דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
פתיחה להלכות שחיטה · טז
ובעיקר קו' הח"ס הנ"ל י"ל עוד דכבר הבאתי קו' השעה"מ לשי' רש"י דבמליקה ל"ש חב"ע א"כ מה פריך לר"ל ובשלמא הברייתא ניחא אבל בהא דפריך לר"ל קשה וכמש"ל אך י"ל דהא דס"ל לרש"י דבמליקה ל"ש חב"ע היינו רק לדידן די"ש לעוף א"כ בכה"ג דנמלק ולא הותר לאכילה ל"ש חב"ע אבל למ"ד אין שחיטה לעוף א"כ מליקתו היינו שחיטתו וכבר הבאתי דברי תוס' דבנזיר ס"ל דמחזיר סימני' לאחוריו וליכא טרפות ושייך בזה חב"ע ואף דשי' ירושלמי נזיר אינו כן מ"מ י"ל כן להש"ס דילן וא"כ פריך הש"ס לר"ל גופי' דבע"כ ס"ל דאשל"ע כי היכא דלא תיקשי מאיסור נבלה וכדמסיק הש"ס בתר הכי ולהכי פריך שפיר דהוי חב"ע ולזה משני דס"ל חב"ע ל"ד ואשל"ע ושוב ליכא ב' איסורי דרבנן דהא כיון דמדרבנן עוף טעון שחיטה ושוב ל"ש במליקה איסור חב"ע דרבנן דהוי ב' דסתרי והוי רק שבות א' ואשבמ"ק וא"ש. ובזה י"ל מה שהקשה הא"ח פסחים צ"ה דהא יוכל לאכול שלכד"א דאסור רק מדרבנן ועמש"ל אות י"ט בסופו ולפמ"ש א"ש דהא מבואר בתוס' פסחים ס"ה דהיכא דמשכח"ל בד"ז איסור תורה ישבמ"ק א"כ בשלמא אי ס"ל דאשל"מ וחב"ע ל"ד לא משכח"ל בזה איסור תורה כלל ואשבמ"ק אבל אי נימא דהוי מה"ת רק דיאכל שלכד"א שוב ישבמ"ק והדק"ל דנימא אאל"ח כשי"ח ודו"ק. וע"פ הצעתינו הנ"ל י"ל גם מה שהקשו לשי' רש"י הנ"ל מהברייתא גופי' דהא עיקר טעם רש"י דכיון דבמליקה לא חזי לאכילה דהא מיירי התם בנודע שלא ילדה ולהכי ל"ש בזה חב"ע אבל בחטאת הבא עה"ס דבחד איסור שרי לאכול רק בב' איסורים אסור א"כ אי נימא דל"ש בזה חב"ע שוב יהי' מותר לכהן דנשאר רק איסור נבלה א"כ שוב גם במליקה יהי' שרי לאכול ואיכא נמי משום חב"ע. אך לפ"ז שוב הדרא קי' תוס' פסחים כ"ב שהובא לעיל אות י"ד לרש"י דס"ל דאי חבעל"ד מ"מ אסור באכילה ובשלמא בהא דמשני לר"ל י"ל לפמש"ל אות ט"ו דהא דאינו מבטל ברוב משום דבאיה"נ אין מבטלין מה"ת א"כ למאי דמשני חבעל"ד אף דמ"מ אסור באכילה מ"מ שוב יוכל לבטל ברוב אבל אכתי לא יתיישב הברייתא דריב"י דדייק דחטאת עוף הבא עה"ס אינו נאכל משום דאיכא ב' איסורים ודייק דסובר חבע"ד ודחי דכעין ב' איסורי והא להס"ד דב' איסורי ממש הומ"ל דס"ל חבעל"ד ומ"מ הא אסור באכילה לרש"י ולא מיירי בביטול ברוב: