אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן כג · יא

י

ובעיקר דין עשב דק שהחמיר הש"ך הגם שראיתי בשו"ת דבר שמואל למהר"ש אבוהב סי' רל"ו שפסק ג"כ כהש"ך בזה ועי' ביא"פ וגם בשו"ת שב"י ח"א סוסי' נ"ד נראה להדיא דגם בנמצא קש מחמיר אבל הנה בשו"ת עבוה"ג סי' צ"ו הביא בפשיטות דברי הב"ח דבעשב דק יש להקל וכבר כתבתי בשם הרב התניא שהעלה ג"כ כן וגם הבאתי דברי התוי"ק שהאריך לפקפק בכל דינו של תה"ד וסיים דאם יש עוד צד להקל כגון בעשב דק או כיוצא בו יש להקל ועי' בפר"ת סק"ו שכ' דהגם שלדעת הרמ"א משמע דגם בגמי דק אסור אבל לע"ד אין לאסור דפשיטא דהגמי נדחה מקמי חידוד הסכין ונשחטים רוב הסימנים קודם ששולטת הסכין בגמי זולת אם הי' הגמי רחב וממלא רוב חלל הסימן או חציו דבזה אסרינן ודוקא בעוף אבל בבהמה אם קדם ושחט הושט והי' הגמי בו שמן הנמנע שישחוט הקנה עד שיחתוך הגמי בזה פשיטא דאסור עכת"ד ומ"ש דבבהמה אסור נראה דהיינו דוקא כשיודע שקדם ושחט הושט קודם הקנה אבל בספק הוי ס"ס דהא מבואר ברש"י חולין ל"ב ע"ב ד"ה אבל בב"מ וכו' לעולם דרך קנה לישחט תחלה לפי שהוא סמוך לעור והוושט סמוך למפרקת עכ"ל אך דמבואר במרדכי והג"א פ"ב דחולין ובכלבו סי' ק"ז פ"ג דע"י אחיזת סימנים שתופס בהן לשחוט לפעמים בא הושט סמוך לעור ולכן מחמירים בחתך מעט עד שהדם יוצא וכ"ה בב"ח סוסי' זה בשם הסמ"ק ועכ"פ הוי רק ספיקא וכיון דבעוף מותר ולא חיישי' לספק שהיי' במ"ב ה"נ בבהמה שמא שחט הקנה תחלה ושמא לא שהה כיון דשהיי' משהו בבהמה הוא רק ממנהגא וגם בתב"ש וש"ע הרב פסקו להקל בבהמה בנמצא גמי ובע"כ דהפר"ת מיירי בידוע ששחט הושט קודם ולכן דקדק וכ' אם קדם ושחט הושט וכו' אבל בסתמא תלינן להקל ועכ"פ מבואר גם דעת הפר"ת להקל בעשב דק בעוף וכן מצאתי בזבחי צדק למהר"ם סי' ח' דבגמי דק יש להקל אם אינו רחב עד שלא הפסיק מליגע בצדדין של ושט בשעת שחיטה ועי' בז"צ הנ"ל שיש לראות דקות שלו איזה נקרא דק ואין לשו"ב לעשות בלא ש"ח ולפמ"ש הפר"ת נראה דגם קש ותבן או נוצה דקה הם בכלל עשב דק כיון שאינו ממלא רוב או חצי חלל הסימן ומכ"ש בנמצא חוט חתוך וכל כה"ג ועי' בגליון רש"א שפסק ג"כ להקל בנמצא גמי דק בצד מטה של ושט ועמש"ל סי' ל"ג סקמ"ח בדין חתך תולע שנמצא בושט:

השמטה לסי' כ"ג סק"י יא

[סק"י י"א] בדין נמצא גמי בושט בא מעשה לידי שנשחטו בעוף ב' הסימנים כולן ונמצא חוט פשתן דק וארוך תחוב בשני צדדי הושט ולא נחתך כלל ונ"ל דכיון דלא נחתך יש לתלות שנדחף למטה ובעת גמר שחיטת הסימן נדחף ויצא דרך מקים חתך שבושט חוץ לסימן ולא פגע בו חידוד הסכין כלל וכיון דרבים פקפקו בכל החשש של תה"ד ובפרט בעוף בשהיי' משהו והמעשה בתה"ד הי' שנחתך הגמי יש להקל בכה"ג שלא נחתך החוט כלל:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה