אור ברסלב
דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א פתיחה להלכות שחיטה › ד

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

פתיחה להלכות שחיטה · ד

ג

בפלתי חידש דבמדבר שהותר להם בשר נחירה לא הוצרכו להל' שחיטה. וח"א העירני דלר"ע דחייש למיעוטא הרי הא דאכלי' בשרא ול"ק שמא במקום נקב שחט משום דלא אפשר כדאי' בחולין י"א ולר"ע דחייש למיעוטא מה"ת א"כ כיון שהותר נחירה שוב הי' אפשר בנחירה ולא הותר שחיטה כלל וליתא דגם בנחירה איכא חשש נקה"ו במקום נחירה ועוד דגם בשחיטה בחולין לחד תי' בתוס' חולין כ"ח ע"ב הי' אפשר בבדיקה ע"י קריעת העור ע"ש:

והנה הכת"א פ' אחרי הובא גם בברכ"י סי' י"ג אות ב' ובס' תו"א בשם גדול א' העלו דבמדבר שהותר בשר נחירה הי' שחיטת קדשים פסול בזר לפמ"ש תוס' יומא מ"ב וכמ"ד דהא דשחיטה כשרה בזר דלאו עבודה הוא דגם בחולין בעי שחיטה א"כ במדבר דבחולין א"צ שחיטה שוב בקדשים פסול בזר. והוכיח כן מהילקוט וע"ע בל"א חולין י"ז ובמלה"ר אות ע' בשם הגה"צ אבד"ק בארדיטשיב זצ"ל ג"כ בזה. ויש להעיר לפמ"ש הרשב"א קידושין כ"ג דהא דבעי בפ"ד דנדרים אי כהני שלוחי דרחמנא ולא פשיט מהא דקידושין דדייק מי איכא מידי דאיהו ל"מ עביד וכו' דהתם בשחיטה דכשרה בזר ואיהו מצי עביד ובקידושין מיירי בזריקה וקבלה דבעי כהונה ע"ש והנה ובס' דורש לציון דרוש ה' העלה דבפסח לכ"ע שלוחי דידן נינהו דהא יליף דין שליחות מקרא דושחטו אותו דשש"א כמותו וע' במקנה קידושין מ"א בזה וא"כ יש להקשות איך הקריבו פסח א' במדבר וסיפר בגנותם שלא הקריבו יותר ע' יבמות ע"ב ע"א ותוס' ד"ה משום וכו' הרי כיון דשחיטה הי' פסול בזר שוב ליכא דין שליחות כלל כיון דאיהו ל"מ עביד (וגם במצרים לא נצטוו על השחיטה בחולין אך די"ל דלא נצטוו אז על הכהונה משא"כ במדבר) ולפמ"ש התוס' ביומא י"ט ע"ב יש ליישב אך דהרשב"א לא ס"ל כהתוס' בזה ויש ליישב ולא באתי אלא להעיר:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה