דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
פתיחה להלכות שחיטה · ח
אך בעיקר ד' מהרש"א שבועות הנ"ל דהא דטרפה חל על שא"ז היינו לאחר שחיטה א"כ מחיים לא חל לאו דטרפה אעשה דשא"ז ונהי דמ"מ איסורא איכא מ"מ לא חמיר מעשה א"כ לפמ"ש הה"מ פ"ב ממ"א דהא דכל היוצא מטמא טמא היינו רק באיסור לאו משא"כ באיסור עשה ומה"ט חלב אדם מותר וע' ביו"ד סי' ע"ט וסי' פ"א בזה א"כ תיקשי אמאי חלב טרפה אסור הרי מחיים לא חל כלל לאו דטרפה ולא יהי' חלב טרפה אסור רק בטרפה מן הבטן דחל מיגו דחל איסור אמ"ה וכמש"ל וע' נו"ב מ"ת או"ח סי' קכ"א דאף דטרפה חל על חלב בציר"י מ"מ לא חל על איסור אחר רק בחלב עצמו למ"ד אין איסור חל על איסור וא"כ ה"נ בנ"ד ואף דמבואר בתוס' יבמות ל"ג ע"ב סוד"ה אר"י דטרפה הוי חמור מאמ"ה דאמ"ה יש לו היתר בשחיטה משא"כ טרפה אבל הרי קיי"ל דאאחע"א גם בחמור על קל זולת בכולל ומוסיף ולשי' רמב"ם דסובר עשה דוזבחת ודלא כריצב"א וס"ל דבעשה לא אמרי' כל היוצא טמא א"כ תיקשי דין חלב טרפה הנ"ל. ואולי י"ל דנהי דמצוה לשחוט כשירצה לאכול מ"מ בחיי' אינו חל על הבהמה לשי' רמב"ם ושפיר חל איסור טרפה מחיים אך מהש"ס בכורות ו' דדייק מקראי דחלב שרי ולחד לישנא הוי ס"ד דאסור משום אמ"ה וכ"ה בחולין ס"ט וע' פלתי סי' פ"א סק"ז שביאר דהוי ס"ד לאסור מהא דהטמאים לרבות צירן ורוטבן ע"ש. וק' לשי' תוס' חולין ק"ב ע"ב דבהמה בחיי' גם לבשר אינה עומדת ודלא כרש"י שם א"כ מה"ת הוי ס"ד לאסור חלב הבא מן החי כיון דמחיים ליכא אמ"ה ולא במה"ח ובעכצ"ל דמ"מ איכא איסור שא"ז וע' תשו' נו"ב מ"ת חיו"ד סי' ל"ו בזה וא"כ מוכח דמחיים חל שא"ז. ואי נימא דרמב"ם ס"ל כרש"י דלבמה"ח גם בחיי' עומדת א"כ פשי' דאין איסור טרפה חל מחיים על איסור במה"ח ואמאי חלב טרפה אסורה. גם יש להקשות אי נימא דבחיי' לאו לאיברים ולא לבשר רק עשה דא"ז א"כ למ"ל קרא להתיר חלב הרי היוצא מעשה שרי. ויש לדון דלהס"ד דש"ס דבכורות הוי ס"ל דגם היוצא מאיסור עשה אסור רק לבתר דאשמועינן דחלב שרי ילפי' מינה דהיוצא מעשה שרי אך לפמ"ש המג"א סי' רט"ז דלא ילפי' מחידוש קשה. אבל נראה דאף דהיוצא מעשה שרי מ"מ הכא דאיכא לאו דטרפה רק דאינו חל על עשה דא"ז ומ"מ איסור איכא לקברו בין רשעים גמורים וכמש"ל בכה"ג חמור מעשה וכן עשה דוזבחת דבלא זביחה הוי לאו הבא מכלל עשה חמור מעשה וגם היוצא ממנו אסור. וכה"ג כ' בתה"ד סי' קכ"ה דגם לשי' מהר"ם דאיסור עשה ספינן לקטן בידים (עמג"א. רסי' רס"ט) מ"מ בלאו הבא מכלל עשה לא ספינן וראי' מיבמות קי"ד דפריך למ"ד מצו ין להפרישו מהא דכהן קטן אוכל תרומה טמאה והא הוי רק לאו הבא מכלל [עשה] ובע"כ דחמיר טפי ע"ש וה"נ בזה [וד' תה"ד הנ"ל נעלמו מכמה אחרונים במחכ"ה] אבל באמת ז"א דגם בבשר אדם הוי לאו הבא מכ"ע ואפ"ה היוצא ממנו מותר. אבל מ"מ י"ל דהכא דאיכא גם לאו גמור חמור טפי ועתוס' חגיגה ה' ע"א ד"ה הא דעושק ש"ש הוי כל"ת וחמור מעשה אף דהוי נל"ע אבל ביומא פ"ה סוע"ב ושם פ"ו ע"א איכא פלוגתא אי נל"ע דמי לעשה או לל"ת ובמק"א הקשיתי בהא דאמר רבא זבחים ז' ע"ב עולה דורן היכי דמי אי דליכא תשובה זבח רשעים תועבה ואי דאיכא תשובה התניא עבר על מ"ע ושב לא זז עד שמוחלים לו וכו' והא ביומא ל"ו ורש"י זבחים ה' ע"ב ורמב"ם פ"ג ממעה"ק אי' דעולה מכפרת גם על נל"ע א"כ משכח"ל בלאו הנל"ע דתשובה לבד אינה מכפרת דדמי בזה לל"ת ועולה מכפרת ויש ליישב וקצרתי: