז בספיקא שדי לכ"ע מה"ת וכיון דלדס"ד שם הוי בעי למימר דאיכא ב' איסורי תורה להכי נקט לאו דנבלה וחב"ע. אבל ז"א דגם איסור חב"ע הוי רק לאו הבא מכלל עשה כדאי' בקידושין נ"ז וע' בכ"מ פ"ב משחיטה וי"ל בזה מד' תה"ד שהבאתי לעיל אות ח' וקצרתי. אבל נראה דהא היכי דאתחזיק איסורא לכ"ע סד"א לחומרא מה"ת וא"כ כיון דהעוף הי'. מתחלה חולין ואח"כ היא מקדישתו א"כ בספק הוי בחזקת חולין ואסור להכניסו לעזרה וא"כ ה"ה לענין עשה דא"ז דחל מחיים וא"כ הדק"ל. ויש מקום לומר דלאו ועשה דנבילה הויין שניהם כאיסור א' וכמ"ש כה"ג השעה"מ פ"ב מהל' שחיטה לענין הכנסת ואכילת חב"ע ע"ש וע' מנחות ס"ג ע"ב מוטב שירבה במלאכה א' בהרקדה ואל ירבה במלאכות הרבה וברש"י שם מוכח דב' איסורים חלוקים חמור מעובר בלאו א' כמה פעמים וה"נ י"ל בלאו ועשה דחד איסורא קיל מן ב' איסורים שונים וגם בלא"ה י"ל כמ"ש בשו"ת רח"כ בסופו דא"כ בזכר ליכא שום איסור כיון דס"ל חבעל"ד. ואדרבא יש להביא ראי' מש"ס הנ"ל דאיכא עשה דא"ז גם בעוף דהנה בס' מנ"ע הקשה בהא דפריך לר"ל דס"ל כדי לחנכו הא קאכיל מליקה הרי ר"ל ס"ל דח"ש מותר מה"ת ויוכל לאכול פחות פחות מכשיעור והן אמת דבהא דחב"ע לק"מ דהא מבואר בירושלמי פ"ו דתרומות דבאיה"נ מודה ר"ל אבל בהא דפריך ממליקה קשה אבל אי נימא דאיכא עשה דא"ז ניחא דהא הפמ"ג חידש דאף בכ"ש אסור ופריך שפיר. ובזה מיושב ק' התוס' מדוע לא פריך מאיסור טרפה דהא בטרפה יכול לאכול פחות. מכשיעור כנ"ל ודו"ק. ואח"ז מצאתי בשו"ת כתב סופר יו"ד סי' י"ח שהעיר בזה: