דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
פתיחה להלכות שחיטה · ט
ובגוף פלוגתא הפוסקים אי וזבחת הוי עשה יש להביא ראי' מש"ש דמנחות מ"ה ע"א וכל נבלה וטרפה וכו' לא יאכלו הכהנים וכו' סד"א הואיל ואשתרי מליקה כו' והקשה בדל"צ דרוש ח' מה ראי' ממליקה הא י"ל דהתם אתי עשה דאכילת קדשים ודחי לל"ת דנבלה וכדפריך כה"ג בזבחים צ"ז וכאן ל"ש תי' הש"ס דהתם דהוי ל"ת שבמקדש דהא כאן הוי לאו בעלמא ע"ש ומזה יש להוכיח דבנבלה איכא נמי עשה דוזבחת והוי עול"ת דגם אחר מיתה איכא העשה דא"ז וכמ"ש התוס' בחולין ל"ז, ושוב ראיתי בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סוס"י ט' שהעיר קצת בזה וגם בהגהת דל"צ מבהמ"ח דרוש א' העיר בזה. אבל מלבד די"ל לפמ"ש התוס' שם ד"ה הואיל ע"ש ותבין. גם י"ל לפמ"ש התוס' חולין כ' ע"א ד"ה לא אמרו ורש"י שם כ"ח ע"א וגם מהש"ס דמנחות ו' ע"א ורש"י ד"ה מליקה מוכח כן דבמליקה איכא נמי איסור טרפה כיון דחותך מפרקת קודם שמגיע לסמנים ולמ"ד ישל"ע איכא תרתי נבלה וטרפה א"כ הרי מבואר בחולין מ"ב ע"א דלמ"ד טא"ח יליף לה מזאת החי' אכול ושאינה חי' לא תיכיל א"כ איכא בטרפה עול"ת דלאו הבא מכ"ע עשה ואין ע"ד לתו"ע. וד"ז נעלם מבהמ"ח בהגהת דל"צ הנ"ל אבל המהרמ"ש הנ"ל כ' ג"כ כדברי. ובזה י"ל קו' הרשב"א שם שהקשה מה נ"מ בהא דקמ"ל קרא דטא"ח ותי' דנ"מ לס"ט דמהני יב"ח והקשה בתשו' מהרי"א חיו"ד סי' פ"ט לשי' רמב"ם דסד"א לחומרא מדרבנן א"כ הדק"ל ולפמ"ש ניחא דקמ"ל דאיכא נמי עשה. וגם אי במליקה איכא רק משום נבלה הרי ממילא איכא בנבלה ג"כ הך עשה דזאת החי' אכול דנבלה וודאי אינה חי' והוי עול"ת. ובזה י"ל דרבינא ור' יוחנן במנחות שם לשי' אזלי דלפמ"ש התוס' חולין י"א ע"ב ד"ה ודלמא סובר רבינא טא"ח ובנדה כ"ד סובר ר"י ט"ח ולכן רבינא לשי' אמר שפיר דכהנים איצטריכא לי' סד"א מדאשתרי מליקה דליכא למימר דהתם משום דעדל"ת דהאיכא עול"ת, אבל ר"י לשי' דס"ל ט"ח ודריש לקרא דזאת החי' בענין אחר כדאי' בחולין מ"ב שם וליכא בנבלה רק ל"ת וליכא למילף ממליקה ולכן אמר אליהו עתיד לדרשה, והוא דהנה הרמב"ן רפא"ט הקשה בפלוגתא דטא"ח דהא אפשר לברורי ולבדוק אם חי' או לא ותי' דמ"ד ט"ח סובר דאי הוי מבדרי סממנים הויא חי' א"כ אליהו יברר זאת ויגיד אם הוא כן ואז נדע אם יש מקום לדרוש כן. וא"ש [והא דמשני בנזיר כ"ט לר"ל דאשל"ע אף דמ"מ טרפה הוי כבר כ' התוס' שם די"ל דמחזיר סי' לאחורי עורף אבל במנחות הכוונה דמליקה אשתרי בכל גווני גם באינו מחזיר וע' ישוי"ע יו"ד סי' כ"ז שלא הביא ד' התוס' הנ"ל. ובזה י"ל עוד קו' דל"צ הנ"ל דאפשר לקיים שניהם ולהחזיר סימנים לאחורי עורף וגם אם. יסבור דישל"ע כיון דאם מחזיר ליכא רק חד לאו ובאינו מחזיר איכא ב' לאוין ואפ"ה שרי בע"כ דאינו מטעם עדל"ת וע' בשו"ת צ"צ סי' ס"ט ופמ"ג בשעה"ת ובמנחות קאי למ"ד דאינו מחזיר והבן כי קצרתי] ועיין לקמן אות י"ח: